קרב רב

הרב הראשי לצה"ל, הרב פרץ, מבקש להדיח את רב חיל האוויר, הרב ראב"ד, שאיים בהתפטרות על רקע ההנחיות שפירסם הרב הראשי לצה"ל בענייני שירת נשים. הרב פרץ נגד הדרת נשים. הרב ראב"ד בעד (בדרכי נועם כמובן—צריך להתחשב ברגשות וכולי וכולי). הנטייה האינסטינקטיבית שלנו היא לתמוך ברב פרץ, שתפיסותיו, לפחות בעניין זה, קרובות לשלנו יותר מתפיסותיו של פקודו החרדי. אבל ההזדהות שלנו עם הרע במיעוטו מסתירה מאתנו את הרע האמיתי—עצם נכונותו של צבא במדינה חילונית-עדיין להעניק לרבנים סמכות לקבוע איך אמור או לא אמור החייל בצבא החילוני-עדיין להתנהג בעניין כלשהו הקשור בשירותו הצבאי. הרבנים בצה"ל כבר מזמן אינם רק האחראים על הענקת שירותים דתיים למי שחפצים בהם—כמו בצבאות של מדינות דמוקרטיות. הם נציגי ההלכה שמעמדם בצבא הוא במידה לא מעטה בלתי תלוי בשרשרת הפיקוד הצבאית. מלכתחילה הוחלט בישראל לא להסתפק בכך שלחייל דתי תהייה האפשרות לשמור על מצוות, אלא שתהיינה מצוות מסויימות—כמו כשרות ושבת למשל—שכל חיילי צה"ל יחוייבו בהן. זה נראה לנו כל כך הגיוני, שאנחנו לא שואלים את עצמנו מדוע בעצם. חלק מן הטקסים הצהליים נעשו טקסים דתיים—כך למשל טקסי ההשבעה הצבאיים המתקיימים בכותל או טקסים דתיים לכבוד החגים המתקיימים בבסיסים ושבהם יש הקפדה על קוצי היוד של ההלכה. חיילים חילוניים ולא יהודים מחוייבים להשתתף בהם כמובן מאליו. זה לא נגמר בזה. צה"ל הפך לגוף מגייר—על פי ההלכה האורתודוכסית. למה גיור הוא עניינו של צה"ל? האם היינו מקבלים צבא העוסק בהמרת חיילים לנצרות (בדרכי נועם)? הרבנות הצהלית אחראית על טקסי הקבורה; ומה עם חיילים שאינם רוצים בטקס דתי? הרבנות מאפשרת ומעודדת הטפה דתית לחיילים—חלוקת סופגניות ותפילין של המיסיונרים החרדיים של חב"ד באה עם יידישקייט. דרשות של רבני הבסיסים מופנות בפקודה לכל החיילים ולא רק לאלה שבחרו לשמוע. ועל ישיבות ההסדר שמעתם? לצה"ל יש סידור מיוחד לחיילים דתיים המאפשר להם שירות מקוצר, שבו הם נותרים תחת מרות רבניהם. ועל הנח"ל החרדי שמעתם? צה"ל מאפשר לחרדים להתגייס ליחידות משלהם ולהתנהל בהן על פי פסקי ההלכה של רבנים מטעם. כאשר יוצאים למלחמה, חייליו הדתיים של צה"ל זקוקים לסיוע צמוד של רבנים שיאמרו להם מה מותר ומה אסור מה כשר ומה לא כשר. מבחינות רבות הכללים הללו הופכים לכללים המחייבים את כולם. טשטוש התחומים הממסדי והקונצפטואלי בין דת ומדינה בצה"ל וגם מחוץ לצה"ל הוא אינסופי. אפילו כאשר נדמה שהחילונים מרימים ראש, כמו בנושא של שירת נשים או זכותה של אישה להספיד את מתיה, או הזכות להתחתן על פי מצפונך, הוויכוח הופך לוויכוח הלכתי. אנחנו, החילוניים, מנסים למצוא רבנים מטעמנו שיילחמו ברבנים מטעמם. רבני צהר (רבנים אורתודוכסים לכל דבר) הם פתאום הגיבורים שלנו. רב כמו פרץ, המתיר האזנה לשירת נשים הוא "משלנו". אל תשלו את עצמכם. רבנים אורתודוכסיים אינם משלנו והאג'נדה שלהם אינה האג'נדה החילונית. גרוע מזה, הרבנים "שלנו" תמיד יפסידו בסוף מעצם העובדה שהם "שלנו". אם אתה לרוחם של החילוניים, אתה לא לרוחם של הדתיים.

במדינה נורמלית הרשות החילונית קובעת את הכללים ברשות הרבים ואינה מחכה לפסקי הלכה. במדינה נורמלית ראשי הצבא הם הקובעים את כללי ההתנהגות של החיילים. במדינה נורמלית יש לראשי המדינה עקרונות שהם מוכנים להיאבק עליהם. ישראל, מתברר שוב, אינה מדינה נורמלית.

5 replies »

  1. כתומך בעקרון החירות, המאמר שלו נכון..

    אך (לצערי, כתומך בעקרון החירות) הגיוס הוא חובה, זוהי ההצדקה היחידה למצב הנוכחי – שגם הוא לא מושלם לחייל התורני..

    לדעת גורמים מקצועיים כבר כיום ניתן ורצוי להפוך את את הגיוס לרשות ולא חובה
    http://www.kav.org.il/100994/921

    אז נראה מי מהאזרחים יבחר להתגייס – ולפי כך יעוצב צה"ל, הנה הלינק שצירף חברינו Dar Golan..
    http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3D9NSqxcbk-K8%26sns%3Dfb&h=YAQFNPEMpAQE-Z0RMUrnc7scXZrHOC8Iq8gZvXngCeiFZJQ

    אהבתי

  2. נכתב על ידי אנטי דתי פאנטי אמיתי.

    "הם נציגי ההלכה שמעמדם בצבא הוא במידה לא מעטה בלתי תלוי בשרשרת הפיקוד הצבאית"
    מאיפה הבאת את השטות הזאת? זה נכון, לצערנו, שהרבה מהחיילים ההסדרניקים או מהמגזר המתנחלי נוטים (ויותר) להקשיב יותר לרבנים שלהם במקום למפקדיהם. הרבה, אבל לא רוב.
    אבל מדובר פה על רבני ישובים ורבני ישיבות – לא הרבנים הצבאיים!
    הרב הצבאי תמיד (!) כפוף למפקד היחידה קודם כל. והוא שם כדי לתת פתרונות לאלה החפצים בהם.

    בתור מפקד בצה"ל, במילואים, נתקלתי בכמה מצבים בהם חיילים (וקצינים) חרדיים ניסו ללהשליט את דעתם – אבל אישית עצרתי את זה. אבל, שוב, אלה לא היו הרבנים הצבאיים.

    תקח לדוגמא את הרבצ"ר הקודם, אבי רונצקי. היה לו נוהג לבקר ביחידות לוחמות ואף לצאת בשבתות עם החיילים לסיורים (גם רכובים) כדי לתת דוגמא אישית לכל אותם חיילים שחושבים פעמיים (שוב, לצערנו) על פעילות מבצעים בשבת.

    אם מיני היועצים המשפטיים הממשלתיים וחלק מצבאיים כבר מזמן לא משרתים את תפקידם המקורי – שהוא למצוא פתרונות לבעיות משפטיות, במקום לכסת"ח עצמם בכך שאומרים מה אי אפשר לעשות, אזי הרבנות הצבאית נשארה אולי הגוף היחיד בארץ (ואל נא תשליך ממקרה אחד לכלל) שממלא את ייעודו ומוצא פתרונות יצירתיים לבעיות שעלולות ונוצרות עקב גורמים אלה ואחרים.
    הרבנות הצבאית היא ממש לא "נציגת ההלכה".

    אין שום בעיה בכשרות ושמירת שבת.
    א. זה עניין של צביון. כן, צביון יהודי. לאו דווקא דתי. יש המון שומרי כשרות שאינם דתיים כלל (כמוני). ואני מניח שאתה לא מציע שהצבא ישמור על כלים בשריים, כלים חלביים וכלי טרפה… רק לטובת אלה שרוצים דווקא לא לשמור.
    מה לעשות שהרוב כן שומר כשרות.
    גם השבת. מה הבעיה ביום שבתון מפעילות מנהלתית? שבת לא חלה על פעילות מבצעית, ולא משנה באיזו הלכה תסתכל (ושוב, אני לא מדבר כאן על עיוותים של בעלי שררה כאלה וכאלה).
    ב. כשרות זה בכלל עניין של תברואה ותו לא. ואתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, במקום לכתוב מאמר מגמתי ואנטי.

    איזו "הקפדה על קוצו של יוד" יש בטקסים בצבא?
    אתה כותב פה גיבובים ללא שום גיבוי!

    הצבא כגוף מגייר… שוב, אתה מנסה להציג את הצבא כגוף מסיונרי.
    שוב טעות מגמתית וכנראה מכוונת על ידך.
    פרויקט נתיב בצבא אינו חובה. הוא פרויקט שניתן אך ורק למי שרוצה בגיור. הוא נותן אלטרנטיבה שהיא ממש לא אורתודוקסית לגיור הקיים. אין בצבא אף גוף שמעודד גיור (שכן היהדות עצמה לא מעודדת גיור!).

    "לצה"ל יש סידור מיוחד לחיילים דתיים המאפשר להם שירות מקוצר, שבו הם נותרים תחת מרות רבניהם. ועל הנח"ל החרדי שמעתם? צה"ל מאפשר לחרדים להתגייס ליחידות משלהם ולהתנהל בהן על פי פסקי ההלכה של רבנים מטעם. כאשר יוצאים למלחמה, חייליו הדתיים של צה"ל זקוקים לסיוע צמוד של רבנים שיאמרו להם מה מותר ומה אסור מה כשר ומה לא כשר"

    אתה פשוט כותב שטויות ומסית ללא שום אמת בדבריך.
    הסידור של ישיבות ההסדר ממש לא משאיר את החיילים תחת מרות רבניהם.
    זה משהו שלצערנו הפך למציאות בשנים האחרונות ודווקא הרבנות הצבאית היא זו שעומדת בחזית המלחמה נגד התנהלות שכזו.
    אכן, צה"ל צריך להלחם בתופעה זו ביתר שעת, אבל הוא ממש לא "מאפשר לחרדים להתגייס ליחידות משלהם ולהתנהל בהן על פי פסקי ההלכה של רבנים מטעם"!
    וכאשר יוצאים למלחמה… כבר אין מה לומר על הבורות שלך.

    שוב, המציאות לצערנו קיימת, אבל אתה מנסה לצייר זאת כאילו המציאות הזאת מובלת על ידי הרבנות הצבאית. וזה פשוט מאוד שקר. מעבר לכך, זה ההפך הגמור מהאמת.

    אהבתי

    • רק הערה לגבי ה"צביון" היהודי שעליו אתה מדבר. אני פעם סולקתי מחדר האוכל בצבא כי סירבתי לעמוד בכיסוי ראש בליל שבת בקידוש. טענתי אז שאין לצבא זכות לחייב אותי להשתתף בטקס הלכתי שאינני מאמין בו.
      כך שזה בסדר גמור שחייל דתי יצא מהאולם כשאישה שרה. חבל רק שלא רואים צוערים חילוניים יוצאים בהפגנתיות מחדר האוכל בזמן הקידוש. פשוט כי אז היינו שומעים יבבות על השמאלנים האלו שיוצרים קרע בעם.

      אהבתי

  3. המציאות אינה מובלת על ידי הרבנות הצבאית. דא עקא שהרבנים הצבאיים רואים את עצמם יותר ויותר כשליחי "גדולי הדור" ו"פוסקי הדור". בסביבה דתית שנעשית יותר ויותר מוכתבת על ידי החרדים והרואים בחברה החילונית תקלה שאותה צריך לתקן, הם עושים כמיטב יכולתם להפוך את צה"ל ממקום נייטרלי למקום שבו חוקיה המקצינים של ההלכה קובעים–בתחילה בשוליים; אחר כך במרכז. נכון, הרב הצבאי אינו מי שמשפיע על חיילי ישיבות ההסדר וחיילי הנח"ל החרדי, אלא הרב "שלהם". את מערכת הסמכות הכפולה הזאת הצבא מאפשר ומעודד. הדרכתי בני ישיבות ואני יודע בדיוק על מה אני מדבר. על השאר לא אגיב. נסה לא להרבות בחרפות וגידופים.

    אהבתי

  4. ושוב אתה כותב דברים מגמתיים ופשוט לא נכונים.

    הרבנים הצבאיים ממש לא רואים עצמם כשליחי "גדולי הדור".
    יפה לך שאתה לוקח את דוגמת ראב"ד ומשליך על כולם.

    כל מה שעשית בתגובה שלך פה היה להגיד בעצם "לא נכון, אני צודק במה שאמרתי וזהו זה".
    נתתי לך דוגמאות, טענתי טיעונים. ואתה בשלך, חוזר על ה… אי דיוקים המגמתיים שאמרת, ועוד מנסה לסלף את מה שאני כתבתי.

    מה זאת אומרת "נכון, הרב הצבאי אינו מיש שמשפיע…"?
    אמרתי את זה. ואמרתי את זה בהקשר של קודם כל זה מיעוט, ושנית זו מציאות שהרבנות מנסה לתקן.

    והצבא ממש לא מעודד את זה. לצערנו הוא מאפשר את זה כי לא מצא את הדרך להלחם נגד זה, או שלא מצא את הביצים להלחם נגד זה, כמו גם במגזר האזרחי והפוליטי. אבל שוב, הגוף היחיד שבצורה עיקבית כן נלחם בזה זה הרבנות הצבאית.

    לא יודע את מי הדרכת, אבל אתה בהחלט לא יודע על מה אתה מדבר.

    ומהסתכלות בשאר הטורים שלך אני רק מוצא חיזוק לטענה הזו.
    איך יכול להיות שהדרכת בני ישיבות ואתה לא מודע לעובדה שלפחות מבחינתם, ואפילו מבחינת אותם קיצוניים, עניין ישיבת האשה באחורי האוטובוס הוא ממש לא עניין של סוג ב' אלה עניין של טומאת עיניים – מושג מעוות ומגעיל אשר עצם השימוש בו מראה על חוסר שליטה או פחד מחוסר שליטה על יצרים…
    זה נכון, לדעתי, להיות נגד מה שקורה, אבל יש מושג קטן שאומר "דע את האויב שלך", ובמגמתיות וחוסר של אפילו רצון או נסיון להבין מאיפה נובעים ההבדלים והמעשים, אתה בחיים לא תנצח ולא תוביל לשום התקדמות במאבק צודק (ראה דוגמת מחאת המפונקים ברוטשילד).

    אז סלח לי, אבל אתה ממש לא יודע על מה אתה מדבר.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s