מגרון חלקלק

התפרסם בידיעות אחרונות 24.1.12

במאחז מגרון חיות כ50 משפחות. הוא בנוי על קרקעות פרטיות של פלסטינים שנלקחו שלא כדין. בג"ץ קבע כי יש לפנות את המאחז עד ה31 במארס. הממשלה הציעה לאנשי מגרון לעבור לשטח סמוך, על ההר שעל פסגתו נמצא המאחז כיום. השטח, שנמצא על אדמות מדינה, יינתן לתושבים ללא מכרז. בשטח החדש יזכו המתנחלים, כך נרמז, לסיוע נדיב של הרשויות כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להם בשעה שהאדמות שהשתלטו עליהן שלא כדין הומרו באחרות, "כשרות" יותר. אבל אנשי מגרון מסרבים. בהפעלת החוק כנגד המתנחלים יש משום תקדים מסוכן ביותר. שיחוקקו חוק חדש שיכשיר את המאחז, שישלמו פיצויים בכפייה לתושבים שהאדמות שייכות להם. זבש"ם. חוק או לא חוק, בג"ץ או לא בג"ץ,  שיעשו בממשלה מה שהם רוצים. אנשי מגרון אינם מתכוונים להתפנות, שהרי לא יעלה על הדעת וכולי.

כיוון שאני בעוונותיי חוקר של ימה"ב, נזכרתי בדיון מעניין שהטריד את הכנסייה באותם ימים רחוקים ואשר יש בו פתרון הולם לבעיה שלפנינו. באותם ימים קרה מעת לעת שהשכנים החביבים של הקהילה היהודית חשו שאם אי אפשר להציל את המבוגרים מן הכפירה, צריך להציל לפחות את הילדים. השכנים היו מפתים ילדים יהודיים ללכת אתם לכנסייה (ואם סירבו להתפתות גררו אותם אליה) ולהיטבל לדת האמת הנוצרית. הבעיה הייתה שבארצות הנוצרים היה חוק שאסר על מעשים כאלה. טבילה מאונס לא הייתה חוקית וגם טבילה "מרצון" של ילדים שטרם הגיעו לגיל ההסכמה (7) לא הייתה מותרת. ילדים עד גיל ההסכמה אינם יכולים לקבל החלטות כלשהן ללא הסכמת האפוטרופוס—האב. לכאורה הדילמה פשוטה. חוק הוא חוק וחוק צריך לכבד. הטבילה בטלה ומבוטלת, הטובלים הם פושעים ואת הילדים יש להשיב להוריהם. הבעיה באותם ימים רחוקים הייתה שלרשויות היה קושי נפשי גדול לקבל את החוק כפשוטו. מפעל המרת היהודים הוא הלא בנפשנו. הממירים הם בנינו היקרים, שאהבת המשיח נר לרגליהם. ונניח שלא הקפידו בדיוק על לשון החוק, היעלה על הדעת להעניש את הנוצרים ולהגן על זכויות היהודים? ברור שלא. נמצאו אפוא פתרונות. לעתים טענו שטבילת הילד נעשתה כאשר נשקפה סכנה לחייו. במקרה חירום שכזה מותר לעתים לוותר על ההליכים הרשמיים. טענת היהודים שילדיהם לא היו כלל חולים ולא נשקפה כל סכנה לחייהם, נדחתה. מה כבר מבינים יהודים ברפואה? לעתים טענו שהילד היה מבוגר לגילו ועל כן יש להקשיב רוב קשב לרצונותיו. מה מעיד על בגרותו? העובדה שבחר להיטבל לנצרות. כאשר גם האב התנצר, טענו שיש לו הזכות לטבול את צאצאיו גם ללא הסכמת האם. כאשר התנצרה האם, טענו שאהבת אם חשובה מסמכות האב. לעתים טענו שהמעשה לא היה אמנם חוקי, אבל את שנעשה אין להשיב. חסד האל כבר נחת על הילדים והשבתם ליהדות תהווה הרעה לא צודקת בסיכויי הגאולה שלהם. לעתים הציעו פשרה: הילדים יחיו כנוצרים עד גיל הבגרות ואז יחליטו אם ברצונם לשוב ליהדות או להישאר נוצרים. כל הפתרונות הללו היו דחוקים ומאולצים. בסופו של דבר, הכריז אחד ממומחי החוק הכנסייתי במאה ה13, התוצאה הרי ידועה. אין טעם לסבך את העניינים שלא לצורך. יוכרז לאלתר על עיקרון "העדפת האמונה" (favor fidei). בכל מקום שבו יש התנגשות בין האינטרסים הקתוליים לבין אלה שאינם קתולים, יכריע בית הדין לטובת האמונה ובא לציון גואל.

דומה שרשויות המדינה היהודית-דמוקרטית כבר פועלות על פי העיקרון הזה. צריך רק להכריז עליו בגלוי.

16 replies »

  1. אני חושב שהשמאלנים שבדו מאין את האגדה של "הבעלות הערבית" על אדמות מיגרון , קיבלו השראה רבה מהכנסיה הקתולית, לפחות בתקופת מסעי הצלב.

    אהבתי

    • האמונה השמאלנית המסוכנת ביותר , היא שזכות השמאלנים לשלוט במדינה, למרות שהם מיעוט קטן.
      עוד אמונה, מסוכנת כמעט באותה המידה, היא שיתר הישראלים , קרי אותם אלו שאינם שמאלנים , הם אספסוף חשוך ופרימטיבי שאין לא זכות או יכולת לשלוט על גורלו.

      אהבתי

  2. השוואתך מלמדת על שנאה תהומית לבני עמך שאין כדוגמתה ומחייבת בעיקר אותך לבדק בית.
    איש לא הכריח אף אדם לעשות דבר במקרה מגרון. השכם וערב מפונים מאחזים, בתים ואף נעקרו ישוביים שלמים (באופן חסר תקדים בעולם המערבי) אך לפני שנים מספר. עם כל הכבוד למחאות המתנחלים, מדינת ישראל ביצעה מהלכים כואבים ומרחיקי לכת שאף מדינה אחרת לא באמת העזה לעשות, גם אם הוכח לה שכל העולם ואשתו מחזיק באדמות שאזרחיה יושבים עליהן כבר עשרות שנים. למעשה, המקום בו אנו עדים לשיעור האכיפה הגבוה ביותר של חריגות בנייה הוא בשטחים. ככל ואתה טוען שיש "עקרון על" המעדיף את היהודי ומסדר את החוק לטובתו אני מפנה אותך לבחון את מידת אכיפת חוקי התכנון והבניייה ביישובים הערביים, שהיא לבטח נמוכה יותר ומלמדת דווקא על הטבה כללית עם האזרחים הערביים, שבצד אפלייה מסוימת שלהם (כמו של כמעט כל מיעוט בדמוקרטיות שבמדינות, לא כל שכן, מיעוט עוין) משחררים עצמם מכל התחייבות או חבות כלפי המדינה בין אם זה תשלומי ארנונה, מס הכנסה, שירות לאומי, תכנון עירוני, ציות לחוק (שאינו מוחל בשטחים הערביים) וכיוצ"ב.
    אני מתבייש בך ומתבייש בעצמי ובחבריי, שמאיתנו יצאו שכמותך.

    אהבתי

    • כמוני כמוך–מתבייש בך ובשכמותך. ואגב אני לא יצאתי ממך. אין לך ולשכמותך מונופול על היהדות ועל המורשת היהודית. אבותיי אגב היו יהודים צנועים ואדוקים בפולין שראו בכל מעשה גזל גזל ובכל נבלה נבלה. אני גאה בהם ואני בטוח שהם היו גאים בי. העניין מכל מקום אינו הבושה ההדדית, אלא חוסר היכולת המוחלט והטוטאלי שלך לקבלולו אפס קצה של ביקורת. אני סבור שהמחנה הפוליטי שאני משתייך אליו מלא פגמים וחוליים ואני מקדיש לא מעט מזמני לבקר אותם. אתה סבור שמחנך טהור וקדוש. כל ביקורת מעידה על שנאת חינם, על עיוורון, על אנטישמיות נסתרת. ונניח שיש חריגות בניה בכפרים הערביים–האם אתה מוכן באמת להגן על הטענה הקורבנית הרגילה של המחנה שלך שאזרחי ישראל הערבים מופלים לטובה? באמת? והמציאות מה יהיה אתה? והצדקנות? וטיהור השרץ בק"ו טעמים?

      אהבתי

  3. אתמול פונתה מדירתה רחל לוי מיבנה, וכעת היא וילדיה גרים ברחוב. איפה דני דנון ובני בגין? למה הם לא ניסו להגיע לפשרה עם עמידר? למה הם לא ניסו להעביר הצעת חוק שתאפשר לה להישאר בביתה? מסתבר שהמשטר הזה יעשה הכל למען היהודיסטים גנבי הקרקעות בגדה המערבית, וכלום למען אזרחי ישראל שומרי החוק.
    אפרטהייד, אמרה זאת בעצמה רחל לוי.

    אהבתי

  4. ראשית – יישר כוח על הבלוג, רק גיליתי אותו ואני מתכוון להישאר.

    לפוסט עצמו – מעניין התירוץ לפיו "הילד היה מבוגר לגילו ועל כן יש להקשיב רוב קשב לרצונותיו" – הרי גם אצלנו כבר מסבירים כך חריגים לחוק – "האינטליגנציה ורהיטות הדיבור שלו מוחקות את העובדה העקרונית- משפטית שכללים וחוקים הופרו…"

    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1621875

    אהבתי

      • בלוג מצוין. תודה.
        הערה לסדר שמעדיפים להדחיק כולם – הימין והשמאל כאחד. מעבר למיגרון ולרעות החולות של אומת המתנחלים טרם חלחלה המציאות הכי קשה: בזכותם של המתנחלים היקרים (מאד מאד יקרים ועולים הון – בדם ודמים)
        נהיה כאן למדינה אחת לשני עמים –
        זו שלהם וזו גם כן.
        התמורות הסביבתיות והדמוגרפיות הולכות לכיוון אחד.
        אם הכל ממשיך באותו אופן (וזה לא הכרחי אבל זה יתכן)
        אז סופה של מדינת היהודים ככזו מתקרב כדי מרחק יריקה ומטה.
        אתה מוזמן להציף נושא זה במלוא העוז.

        אהבתי

  5. חבל שלא (ומשום מה זה תמיד כך) מציינים בשום מקום שהוא, שהפלשתינים "לא מצליחים להוכיח בעלות על השטח" במגרון. בעברית: הם מנסים לנכס להם ארץ לא להם, אבל אין להם שום אסמכתא אמיתית לכך. וכך הם ושולום עכשיו יחד עם עדאללה הפסידו בכל הערכאות שהיו. העניין הוא, שישנם כאלה שלא נותנים לעובדות האלה לבלבל אותם, ויוצאים להגנת הפלשתינים שנהנים מרוח גבית ותופעת עדר של היהודי הרחמן והתלוש מהמציאות…

    אגב, אני הבעלים של חוף בוגרשוב, רק שאני לא מצליח להוכיח בעלות.. זה בטוח שלי, נכון?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s