לונדון יכולה להפסיק לחכות

אני בלונדון, טיול בר מצווה עם אורי. העיר נחמדה ומזג האוויר טוב. לאורי יש טענות על הטעם המוזיקלי של האנגלים (לא מספיק מעודכן); לי יש טענות על המחירים (אני זה שמשלם אחרי הכול). אני יודע שאתם מצפים לסיכום הישראלי המקובל בשמאל, על כמה לונדון מבטאת איזו נורמליות וקוליות שחסרות בארצנו הקדושה והלבנטינית. הו, לו רק היינו לונדון או ברלין או פריז (או מוטב ניו יורק). אז זהו שלא בא לי לכתוב את הסיכום ההוא, שיש לו כידוע תאום ימני. התאום הימני מסתיים על פי רוב בהכרזה שלא משנה כמה חביבות למראה הן ערי הגויים, רחובותיהן מוצפים בדם יהודי ובכלל אין כמו הארץ. שלנו הכי טוב, הכי יפה, הכי יהודי (ההצהרה האחרונה נכונה, אגב). האמת היא שאין לי סכום. לא חייבים לסכם. חשוב מזה, לא חייבים לעבור מיד למה שהרומאים חובבי הדקדוק כינו הcomparativus, צורת ההשוואה. בצורה כזאת או אחרת כל דבר הוא יותר מ או פחות מ או בדיוק כמו. ישראלים משווים—יפה כמו הכינרת? ישר כמו ביבי? בדיוק כמו הקניון בעפולה? זה רק נראה בלתי נמנע. כמו שאימי נהגה לומר, כשטענתי שבמשפחות אחרות נוהגים אחרת (תוך תיאור מוטה של החירויות המופלגות הנהוגות בהן כלפיי הילדים): "הם זה הם ואנחנו זה אנחנו." העניין הוא לא להיות בדיוק כמו, או יותר, או פחות. העניין הוא להיות טובים מספיק—לא טובים מספיק לחופשה, אלא לחיים האמתיים, לכל אותם דברים המטרידים את המקומיים ושהתייר אדיש אליהם לחלוטין, כשהוא מסתובב ללא דאגה באזורים היפים והמוארים ביותר של העיר. העניין הוא להיות טובים מספיק בעינינו, כאשר אנחנו לא עסוקים בלתת לעצמנו הנחות מפליגות.

מה עוד? אם עוד בן אדם אחד יתחכם אתי על השיר "לונדון" של חנוך לוין וחווה אלברשטיין, אני אצרח. לא אכפת לי אם לונדון חיכתה לי או לא. אני פה. ותעזבו אותי עם הייאוש שנעשה יותר נוח. די. תמצאו בדיחה חדשה. אני יודע שאתם חושבים שהשיר שלך חנוך לוין יותר משעשע מהטקסט שלי, אבל לא חייבים להשוות. זהו. רצים לטייט גאלרי. אורי רוצה לדעת אם זה יותר או פחות גדול מהאגף החדש במוזיאון תל אביב החדש.

8 replies »

  1. עשית בדיוק את מה שאתה מטיף נגדו. מצד אחד אתה מתחיל בביקורת על הישראלים שחייבים להשוות ולהגדיר את עצמם על ידי העוינות לשונים מהם ואז אתה מסיים בהתגוננות מפני ישראלי דמיוני ששואל אותך שאלות מעצבנות. הגברת מוחה יותר מדי

    אהבתי

  2. אין הרבה מה להרוויח מהשוואות. אפשר אפילו לומר שהשוואות הן פרובינציאליות של המחשבה.

    לונדון כמו לונדון. וגם זה לא בדיוק (לפי הרקליטוס…)

    תיהנו!

    אהבתי

  3. אוסף הקלישאות שבאמתחתי:
    אמא צודקת. אורי גם. לונדון זה רק (עוד) מקום. שלנו הוא שלנו וזה המון.
    בשאר הזמן – העולם שלנו בעיקר מאד יפה!
    תזכר בהוא שכתב על הזמן… ובהיא שאמרה לו "יום הולדת שמח!".
    ואין מה לצרוח – ממילא אף אחד לא שומע פה.
    ת ה נ ו . . .

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s