Carpe diem

הנה שיר שתרגמתי פעם מלטינית, יצירת המופת הקצרה של הוראטיוס, (Horace בפי האנגלים), המשורר הרומי הגדול, שחי במאה הראשונה לפנה"ס.

"חטפי את היום" (carpe diem)

אל תשאלי—חטא הוא לדעת—
מה קץ הכינו לי ולָך האלים, לֵאוּקוֹנוֹאֶה;
אף לחישובי הבבלים אל תידַרשי.
מוטב את כל אשר יבוא לשאת:
אם עוד חורפים רבים יעניק לנו יופיטר,
או אם זהו האחרון, המתיש עתה
את הים הטירֶני על צוקי החוף שמנגד;
נהגי בתבונה: מזגי את היין, וברגע קצר אחד
קצצי את התקווה שהתארכה מידי.
עוד אנו מדברים, נמלט לו הזמן הקנאי;
חטפי את היום הזה ואל תתני את אמונך בבא.

הוראטיוס, שיר 11 מתוך ספר "האודות" הראשון

כמו שירו היפה של שמואל הנגיד, שלו הקדשתי מאמר קצר בבלוג, שירו של הוראטיוס עוסק בזמן החולף. כמו שירו של הנגיד הוא מעין דו שיח עם דמות נשית (איננו יודעים מיהי הלאוקונואה שאליה המשורר פונה). החיים קצרים, אומר לה הוראטיוס, ומוטב לא לדעת מתי יקיץ עלינו הקץ. ממילא אין כל דרך לדעת וגם האסטרולוגים הבבליים המחשבים את הקץ אינם יודעים באמת. מוטב אפוא שלא לשגות באשליות ושלא לפתח תקוות שווא. הזמן הקנאי נמלט. מה שאנחנו נהנים ממנו עכשיו הוא שלנו. חטפו את היום. אם לא עכשיו אימתי?

9 תגובות

  1. הוראטיוס שולטטטתת!!11 והתרגום ראוי לכל הדעות.
    אצלנו בבית, מן הסתם, אוהבים יותר את השיר השני בספר השלישי: Dulce et decorum וכאלה…
    אגב, אם איני טועה, הוא גם הקדים בכמה שנים את המרקסיסטים עם "עולם ישן עד היסוד נחריבה" באיגרת הראשונה שלו, זו הממוענת אל מאסנס:
    diruit, aedificat, mutat quadrata rotundis (אחד הציטוטים החביבים על דה-מייסטרה). בקיצור, היו לבחור תובנות.

    אהבתי

  2. שיר יפהפה, תודה על התרגום ושחלקת אותו איתנו. יש לציין שגם אהבתי את התרגום. אינני מכיר את השיר בשפתו המקורית, אך אם זאת נראה לי כי הצלחת לתרגם אותו מושלם, הרבה אנשים יכולים לתרגם שירים אבל לא כל אחד מצליח או מצליחה לשמור על תבנית ומקצב כמוך. כמו שאמרתי אינני מכיר את השיר בשפתו המקורית, אך נראה לי שהצלחת לשמור על התבנית ומקצב השיר, אחרת בטח היה אחד שהיה חושב אחרת כאן ומה עוד שאני הגעתי לדף זה דרך ויקיפדיה. שוב תודה על התרגום ועל השיתוף 🙂

    אהבתי

כתיבת תגובה