צדיקים

אז אמר השטן: הַנָּצוּר הזה 
איך אוּכַל לו?
אתו האומץ וכישרון המעשה 
וּכְלֵי מלחמה ותושייה עֵצָה לו 
ואמר: לא אֶטֹּל כוחו, 
ולא רֶסֶן אָשִׂים וּמֶתֶג, 
ולא מורך אביא בתוכו, 
ולא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם 
רק זאת אעשה: אַכְהֵה מוֹחוֹ 
ושכח שאתו הצדק"

השיר היפה הזה ("אז אמר השטן"), שהתגלה בעיזבונו של נתן אלתרמן מצוטט אצלנו לעתים קרובות כהוכחה לכך שכל ספק בצדקתנו הוא מעשה שטן. צדקתנו היא נשק שאסור לנו להניח מידינו ולו אף לרגע, פן תצלח מזימת השטן לכלותנו. יש הרבה מן הצדק בדבריו של אלתרמן. ההתקפה על אויב אינה נעשית רק באמצעות כלי נשק; היא נעשית גם באמצעות ערעור ביטחונו העצמי בצדקת דרכו, בעצם זכותו להגן על עצמו. אם אתה מפנים את טענת האויב כי אינך ראוי להגנה, אפילו לא להגנה עצמית, כי אז מוטב לך ולתומכיך להניח את כלי המלחמה והתושייה והעצה.

 אבל תחבולות השטן צורות רבות להן. לעתים שוכח הנצור את צדקתו ולעתים הוא שוכח שהצדק אינו חלק ממהותו, כי לעתים לא רק שאינו צודק, אלא שהוא גורם עוול לאחרים. לעתים הוא שוכח שמבקריו אינם בהכרח דורשי רעתו וכי דווקא אלה המחוללים מחולות "מה-יפית" גורמים לו לנזק. נעים יותר לחשוב שהצדק הוא נחלתנו מבטן וכי כל מבקרינו הם עיוורים ורשעים. "בשירת רולאן", שיר עלילה צרפתי שהועלה על הכתב על רקע המלחמות בין נוצרים למוסלמים, אומר הגיבור בפשטות: "הנוצרים צודקים והמוסלמים טועים". תמיד. ללא תנאי.

אבל האמת (והלא האל לא נתן לנו תורה סתם, אלא "תורת אמת") היא לא פעם מורכבת יותר. מה שהשטן מבקש לעוות אינו הביטחון המוחלט והבלתי-משתנה בצדקת דרכנו, אלא היכולת לראות נכוחה את הטוב ואת הרע. לא פעם דווקא הנכונות לקבל ביקורת ולהפנימה היא שתציל את הנצור ואילו האטימות הזחוחה והביטחון המוגזם בצדקתו יובילו אותו אל האבדון. המסורת הארוכה והמרשימה של נביאי ישראל היא מסורת של הצגת אמיתות לא נעימות ו"לא פטריוטיות" בפני השלטונות. כאשר מעביר הנביא עמוס ביקורת קטלנית על ממלכת ישראל, הנהנית בזמנו (זמנו של המלך ירבעם השני) מעוצמה צבאית מרשימה ביותר, ובה בעת סובלת מתחלואים חברתיים קשים (פערים חברתיים, היעדר סולידריות בין עשירים לעניים, דתיים המתעניינים בפולחן יותר מאשר בצדק), אומר לו אמציה כהן בית אל: "חוזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכול שם לחם ושם תנבא. ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך היא ובית ממלכה הוא." עמוס מואשם במילים אחרות בשמאלנות, בביקורת לא פטריוטית, בשכחה שאתנו הצדק. אמציה שולח אותו לחפש את החברים שלו מחוץ למדינה. המחויבות לאמת, גם לאמת לא נעימה; המחויבות לצדק, גם כאשר מישהו אחר צודק, היא אמצעי ההגנה הטוב ביותר מפני השטן.