אליוט כתב את השיר בשנת 1917. זהו הומאז' מבודח לשיר של תאופיל גוטייה "L'Hippopotame". הוא משווה בין הכנסייה, ולמעשה בין כל ממסד דתי, לבין ההיפופוטם, "בהמות". ההיפו יוצא מן ההשוואה כשידו על התחתונה בעינייני בהמיות.
ההיפופוטם
ט. ס. אליוט
Similiter et omnes revereantur Diaconos, ut mandatum Jesu Christi; et Episcopum, ut Jesum Christum, existentem filium Patris; Presbyteros autem, ut concilium Dei et conjunctionem Apostolorum. Sine his Ecclesia non vocatur; de quibus suadeo vos sic habeo. Epistula S. Ignatii Ad Trallianos [i]
וכאשר תקרא איגרת זאת ביניכם, צוו כי תקרא גם בכנסיית הלאודיקים[ii]
ההיפו עב האחוריים
רובץ בבוץ ושם נרדם;
על אף שבעינינו כה אדיר הוא,
הוא רק בשר ודם.
בשר שביר וגם חלוש,
חשוף לכל צרה ובלע,
הכנסייה אף שעל לא תמוש,
שכן בנויה היא על צוק סלע.[iii]
ההיפו בבקשו את החומרי
עלול בנדודיו לתעות;
הכנסייה ממקומה לא זזה
כשהיא מונה את השטרות.
ההיפופו אינו מגיע
אל פרי המנגו שבעץ הרם,
אך את נפשה הכנסייה משבת
בשלל פירות מעבר ים.
רק בעונת ההזדווגות ההיפו
פולט קולות מאד תמוהים,
אך כל שבוע בקול זמר מתאחדת
הכנסייה עם אלוהים.[iv]
בשעות היום ההיפו נם;
הוא ער וצד בשעות הליל.
הכנסייה גם נמה גם שובעת,
כי נפלאות דרכי האל.
ראיתי את ההיפופו
פורש כנף מעל סוואנה,
ומלאכים חוברים סביבו
שרים לאל זמירות הושע-נא.
הוא ייטהר בדם השה[v]
ואל עליון אז יאמצהו;
בקהל קדושים אותו תראה;
פורט על נבל תמצאהו.
ירחץ, ילבין כשלג הזוהר;
בתולות קדושות ישקו עיניו,
אבל הכנסייה למטה תישאר
בערפל סמיך ועב.
[i] "כמו כן, יכבדו הכול את הדיאקונים כצוו של ישו המשיח, ואת הבישוף כאת ישו המשיח, אשר הוא בנו של האב, ואת הכוהנים כאת מועצת האל וחבורת השליחים. ללא אלה, לא ייקרא בשם "כנסייה". אני קורא לכם לחשוב על עניינים אלה כמוני." מתוך איגרת איגנטיוס הקדוש מאנטיוכיה אל הטראליאנים.
[ii] איגרת פאולוס אל הקולאסיים, 4: 16
[iii] עפ"י דברי ישו לפטרוס במתי 16: 8: "אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את כנסייתי."
[iv] בטקס המיסה הקהילה הנוצרית מתאחדת עם האל.
סלע
כייפא היה שמו של הכהן הגדול והפירוש המילולי הוא סלע, השם "כף התקווה הטובה " נגזר מכייפא
אהבתיאהבתי
זה נכון. זה היה גם כינויו של שמעון בר יונה (פטרוס ביוונית).
אהבתיאהבתי
להגיח לאור היום מהחשיכה של "Lux in Arcana" בקפיטול, נדמה שלהקה של 'בהמות' היתה מתארת אפילו טוב יותר את המוסד הזה ושכמותו. אח"כ גם חשבתי לי שב-1917 הבתולה התהפכה לה בענן שלה כמה וכמה פעמים ולא רק בגלל שנעשה שם "כבד" למעלה…
אהבתיאהבתי
אני רוצה לשיר לך. תהיה כבד למעלה
אהבתיאהבתי
תשיר!!! אם אתה יודע בלי לזייף. בעיר הזאת 'זיופים' לא זוכים לתשואות הקהל…
אהבתיאהבתי
זה בסך הכל היה רמז לשיר הטפשי של אביב גפן. אני שר ללא שמץ של זיוף, אגב, לידיעת אחינו בני עדות האיטלקים.
אהבתיאהבתי
אז יאהבו אותך פה 'אחינו בני עדות האיטלקים'.
אהבתיאהבתי
מה שיפה פה (בזכות ההיפו) זה להבין שמה שהיה הוא שיהיה:
1. כל כנסיה, בית-אל או אולפנה שנבנים על מדרון חלקלק, הר או צוק – מיד הופכים ל'לסלע קיומנו'.
2. כדי להצדיק עוולה שלך – תמיד חפש מי שגרוע ממך.
3. שירת רבים – גם אם צווחים הם "הושע-נא" – צורמנית ומזויפת.
4. מי שלא מגיע למנגו אוכל קש.
5. היפו-אים לא מתים רק מתחלפים.
6. יש המון בתולות בגן עדן.
אהבתיאהבתי
הללויה תמי.
אהבתיאהבתי
“The historical sense involves a perception, not only of the pastness of the past, but of its presence”
― T.S. Eliot, Four Quartets
אהבתיאהבתי