הכיס והכיסא

אני מפרסם על אף שביטול הבחירות הופך את המאמר ללא רלוונטי לכאורה. מבחינות אחרות הוא נותר רלוונטי מאד. למאמר המגיב על המהלך האחרון של ביבי וברק ראו "שבשבת קיומנו" בקומפרס.

התפרסם בידיעות אחרונות ב8.5.12

ביום ראשון ניסה בנימין נתניהו להיבחר (פה אחד, כך קיווה) לתפקיד נשיא ועידת הליכוד. זה היה אמור להיות אירוע פורמאלי בעיקרו. הו הא מי זה בא? ראש הממשלה הבא. עורכי הסקרים הלא מיהרו לקשור כתרים לראשו של מנהיג הליכוד. הבחירות הן בזבוז זמן וכסף, תכך שבסיומו יחזק נתניהו את אחיזתו בכיסא. לכאורה הייתה הועידה לצאת במחול "מה יפית" לפני הבוס. כך להלכה. למעשה קרה משהו אחר. קבוצה רעשנית ונחושה של חברי מרכז הצליחה למנוע את ההצבעה פה אחד ולכפות על נתניהו הצבעה חשאית. סביר להניח שבסיומה של ההצבעה המתוכננת נתניהו ינצח. ראש הממשלה שולט במנגנוני מפלגת השלטון וקשה להניח שהועידה לא תבחר בו לשמש כנשיאה. אבל הכישלון הקטן הזה יכול ללמד אותנו מספר דברים חשובים. ראשית, נתניהו לא מאד טוב בניתוח חומר מודיעיני. האולם היה קטן מידי; היו בו יותר מידי תומכים של פייגלין; מיקי איתן לא בכיס של אף אחד. כל זה היה ידוע מראש. ובכל זאת אופס. אולי זה הרגע לתהות על "אופסים" הרי גורל הרבה יותר, שיכולתו הבעייתית של הצ'יף לנתח מידע מבטיחה לנו בעתיד. שנית, נתניהו אינו כל-יכול, אפילו בביתו ובחצרו. לו נדרשנו לחזות מה תהיינה תוצאות הבחירות בוועידה, רובנו היינו מצהירים בביטחון שהמינוי בכיס של נתניהו. אלא שהמציאות אינה תחזית. התחזית מתבססת על המידע הזמין לחזאי; למציאות יש מקורות מידע אחרים. התחזית מבוססת בהכרח על העבר. אנחנו בוחנים אותו ומקישים ממנו על העתיד. אלא שהעולם אינו חזרה פשוטה על העבר. 17 שנה ניהל הימין את צרפת. הוא וסרקוזי שעמד בראשו לא נכשלו שום כישלון מצלצל; לשמאל ולמנהיגו דל-הכריזמה, הולנד, לא היו שום פתרונות מדהימים לבעיות הצרפתיות. ואף על פי כן ניצחון סוציאליסטי. בדיעבד ניתן כמובן להסביר את זה. היה קשה הרבה יותר לחזות את זה מראש. הכישלון הקטן של נתניהו צריך לעורר מחשבות על הקונסנזוס המצמית שפשה בתקשורת הישראלית ועל פיו הניצחון מונח בכיסו של נתניהו. לנבואות כאלה, אם הציבור משתכנע בתקפותן, יש נטייה להגשים את עצמן. מחקרים מעידים כי מן הרגע שהרופאים מגיעים למסקנה שלחולה אין יותר סיכוי, הם נוטים להימנע מפרוצדורות מצילות חיים–זה ממילא לא יעזור—ולהגשים את תחזיתם שלהם. סיכוייו של חולה שהוגדר כגוסס קטנים דרמטית בהשוואה לסיכוייו של חולה שלא הוגדר ככזה. מבחינתו של נתניהו המצב האידיאלי היא זה שבו השחקנים האחרים בזירה השלימו מראש עם תבוסתם והם פועלים בנרפות ובחוסר חשק. אני מציע לכולנו לא להניח שהבחירות בכיס של מישהו. נכון, אין בין מתחריו של נתניהו מנהיג כריזמטי וסוחף. מצד שני, אם וינסטון צ'רצ'יל המבריק שנתניהו רוצה כל כך לדמות לו, אם צ'רצ'יל הצודק תמיד, העטור בתהילת הניצחון על גרמניה הפסיד לקלמנט אטלי האפרורי מן הלייבור, הכול אפשרי. אני מודע להבדלים. כל מה שאני מבקש להזכיר הוא שאליבא דכולי עלמא הניצחון היה מונח בכיסו של צ'רצ'יל. כיסים פוליטיים תמיד מלאים בחורים. תוצאות הבחירות הממשמשות לבוא אינן ידועות. נתניהו יעשה עוד הרבה שטויות שעליהן ישלם מחיר. אם יבחר, יעשה שטויות שעליהן נשלם אנחנו את המחיר. מערכת הבחירות חייבת להתנהל מתוך ההנחה שהכול פתוח—גם האפשרויות המפתיעות ביותר. חשוב מזה, היא צריכה להתנהל מתוך ההנחה שבדמוקרטיה הניצחון אינו הכול. גם אם נתניהו אכן ינצח בבחירות, חשוב שמולו תתייצב אופוזיציה לוחמת ונחושה שתדע למנוע מאתנו לפחות חלק מן השטויות שלו.