מתנה לחג–קטולוס אחרון

אם יעלה בגורל (Si Quicquam)

שיר 107 מאת קטולוס בתרגום אביעד קליינברג

אם יעלה פתאום דבר-מה טוב בגורלו

של המייחל ומשתוקק בלי-לקוות,

כמה תתענג עליו הנשמה!

כמה מענג הוא לנו, לסביה, כמה יקר מפז,

כי השבת את עצמך אליי, המשתוקק.

השבת את עצמך למשתוקק ללא-תקווה;

אַת עצמך השבת לנו אֶת עצמך.

אור היום נראה בהיר יותר היום.

חייו של מי מאושרים מחיי? מי יוכל לומר,

כי בחיים אלה ניתן לקוות לאושר גדול מזה?

6 replies »

  1. – אח… שגיאות ההקלדה האלה! – מתי האייפון כבר יתרגל אליך?!
    – לא בסדר ש'אחרון'…
    – וגם חג שמח לך איש הקטולוס.

    אהבתי

  2. אכן מתנה לחג. בשלשת השורות הראשונות מוצגת בשורה שנואשו ממנה זה מכבר כמקור שמחה שאין לה ערוך. .קצת בסגנון:" לעת בלותי היתה לי עדנה " כלשון שרה אמנו קרי עדיפה התערבות הגורל כממש צפיות מחתירת האדם להשגת תוצאה נשאפת. .
    אינני בטוחה שאני מזדהה עם ההסתמכות על תעתועי הגורל, אבל השיר יפה להפליא .
    תודה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s