אם יעלה בגורל (Si Quicquam)
שיר 107 מאת קטולוס בתרגום אביעד קליינברג
אם יעלה פתאום דבר-מה טוב בגורלו
של המייחל ומשתוקק בלי-לקוות,
כמה תתענג עליו הנשמה!
כמה מענג הוא לנו, לסביה, כמה יקר מפז,
כי השבת את עצמך אליי, המשתוקק.
השבת את עצמך למשתוקק ללא-תקווה;
אַת עצמך השבת לנו אֶת עצמך.
אור היום נראה בהיר יותר היום.
חייו של מי מאושרים מחיי? מי יוכל לומר
כי בחיים אלה ניתן לקוות לאושר גדול מזה?
הבלוג של אביעד קליינברג 
אחרון של קטולוס, או אחרון בשבילנו? תודה, וחג שמח.
אהבתיאהבתי
אחרון בשבילכם
אהבתיאהבתי
– אח… שגיאות ההקלדה האלה! – מתי האייפון כבר יתרגל אליך?!
– לא בסדר ש'אחרון'…
– וגם חג שמח לך איש הקטולוס.
אהבתיאהבתי
תודה (כלומר צןדה)
אהבתיאהבתי
אכן מתנה לחג. בשלשת השורות הראשונות מוצגת בשורה שנואשו ממנה זה מכבר כמקור שמחה שאין לה ערוך. .קצת בסגנון:" לעת בלותי היתה לי עדנה " כלשון שרה אמנו קרי עדיפה התערבות הגורל כממש צפיות מחתירת האדם להשגת תוצאה נשאפת. .
אינני בטוחה שאני מזדהה עם ההסתמכות על תעתועי הגורל, אבל השיר יפה להפליא .
תודה.
אהבתיאהבתי
אולי בכל זאת עוד?
תודה וחג שמח
אהבתיאהבתי