הפסיכולוגיה על ספת הסוציולוגית

הסוציולוגית אווה אילוז טענה בשבוע שעבר שהפסיכולוגיה אשמה בפסיביות הפוליטית שהיא מזהה אצלנו. השבוע הופיע במוסף הארץ מכתב תשובה קולקטיבי של כמה מאושיות הממסד הפסיכואנליטי. הבעיה גם אצלם וגם אצלה היא שההתקפה על הפסיכולוגיה כמו גם ההגנה עליה נעשות במונחים פסיכולוגיים מידי. זה לא מפתיע בכתב ההגנה של הפסיכואנליטיקנים. זה יותר מפתיע אצל סוציולוגית הטוענת שהיא מבקשת להביא את החברה לדיון (זה אחרי הכל תחום המחקר של סוציולוגים). במאמר שלי בקומפרס אני מנסה להיחלץ לרגע ממיטת הסדום הפסיכולוגית ולהציע קווים לחשיבה על השאלה המעניינת שאילוז העלתה–למה בעצם אנחנו פסיביים מבחינה פוליטית?

5 replies »

  1. לא קראתי את המאמר (עדיין) אבל התשובה לשאלתך היא 'כי אנחנו יהודים, זה למה' . אלפיים שנה התאמנו בלקונן על המצב ולא לעשות כלום בעניין, קצת קשה לשרש הרגל של אלפיים שנה והציונות לא ממש הצליחה בזה.

    אהבתי

  2. ייתכן והפסיביות (אולי העצלות) הינה נגזרת של החיים הנוחים (יחסית) . תמיד היו טענות אל ישיבות יום השישי בהן היו מדברים..ומדברים. אבל המציאות הראתה שבתקופות של משבר קשה
    (מלחמת יום הכיפורים למשל) גם כאן ארע מהפך והוא היה פוליטי ועוד איך. נראה לי שזו שאלה קיומית ולא פסיכולוגית.
    המאמר מצוין ומעניין וכך גם הדיון.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s