משתלבים באזור

התפרסם בידיעות אחרונות 26.6.12

אחת הביקורות המופנות כנגד מדינת ישראל היא שישראל אינה משתלבת האזור. מדינת ישראל, כך טוענים, רואה את עצמה כ"וילה בג'ונגל"; היא נוהגת כאילו היא חלק מיבשת אירופה, או כאילו הייתה המדינה החמישים ואחת של ארה"ב, ולא כאילו הייתה חלק מן המזרח התיכון. נדמה לי שאפשר להרגיע את המלעיזים. יותר ויותר מדינת ישראל של המלך בנימין נתניהו הראשון מפנימה את ערכי האזור. קחו לדוגמא את הכרזות של פסטיבל הסרטים בירושלים. בכרזות נראית אישה רוכבת על אופניים, אוחזת בידה האחת בכידון ובשנייה בצרור בלונים. מחשש עינא בישא רוכבת האופניים לבושה בצניעות רבה, בשמלה המכסה את ברכיה. אם תקום ממושב האופניים תגיע השמלה אל אמצע השוק. זה לא הספיק כמובן. במהלך סוף השבוע הושחתו הכרזות הללו. בחלק מן הכרזות כוסתה דמות האישה בצבע לבן ובחלקם נקרעו הכרזות במרכזן.  המחאה הזאת מעידה כאלף עדים כי הניסיונות החילוניים לרצות את האחים היהודים נועדו לכישלון. בעבור אלה הסבורים שמקומה של האישה בבית, שכל חלק גוף חשוף של אישה הוא ערווה, עצם הצגתם של נשים במרחב הציבורי ללא אישור בד"ץ היא חטא. דומה שבעניין הזה יש הסכמה בין גדולי ישראל וישמעאל. לא מדובר רק בדוגמניות החושפות טפחיים, אלא גם בנשים צנועות החושפות פחות מטפח. ואל תטענו, עוכר ישראל שכמותכם, שמדובר במהלך הרגיל של הטלת אימה על הנשים כדי לוודא את המשך ההגמוניה הפטריארכלית. לא ולא. האלמונים שהשחיתו את הכרזות אינן דואגים כלל לכוחם. הם עושים לשם שמים; הם דואגים לכבודן של הנשים ולשלומו הרוחני של הציבור. מדובר בקודשי ההלכה ובקודשי השריעה ממש. משתלבים. רוצים דוגמאות נוספות? הנה דילמה מעניינת: האם מותר למחות כנגד השלטון, כפי שטוענים עוכרי ישראל במערב? זאת בהחלט שאלה מורכבת שיש לה פנים לכאן ולכאן. אם השלטון הוא של הצד שכנגד (בואו נדבק במונח הארמי הקולע "הסיטרא אחרא"), כי אז כל מחאה היא לגיטימית, כל הפרת חוק מותרת, כל אלימות כנגד נציגי השלטון קדושה. ומה אם המחאה היא של הסטרא אחרא, כלומר כנגד שלטוננו? הרבה פחות טוב. הרבה הרבה פחות. איפה נשמע כדבר הזה, שמפגינים לא יצייתו לזרועות החוק (ישתלטו על קרקע לא להם, או יפגינו ללא אישור)? אולי מעבר לקו הירוק, על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. איך אפשר להשוות? שם עלינו להבין, להצדיק, לקבל, לשבח, להלל, לקלס ולפאר את פורעי החוק, שהרי החוק שאינו שלנו הוא חוק אנטי-יהודי, אנטי ציוני, אנטישמי. אבל אם ההפגנה היא למשל בשדרות רוטשילד בתל אביב, יש לדכא אותה ביד רמה ולבוז בכל דרך למפגינים, למניעיהם, להוריהם, לתפיסת עולמם. ואם הם שופכים פחי זבל ומנפצים חלונות? תלוי. אם זה נעשה על ידי חרדים—כפי שזה אכן נעשה פעמים אינספור—אז בסדר. אם זה נעשה על ידי חילונים בתל אביב, כי אז יש לעצור, להוקיע ולגנות ולקרוע קריעה. צדק צריך להיות. תשאלו את המפגינים נגד המשטר בטהרן. משתלבים. רוצים עוד דוגמא? בבקשה. נמאס לכם מעודף הדמוקרטיה? למה שלא תעבירו סדרה של חוקים שמצמצמים אותה. נמאס לכם מכל הערכים המערביים הללו של זכויות אדם, של הגנה על פליטים, של הוקעת גזענות? הזכירו לכולנו את ערכי היהדות—כלומר את ערכי היהדות הסלפית—המבטלים את כל ההבלים הנוכריים הללו. מי אמר שאנחנו לא משתלבים בתפיסות העולם הרווחות באזור? משתלבים דווקא.