הלילה הלבן וראש העירייה השחור

ועוד משהו. צריך למחות על האלימות כנגד תנועת המחאה.  לגיטימי לקרוא להחרמת אירועי הלילה הלבן כחלק מן המחאה כנגד האלימות הזאת. פחות לגיטימי להשחיר לא רק את הלילה, אלא גם את ראש העיר, רון חולדאי.  חלודאי לא אהוב על החוגים "הנכונים". הוא גנרל; הוא קצת חסר לחלוחית; הוא בטח לא מגניב כמו דב חנין וניצן הורביץ המוזכרים כמחליפיו האידיאליים. אבל חולדאי הוא האיש האחראי לכך שהעיר הזאת, תל אביב, שאנחנו אוהבים כל כך נראית כמו שהיא נראית–עיר חיה, פלורליסטית, אוהבת חיים ואוהבת אדם, עיר מתפקדת. זה לא קרה מאליו. כאשר מבקרים את חולדאי, צריך לזכור גם את הישגיו, והם לא מבוטלים.  המהירות שבה האיש הזה מוצג כקלגס, כמייצג כוחות הרוע, היא חסרת מידתיות ולא הוגנת. חולדאי, להזכירכם, הוא האיש שאפשר את מאהל רוטשילד בשנה שעברה. ספק רב אם זה היה קורה ללא הסכמתו וללא עזרתו, בפינוי אשפה, במתן שירותים, בעזרה בשתיקה ובקול. בשעתו הוא לא זכה להכרת התודה שהגיעה לו. אדרבה, כשהגיע לרוטשילד זכה לחרפות ולגידופים שלא הגיעו לו. לזכותו ייאמר שהוא לא יצא בהצהרות של גינוי והוקעה. חולדאי הוא לא איש של מילים. מה שכן, לטוב ולרע, הוא אוהב סדר. הוא הכריז שוב ושוב שהסקוואט של הקיץ שעבר לא יכול לחזור על עצמו. אמר ועשה. אני חושב שזאת הייתה החלטה מוטעית. הסקוואט ההוא לא פגע בעיר, אלא חיזק את תדמיתה הפתוחה והנאורה. אני חושב שההחלטה להפעיל כל כך הרבה כוח כדי לפנות את המוחים הייתה טעות חמורה, אם כי צריך לזכור שהמשטרה היא שמילאה כאן את התפקיד המרכזי. אני חושב שהמאזן מבחינתו של חולדאי עדיין חיובי. עם כל הביקורת שיש לנו עליו ועל העיר, זאת עדיין עיר יוצאת דופן, אחת מן ה"מדליקות" שבערי העולם, כפי שיודעים לומר רבים רבים מן המבקרים "במדינת תל אביב". יש לחולדאי חלק חשוב בכך, גבירותיי ורבותיי. כאשר מבקרים את ראש העיר, צריך לזכור גם את זה. חולדאי ראוי לביקורת על החלטות שגויות שקיבל. הוא לא ראוי לזיפות ולגלגול בנוצות.

ואם אתם כבר כאו. אז בעניין אחר–קראו את המאמר המצוין של שמעון אזולאי על היחס להומוסקסואליות כמשהו שלא כדרך הטבע.