הסיוט שלא היה

עברתי דירה. לא רק עברתי, אלא גם שיפצתי. כן, כן אני יודע. מה עבר עליי וכולי.  לפעמים, כפי שאתם יודעים, אין ברירה. הלכתי על זה בעיניים פקוחות, כמו נידון למוות שלועס בלי חשק את סעודתו האחרונה או מניע את רגליו בדרך אל הגרדום. ציפיתי בלא חשק לצפוי–ברדק, הבטחות שאינן מקוימות, לוחות זמנים נשברים, התמקחות אינסופית (מצטער, זה לא היה כלול) ובסוף כל אלה חור ענק בכיס (ההוצאות תפחו איכשהו) ותוצאה שרק בהדחקה מסיבית ניתן לסבול אותה. הזהרתי את קרוביי הרבים ואת חבריי המעטים כי הימים הבאים יוציאו את החיה שבי. "אני מבקש להודיע", הודעתי, "כי בזמן השיפוץ אנהג כמר הייד, אחרף ואגדף אתכם ואת העולם, אשקע ברחמים עצמיים, אנשך את היד המאכילה אותי, אצרוך משקאות אלכוהוליים ואחלל שבת בפרהסייה ושם שמיים ברבים". סובביי הבטיחו לי לסלוח לי על הכול. "אתה בחזקת תינוק שנשבה בין השיפוצניקים", ניחמוני, "הכל נסלח לך; נמחלו לך כל עוונותיך וכל עוונות אבותיך עד דור עשירי. צא לדרך וירחם אלוהים על נשמתך."

מצויד באינדולגנציות החילוניות הללו ובמטען גדול של מרירות-למפרע יצאתי לדרך. אל המשפץ, רונן ארמן, הגעתי במקרה. חברה המליצה עליו בכל פה. אני לא האמנתי לה כמובן. הודיתי לה בשפה רפה, אבל בלבי פנימה ידעתי שכל כוונתה היא לתת לי תקווה ולו גם כוזבת. משפץ טוב הוא סתירה פנימית. טוב שבמשפצים לגיהינום. אבל המציאות הוכיחה כי טעיתי. איכשהו הכל דפק כמו שעון שוויצרי (או אם תרצו לדקדק ,"שוויצי"). רונן עמד בכל לוחות הזמנים, לא התמקח על המחיר ולא המציא עילות חדשות לתשלום. הוא נענה לגחמותיי המשונות ברוח טובה. הכל נעשה היטב, בדיוק, וביעילות. יחד אתו הגיעה לדירה חבורה של האנשי מקצוע שהביא. הם היו, כמוהו, מקצועיים, אדיבים וחביבים. כשבחנתי את התוצאות בסוף התהליך הייתי יותר ממרוצה. זה לא שלא חירפתי וגידפתי לעתים; זה לא שלא שתיתי קצת פה ושם. לא יכולתי להכזיב את חבריי. "סיוט", מלמלתי מעת לעת, "סיוט השיפוץ הזה." ולא גיליתי לאיש שכבר שבוע לא ביקרתי בדירה, כי ממילא הכל נעשה שם כמו שצריך, גם בלי איומים, וללא צעקות ותחנונים. חיפשתי נפש אחות, מישהו שאוכל לחלוק אתו את החוויה הבלתי צפויה הזאת, את הסוד הנורא שעכשיו נצרתי בלבי. לשווא. בכל פעם שניסיתי לרמוז שלא הכל רע בתהליך השיפוץ, התכרכמו פניהם של בני ובנות שיחי בארשת שחצייה אי-אמון וחצייה קינאה חסרת גבולות. שתקתי אפוא. אבל האמת המשיכה להציק לי. אני חולק אותה אפוא אתכם קוראיי הנאמנים. אל תגלו לאיש: רונן ארמן הוא קבלן מצוין שעושה עבודה מעולה. שששששש.