בטח בטח

"הביטחון" הוא האל שיצרנו במו ידינו במקום האל ההוא שהכזיב אותנו שוב ושוב. פה בארץ חמדת אבות אולי לא תתגשמנה כל התקוות, אבל פה אנחנו מרגישים בטוחים. ואם לא בדיוק בטוחים, לפחות בטוחים שבטחוננו תלוי בנו. כמו אז במצדה, אולי נלך, אבל הפעם לא "כצאן לטבח" אלא עם החרב ביד. בפרק השני בלקסיקון הישראלי של קומפרס אני מנסה להציג מבט ראשוני על שורשיה של תפיסת הביטחון הישראלית. הרבה ממה שאפשר היה לומר נשאר בדרך הטבע בחוץ–על התפיסה שההבטחה לביטחון מקסימלי, פירושה הרבה פחות ביטחון בפועל, על חוסר הביטחון הבסיסי שבהצגת-העצמי המאצ'ואיסטית שלנו, על עוד דברים. אבל המאמר מציע התחלה לדיון. קראו, הגיבו, הציעו אלטרנטיבות להסברים שלי או מאמרים על ערכים אחרים המתחילים בב'.