הכי קל כמובן לטעון שאנחנו אטומים לסבלם של אחרים. זה לא פעם נכון. הכי קל להאשים אותנו בגזענות. גם זה לא פעם נכון. אבל גם לאנשים הרחוקים משלמות מגיע דיון הוגן. כדאי אפוא להעמיד דברים על דיוקם. האנשים המגיעים מאפריקה לישראל אינם מגיעים כפליטים הנמלטים מחמת הרודף. הם אינם חוצים את הגבול לישראל כדי למצוא מקלט ממי שמאיים על שלומם. אין לישראל גבול משותף עם ארצותיהם. הם מגיעים הנה דרך מצרים. במצרים אולי לא קל, אבל היא לא מדינה פושעת ואין סכנה נשקפת לחייהם. המהגרים הללו בוחרים במודע לסכן את חייהם בנסיון להגיע לישראל דרך סיני, שם הם חשופים להתעללות נוראה של המבריחים הבדואים הנוהגים בהם כבבשר אדם. אם הגל הראשון לא היה מודע לסכנות, קשה להאמין שהגל השני והשלישי ואלה שבאו בעיקבותיהם לא היו מודעים להן. הם יודעים ואף על פי כן הם באים. מדוע? משום שישראל היא מדינה עשירה יחסית ומתוקנת יחסית, שיש להם סיכוי לחיות בה טוב יותר מבארצם וטוב יותר מבמצרים. ההחלטה ליטול את הסיכון אינה בלתי מובנת ואינה בלתי מוסרית. בני אדם מנסים להגיע באלף ואחת דרכים לא חוקיות ממקסיקו לארה"ב, לא משום שהם נרדפים בארצם, אלא משום שהם מקווים להיות מבני המזל שהמעבר יעלה בידיהם; הם מקווים כי בארצם החדשה ייטב להם. אף אחד מהם אינו פליט במובן של מי שסכנה ברורה ומידית מאיימת על חייו.
מעמד הפליט מקנה פטור מן התור ומן הנוהל. כאשר נשקפת סכנה לחייך, יהיה זה בלתי צודק ובלתי סביר לצפות ממך להגיש מסמכים ולשכנע שתוכל להיות אזרח מועיל בארצך החדשה. די אם תוכיח שחייך בסכנה. קודם כל גלגל הצלה, אחר כך שאלות. אבל אם אינך בסכנת חיים, לא חל עליך דין נרדף. אתה חייב להצדיק את הבקשה להתקבל בארץ המארחת. האם היא זקוקה למהגרים? לאילו מהגרים? באילו תנאים? אלה הן שאלות לגיטימיות שכל מדינה זכאית לשאול. גם מדינת ישראל. יתרה מזאת, דומה שמבקריה של ישראל מעניקים פטור גמור למצרים. חשוב לזכור–חצי האי סיני הוא טריטוריה מצרית. מעשי הפשע הנעשים בו למבקשים להגיע לישראל הם באחריות הריבון–מצרים.
הבלוג של אביעד קליינברג 
דבריך הגיוניים, אך אני תוהה האם לנרדפים מאריתריאה או מסודן אין מעמד של פליט. נכון שמצרים היא ארץ שנמצאת באמצע הדרך בין אריתריאה לישראל, וכביכול הם היו יכולים להישאר במצרים. נשאלת השאלה, האם זה פתרון ממשי.
ובהשוואה היסטורית- האין זה כאילו ארצות הברית היתה דוחה פליטים יהודיים בזמן מלחמת העולם השניה בגלל שהם הגיעו אליה מגרמניה דרך צרפת (החופשית עדיין), ולא ישירות מגרמניה?
(שאלה היפותית ואנכרוניסטית כמובן)
אהבתיאהבתי
חשוב לדעתי שמשפטנים ומומחים לחוק הבינלאומי יזכרו את דברי הרמב"ם על גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן. ההגדרה כיום למושג "פליט" הורחבה כל כך על ידי ממסד זכויות האדם, עד שלמעשה- כל אזרחי אריתריאה (או דיקטטורה אחרת לצורך העניין) נחשבים כפליטים כל עוד לא הוכח אחרת.
ההיסטוריון הבריטי ריצ'רד סאותרן כתב פעם על "אינפלציה" של רעיונות: כאשר משתמשים ברעיון או במונח יותר מדי, הוא מאבד במהירות מערכו. כך גם עם המונח פליט. ההרחבה הפראית של הגדרת ה"פליט" עלולה להוביל בסופו של דבר להתעלמות גמורה מהמושג כולו, כפי שלמעשה מתרחש כבר כיום בישראל.
אהבתיאהבתי
ליואב שלום,
ההשוואה ההיסטורית עם ארה"ב רלוונטית רק אם אנו מסכימים על כך שמדובר בפליטים. בהחלט ייתכן שחלק מן המהגרים הם פליטים למעשה, אבל ברור לנו שמרביתם לא. אם נבחן אובייקטיבית את תנאי חייהם במדינות מוצאם, כנראה נגלה כי הם גרועים משמעותית משלנו, אבל זה כשלעצמו לא מצדיק מעמד פליט – אחרת הייתה לגיטימציה לעשות טרנספר של כל אוכלוסיית אפריקה למדינות העולם המערבי. יש למדינת ישראל זכות לבחון כל מקרה לגופו, ולגרש את מי שאינו פליט – כולל משפחות עם ילדים. הדמגוגיה הנפוצה על כך שאותם ילדים גדלו בישראל, כל חבריהם פה והם מדברים רק עברית – כל זה טוב ויפה, אבל ממש לא טראגי כפי שמציגים את זה. ילד קטן יתאקלם מהר במדינה חדשה וילמד את השפה, ותוך שנה-שנתיים יהיה בן בית, בלי שום טראומה או משבר.
ולגבי מצרים – היא "פתרון ממשי" לא פחות מישראל. הפתרון האמיתי היחיד הוא שאותם מהגרים יישארו בבית וילחמו על חייהם, חירותם ורווחתם, במקום להגר בהמוניהם למדינות אחרות, אבל מרגע שהיגרו, למה ישראל היא פתרון יותר טוב ממצרים? למה לנו החובה לטפל בכל חלכאי ונדכאי אפריקה, ולמה לכל הרוחות נציגי האו"ם חושבים שיש להם זכות לדרוש את זה מאיתנו, כאשר אנחנו משכנים כבר מאות אלפי מהגרים אפריקנים הלכה למעשה, בזמן שמצרים מגרשת אותם ומעלימה עין מעינויים ורציחתם?
אני לא אהבתי יותר מכל אחד אחר את מראה הפליטים שישבו בין הגדרות שלנו, מכיוון שזה היה מפגן מטומטם ביותר מצידנו, אבל זה שאנחנו טיפשים לא אומר שאנחנו לא צודקים. היינו צריכים מלכתחילה פשוט להכניס אותם, לתת להם אוכל ובגדים להחלפה, ולהעלות אותם על הטיסה הבאה חזרה הבית. מי שרוצה להיכנס לגבולותינו, שלא יתגנב מהדלת האחורית.
אהבתיאהבתי
הטענה שלמדינת ישראל הזכות לבחון כל מקרה של פליט לגופו די משעשעת, כי מדינת ישראל בוחרת במכוון שלא לנצל את הזכות הזו.
אהבתיאהבתי
גם אם הייתה מנצלת את הזכות הזאת וטוענת שלא מדובר בפליטים היית מצווחת גזענות גזענות ושנינו יודעים את זה.
אהבתיאהבתי
הוויכוח הצרחני אמונציונאלי שמנהל השמאל הרדיקלי מאוד מאפיין את המנטליות של רובם צרחות חסרות סיכוי, שימוש בקלישאות אוויליות ודמגוגיה חסרת כיסוי . ניקח לדוגמא את ירון לונדון ההומניסט הדגול בעיני עצמו שדורש להכניס את הפליטים הנרדפים מטעמי מוסר, מדובר באיש שמרוויח 140 אלף שקל לחודש שמעולם לא יתרום שקל מכיסו בשביל לעזור לפליטים\מסתננים רבאק הוא אפילו לא ייצא בקריאה לקלוט אותם בצפון תל אביב במקום רק בדרום תל אביב, הדבר היחידי שהוא יעשה זה לדאוג לעצמו לפסאדה הומניסטית ליברלית נחשקת על גבם של המוחלשים בדרום תל אביב וזה משהו שמאוד מתאים לשמאל הרדיקלי תמיד לדרוש מהקולקטיב מה שבשום פנים ואופן לא תדרוש מהאינדיבידואל כלומר מעצמך, מצטער חבוב זה לא יעבוד הפעם.
אהבתיאהבתי
ואיך, עידו, תרמה תגובתך זו לדיון, מלבד זה שהיא איפשרה לך לחשוף את תיעובך העצום כלפי השמאל הרדיקלי? כמה קל לטעון "תמיד לדרוש מהקולקטיב מה שבשום פנים ואופן לא תדרוש מהאינדיבידואל כלומר מעצמך". יש מספיק אנשים בשמאל "ההוא" שעושים ודורשים ומקריבים מעצמם בשביל מה שהם מאמינים בו. אבל, באמת, למה להחמיץ הזדמנות להכליל ולהשמיץ?
לעניננו. מה לעשות, אבל הדרישות והציפיות שיש לעולם מישראל הן עדין גבוהות יותר מאשר מצרים ושאר ארצות אפריקה/אסיה. אבל אנחנו בהחלט נדרך להוריד את הסטנדרטים האלה, ואז יהיה כאן נורא נוח.
צריך לקבוע מדיניות הגירה ברורה. המדיניות הזו צריכה למצוא את האיזון שמחד יפחית ככל האפשר את ההשפעות שליליות על ישראל (כמובן שהגזענים מוצאים בקלות דרכים להראות כי אלף אפריקאים מהווים איום ברמה קיומית על ארצנו) ומאידך ישמור על דמותנו מבחינה מוסרית. "הלשון השבדית" של אלתרמן תמיד ראוי כמגדלור שיאיר את הכיוון הנכון. לאורו אפשר גם להחליט להחזיר את אלו שאין נשקפת להם סכנה.
אהבתיאהבתי
לא בטוח שאני אוהב את ענין הדרישות הייחודיות לנו ולמערב. זה מריח אפעס לא טוב.
אהבתיאהבתי
האנשים האלה שדורשים מעצמם כמו שהם דורשים מהקולקטיב הם בוודאי לא הרוב בשמאל אלא מיעוט זניח למדי, גם החוצפה שלהם לא יודעת גבולות הרי אם הם היו נלחמים על כך שגם ובעיקר היישובים המבוססים יקלטו את הפליטים הייתי הרבה פחות עויין אותם ואת עמדתם אבל מעולם השמאל במהלך הדיון על הפליטים לא העלה בדעתו לדרוש זאת ועל כן הוא קוצר את העויינות שהוא זרע. מעבר לכך ישראל צריכה להיות אור לגויים כלפי אזרחי מדינת ישראל ולא כלפי כול מסתנן שמגיע לכאן, להיות מדינת מופת לישראלים זה משימה קשה כשלעצמה לכן הדרישות המופרכות של השמאל שממילא חסר יכולת ביצוע מינימלית הן לא פחות ממגוחכות במקרה הטוב ומראות על ניתוק מן המציאות שגובל בשיגעון במקרה הרע.
אהבתיאהבתי
ואף על פי כן, כשישראל משאירה בין הגדרות אנשים מזי רעב בחום של סיני במשך ימים ארוכים. נו, קשה שלא להיזכר שבדיוק כך נהגו גם ביהודים בזמנו.
אהבתיאהבתי
צריך להעביר מים ומחסה, בתיאום עם המצרים. האם כל דבר שאנחנו עושים הוא אוטומטית התכתבות עם השואה? חשבתי שהאובססיה הזאת היא תכונה של הימין. מתברר שלא.
אהבתיאהבתי
ברור שזה לא נחלת הימין משום שהשמאל הדוגמטי לא שונה מהשמאל הדוגמטי ומדובר בכת אטומה סגורה ומסוגרת רעיונית שנוטה לכוחניות ולהשתקת דעות שלא נוחות להן, ישעיהו ליבוביץ אמר יודונאצים כבר לפני שנים והוא לא היחיד, השמאל מנכס לצרכיו את השואה בדיוק כמו הימין וזה צריך להיפסק די לדחוף את השואה לכול דבר בין אם זה להראות שאנחנו נאצים או לנסות להוכיח שהאוייבים שלנו הם נאצים.
אהבתיאהבתי
אה, שואה…
נו טוף..
http://www.o139.org/2012/09/blog-post.html
אהבתיאהבתי
"עניי עירך קודמים" זו תגובתי בתמציתה. איננו מסוגלים לקלוט את כל אפריקה בתוכנו. יש להם מדינות משלהם, שילחמו ל זכויותיהם ועל שיפור אורחות חייהם במדינותיהם. ויפנו את בקשותיהם לארגונים בינלאומיים המסונפים לאו"ם. אני משוכנעת שגם שם לא יקבלו אישור להסתנן אלינו או לאירופה. לא על כל תושבי אפריקה מרחפת סכנת חיים. אדמת מצריים היא הראשונה עליה הם דורכים, והיא שצריכה להעניק להם מקלט, או לשלוח אותם לארצות מוצאם. אי אפשר להשתמש ב"שואה" בכל פעם שמתעוררת בעיה מסוג זה.
אהבתיאהבתי
מדיניותה הזיגזגית של הממשלה (או יותר נכון – אין מדיניות) מובילה לכל הכאוס שנוצר בשאלת המוני האדם שמגיעים לכאן בשאיפה למצוא כאן עבודה ומחסה.
הבעיה לא תפתר באמצעות הכרזותיו של השר ישי אלא באמצעות מדיניות הגירה (שאינה קיימת!) ובהסכמים עם המצרים. שיתוף פעולה הומאני ונחוש בין שתי המדינות אולי יוביל לפתרון הבעיה. איננו מסוגלים לעצור בעצמנו נחשולי מהגרים זוהי בעיה עולמית.
ואין לזה שום קשר לשואה-למהגרים/לפליטים האפריקאים יש מדינות!
נכון שהחיים שם קשים והמוות אורב בכל פינה. תארו לעצמכם שפליטים מכל מיני מקומות סכסוך יחליטו שמקום המפלט המועדף עליהם הינה מדינת ישראל ולא משנה מה צבע עורם או אמונתם
האם היינו מסוגלים להתמודד עם הבעיה?
מידת הרחמים הינה מידה אצילית אבל חוששתני שהמצב מצריך פתרון ולא רחמים.
אני מאוד מסכימה לניתוח כפי שהוצג על ידך ללא כחל ושרק.
אהבתיאהבתי
מאמר חשוב ומעניין, אם כי אני בספק אם ישכנע את אלו שמתעקשים להפוך את מדינת ישראל לחממת מסתננים.
אלי ישי עושה את מלאכתו נאמנה בכך שהוא ממלא את רצונו של הרוב המכריע מבין ציבור הבוחרים, שרוצה לראות את כל האפריקאים הללו מחוץ לגבולות ישראל.
ההשוואה לשואה היא (כרגיל) חסרת שחר, כיוון שהיהודים שנמלטו מהנאצים, התישבו בחורים כמו קירגיסטן וסין. הם לא חיפשו כמו האפריקאים מדינה מערבית כדי לנהל בה חיי פליטים דה לוקס.
כה לחי, אביחי.
אהבתיאהבתי
אביעד,
הדרישות ממדינות מערביות אולי לא מריחות לך טוב, אבל הן באות יחד עם פריבילגיות שונות. או שזה סתם ככה בשביל הכיף להתקבל ל-OECD?
במאמר אתה מציין את הפשעים וההתעללות שאותם אפריקאים עוברים בדרכם לכאן בסיני, ומטיל את האחריות לכך על המצרים. עד כאן טוב ויפה. אבל אולי אותם פשעים והתעללויות מעידים שהאנשים הללו נמצאים בסכנת חיים, ולכן עלינו לקבלם?
חוזר שוב – לא צריך לקבל את כולם. אולי אפילו לא את רובם. צריך לבצע בדיקה כמו שצריך, מה שישראל לא עושה. ולקבועת מדיניות ברורה. במקום זה מקבלים דמגוגיה כמו "אנחנו לא יכולים לקלוט את כל אפריקה" (וואלה, חשבתי שאנחנו כן יכולים), גזענות נגד כושים (אם אלה היו שוודים לא היתה כזאת התנגדות), גזענות נגד מי שלא יהודי, האשמות מופרכות כנגד השמאל ש"מביא את המסתננים לכאן כדי להחריב את המדינה" (קצת מתנגש עם האבחנה של עידו לם שהשמאל חסר יכולת ביצוע).
בנוגע להשוואות שאסור לעשות. ישראל רחוקה מאד ממה שהיה לפני שבעים שנה. אבל תעבור קצת על טקסטים שנכתבים מדי יום בקבוצות השונות של הימין, יש סיכוי לא קטן שהם יראו לך מוכרים מאיפשהוא.
אהבתיאהבתי
זה ממש לא מתנגש עם הטענה שלי:) קודם כול מפני שאתם כושלים מדי אפילו בשביל התוכניות המטופשות שלכם ושנית מפני שכול התוכניות שלכן הן דקונסטרוקטיביות מה שאומר על החזון העלוב שלכם שהוא הכול חוץ מבנייה.
אהבתיאהבתי
"אתם כושלים, תוכניות מטופשות, חזון עלוב". עם עידו לם אל תתווכח, עידו לם תמיד מנצח.
אהבתיאהבתי
אם הבאת סודאנים הנה היא מזימה לפגוע באופיה היהודי של המדינה. הרי שהכיבוש שמכניס למדינה 2.25 מליון ערבים הוא לא פגיעה אלא ווידוא הריגה.
תמיד כששואלים אותי למה בשמאל כולם כאלו שחצנים אני מסביר שזה מאד פשוט: מי שפוגע במדינה שלו בכוונה הוא בוגד, מי שעושה זאת בטעות הוא אידיוט. עדיף לי לחשוב שאנשי הימין הם אידיוטים.
אהבתיאהבתי
הצרה היא שהם לא אידיוטים. מה הם כן? או, שאלה גדולה. מכל מקום בלי קשר לשאלה הגדולה הזאת, חשוב שהמחשבה שלנו תהייה כנה ולא תכנס מהר מידי למקלטי המחנה (אם יש כזה, כאשר מדובר בשמאל) שאליו אנחנו משתייכים לכאורה.
אהבתיאהבתי
השאלה לא גדולה כל כך. אנשי הימין הם בוגדים, זו לא אשמתם כמובן כי – כפי שיגיד לך כל ימני – הבוגדים האמיתיים נמצאים בעצם בשמאל. הרי מי הרכיב את הממשלה ב67?
האם ייתכן שהאנשים שהיו מספיק חכמים להביא לנו את הניצחון המוחץ ההוא לא הבינו מה המשמעות של הכיבוש ? (ואם הם לא הבינו היה את ישעיהו ליבוביץ' שיסביר להם) . נניח שטרנספר היה פיתרון קיצוני מדי ימינה, נניח שיציאה מהשטחים כפי שדרש בן גוריון (!) היה פיתרון קיצוני מדי שמאלה, מה בדבר איזה חוק שאוסר על ערבי מהשטחים לעבוד בישראל?
הרי אם באמת 'אנחנו לא רוצים אותם כאן' הרי שכך נעודד אותם לעבור לירדן נכון? והעובדה היא שזה לא נעשה כי זה היה נוח, מאד נוח, כשבמקום קבלן אשכנזי עם שני פועלים מזרחיים יש עכשיו קבלן אשכנזי, שני מנהלי עבודה מזרחיים וחמישים ערבים שעובדים בשביל גרושים ואפשר לפטר אותם מתי שרוצים בלי הסתדרות ובלי וועד עובדים.
אז מצד אחד מסבירים לי שהערבים הם מנוולים, רעים ורק חסר להם הזנב והקרניים, מצד שני אותם מפלצות הם אלו שבנו לי את המדינה מאז שנולדתי. מוזר לא?
אבותינו בגדו בנו מהמניע השפל ביותר האפשרי – כסף. בדיוק אותו מניע שגרם לאבותיהם לבגוד בבניהם ולהישאר בגולה כל השנים ולא להקים מדינה. יהודים או לא?
אהבתיאהבתי
תמורת שליטה ריבונית על סודאן, ניתן יהיה "לקלוט" שני מיליון סודאנים בלי בעיות.
אהבתיאהבתי
א. מבחינת היחס : שטח/אוכלוסיה זה בערך כאילו נקבל את כל סיני מהמצרים ביחד עם עשרים מליון סודאנים
ב. מה לעזאזל הקשר? אם שטח המדינה יגדל פי מאה אבל יחס היהודים/ גויים ייטה לרעת היהודים הרי שהרוב היהודי במדינה נשחק. תוספת של x דונמים לא משנה את זה לשום כיוון.
אהבתיאהבתי
למה לדבוק באותו יחס? תמיד צריך לחפש הזדמנויות לעיסקאות טובות יותר.
לגבי הסודאנים, יש בהם תועלת מסויימת למשק, אבל בנאדם נורמאלי לא ירצה לגור איתם , אז צריך למצוא שטח ריבוני ששם ניתן להחזיק אותם בזמן שלא צריכים אותם. זה הכל.
בוודאי שאם אתה משתלט על שטח מסויים, כדאי לך לפתח אותו, אבל כל הדיון הזה מאוד תיאורטי. מה שחשוב לציין ולהמשיך ולציין שאסור לקלוט את האפריקאים האלו באופן קבוע, איך שלא יהיה ומה שלא יהיה.
אהבתיאהבתי
הטיעון "אולי אותם פשעים והתעללויות מעידים שהאנשים הללו נמצאים בסכנת חיים, ולכן עלינו לקבלם?" – דומה לטיעון שמי שחותך לעצמו את האצבע בכוונה זכאי לפיצויים. הראשון זכאי, השני זכאי, בסדר. אבל אם חמישים אלף איש יבואו אליך עם אצבע מדממת אתה כבר תשאל מה קורה כאן ותסרב לקבל את כולם באופן גורף, ובצדק.
אהבתיאהבתי
עידו, אתה כותב בכעס וביאוש. אני יכול להבין אותך, אבל זה מעציב אותי. השפה של בגידה היא שפה מאוסה בעיני. נעשו טעויות ועודן נעשות, אבל לא כל דיון צריך לחזור לשואה כפי שלא כל דיון צריך לחזור לכיבוש. הבעיות שיש לישראל עם מסתננים אינן שונות מבעיותיהם של אחרים. אני אפילו לא בטוח שאנחנו גרועים מהם.
אהבתיאהבתי
אביעד,
מאד נהנתי לקרוא את הדברים שלך.
זה מרענן לקרוא טקסט שמעמיד דברים על דיוקם ונמנע מדמגוגיה.
אולם, דבר מה עדיין חסר לי.
הוכחת בצורה יפה, שאנחנו לא אטומים, ושאנחנו לא גזענים ושיש צדק בדרך הפעולה שלנו. אנחנו פועלים כפי שכל מדינה ריבונית הייתה פועלת בסיטואציה הזו. אנחנו עומדים בתו התקן של החוק המקומי והבינלאומי. אך האם די בכך? האם לא היינו רוצים לבקש יותר מרק לעמוד בסטנדרט? האם לא היינו שמחים לנהוג גם כצדיקים ולא רק כצודקים? (מתנצל על הטון הרגשני, זה יוצא לפעמים).
הזכרת בדבריך שישראל היא מדינה עשירה יחסית ומתוקנת יחסית, אני חושב שזה דבר שיש להתגאות בו, ולנצל אותו גם לטובת אחרים, ולא רק להתבצר בו.
עידו, ניצה ואביבה, התייחסתם בדברים שלכם לתחושה הזו שלי והערתם ש"עניי עירך קודמים", ושהמדינה צריכה להיות ראשית "מופת לישראלים" ו"אור לגויים כלפי אזרחי מדינת ישראל". אני לא פוסל את האמירות הללו, בהחלט יש בהן טעם, אך הייתי שמח אם היינו מסוגלים לעורר, לצד השיח ההישרדותי, גם שיח אידיאליסטי, אולי אוטופיסטי. האם זה בלתי אפשרי לסייע לעניי עירנו ובד בבד לסייע לעניי ערים אחרות?
באשר לפתרונות קונקרטיים,
אין לי הרבה להציע. מאד יתכן שפעולותיהם של שר הפנים (לגירוש המהגרים) ושל רה"מ (לבניית גדר הפרדה), לצד הדרישה לנסח מדיניות הגירה, הן הפעולות הנכונות. אולם, האם העיסוק בנושא זה לא היה מרגיש אחרת, אילו לצד הפעולות הללו, הייתה מציעה מדינת ישראל לכונן ועדה בינלאומית שתחשוב על פתרון ארוך טווח עבור המהגרים האפריקאים, או לחלופין מפרסמת הודעה לתקשורת על כך שהמדינה נמצאת במגעים עם מצרים כדי לחשוב על פתרון הומני לבעיה. האם אין באפשרותנו גם לחמול וגם להיות תקיפים בהתמודדות עם האתגרים שלמולנו.
אין לי ביקורת על דרך הפעולה של המדינה, אולם אני אישית מעט מותש מההתעסקות הקונסיסטנטית בחששות ובפחדים שלנו.
הייתי שמח לשמוע קצת יותר על השאיפות שלנו והחלומות שלנו כחברה.
אהבתיאהבתי
אולי יש מקום לתהות אם אין חשיבות לדרך שבה מבצעים את החלטות המדינה בנושא המהגרים, ולא רק לנכונות ההחלטות. ההתבטאויות של אלי ישי ורבים מהמתנגדים לקליטת המהגרים מבטאות אידיאולוגיה גזענית וחסרה חמלה.
אני מבין שיש כאן דילמה קשה, ויתכן שאין לנו ברירה אלא לאסור באלימות את כניסתם של האפריקאים ולראות אותם נשחטים בסיני. אבל זה צריך לגרום לנו צער עמוק. הידיעה שמרבית האריתראיות שמסתובבות בינינו עברו מעשי אונס אכזריים בסיני צריכה להדיר שינה מעינינו. ההיחשפות לסבלם של המהגרים צריכה לגרום לנו לרצות להשקיע כספים באפריקה, לפעול באופן דיפולמטי והתנדבותי כדי להקטין את סבלם. זו תגובה בריאה של חברה בריאה ואמפתית. מה שמעציב, מדאיג ומאכזב זו לא החלטה לגרש או למנוע כניסה, אלא חוסר האמפתיה והחמלה. מתייחסים לפן זה כאילו הוא סמלי, אבל הוא מה שצריך להדאיג את הישראלים.
הדבר נכון גם לכיבוש. אמירתה של גולדה שלעולם לא תסלח לערבים על שגרמו לנו ללמוד להרוג את בניהם נתפסת לגלגול עיניים ציני, אבל תוכן האמירה עצמו הוא המינימום שהייתי מבקש מכל ישראלי, ללא קשר לדעותיו הפוליטיות. יתכן שהימין צודק וההתנחלויות הן המפתח להגשמת הציונות (אני לא מבין איך), אבל שנאת הערבים וחוסר הצער על סבלם הוא מה שעושה אותם בעיני למסוכנים, מזיקים ומאכזבים.
אהבתיאהבתי