השירותרום של ציפי

השירותרום בוטל באיחור של 33 שנים. בסוף זה קרה. כל הכבוד לצה"ל. במבט לאחור נראה מובן מאליו שהגוף עתיר התקציבים ביותר במדינה אינו אמור להסתובב בציבור עם הכומתה ביד. תשאירו את השנור למי שבאמת נזקק לו. מילא מערכת הביטחון וראשיה– הללו רגילים לראות בציבור פרה חולבת שכל דרך לחלוב אותה כשרה. אבל בניגוד למסים, שאותם אין לציבור ברירה אלא לשלם, התרומה אינה נעשית בכפייה. מה גרם לאנשים לתרום לצבא הממומן-היטב שלהם בכל השנים? דומה שהתשובה היא, שמבחינת רבים מן התורמים לא חשוב אם ועד כמה הנתרם זקוק לתרומה, חשוב מה הנתינה גורמת לתורם להרגיש כלפי עצמו. תרומה לצה"ל גרמה לאנשים להרגיש שהם פטריוטים. היא גרמה להם להרגיש שהם חלק מן המכנה המשותף הישראלי "האיכותי". היא גרמה להם להרגיש שהם עושים משהו למען ביטחונם. השאלות, האם זה היה נחוץ באמת, לאן הלך הכסף ומה ההיגיון המעשי שבתרומה לא עניינו את רוב התורמים. הפרה הזאת רוצה להיניק אפילו יותר משהעגל רוצה לינוק.

חוסר העניין הזה בתוצאות אינו רווח רק בממלכת השנור. הוא מאפיין גם את המערכת הפוליטית. שוב ושוב אנחנו בוחרים נציגים שאינם עושים את מה שהבטיחו לעשות. ושוב ושוב דומה שהעובדה הזאת אינה מטרידה אותנו כלל. אנחנו לא מצביעים בשבילם; אנחנו מצביעים בשבילנו. השאלה היא אפוא מה ההצבעה הזאת אומרת עלינו. קחו לדוגמא את המקרה המוזר של ציפי לבני. לבני היא אישה הגונה שפונקה על ידי הפוליטיקה. לא זו בלבד שכיהנה בממשלות ישראל ברבים מן התפקידים הבכירים ביותר, אלא שזכתה להנהיג מפלגת אופוזיציה שהייתה גדולה ממפלגת השלטון. מה בדיוק עשתה עם הקלפים המצוינים שנתנו לה? לא ברור. רובנו נתקשה לחשוב ולו על הישג מעשי אחד או על הצהרה חשובה אחת של ציפי לבני. בסופו של דבר, לאחר שנים של אי-מעש הדיחו בוחרי קדימה את לבני ובחרו במקומה את שאול מופז. מה אמור להיות ערכה של לבני בשוק האלקטוראלי כיום? לא גבוה, הייתם אומרים. לא הישגים ולא אידיאולוגיה—איזו סיבה יש למישהו לבזבז על לבני את קולו היקר? טעות. הסקרים מנבאים ללבני תמיכה של בין 10 ל14 מנדטים, עוד לפני שעשתה מעשה אחד או הצהירה הצהרה אחת. אני לא יודע מה זה אומר על לבני, אבל די ברור מה זה אומר על תומכיה, שרובם כידוע הגיעו ממעמד הביניים הישראלי (לשעבר "מחנה השלום"). מבחינתם אי המעש של לבני הוא ייצוג הולם לחלוטין של הצרכים הפוליטיים והתקוות הפוליטיות שלהם. כמוה, הם אינם יודעים מה ראוי לעשות ומה ראוי לומר. מעשים חדים מידי ומילים חדות מידי מעוררים מחלוקת מיותרת. מוטב אפוא לא לעשות דבר ולדבוק בעיקשות בנוסחאות המקובלות על כוווווולם: "שתי מדינות לשני עמים" ו"פוליטיקה אחרת". לבני אגב כבר רומזת שמטרת שיבתה לפוליטיקה היא קבלת הזדמנות נוספת להכריז ברבים שיש להגיע לפתרון של שתי מדינות לשני עמים וליצור פוליטיקה אחרת. מה עשתה בעניין כאשר יכלה לעשות משהו? לא הרבה. למי אכפת. אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו מצביעים "ציפי" (לעולם לא "קדימה", אגב, כפי שמצביעי חד"ש היהודים מקפידים להצביע "דב חנין").

אז זהו? כל ניסיון לגרום לאנשים לבדוק את החשבון לפני שהם שולפים את הארנק ייתקל בקיר רגשי? לאו דווקא. הנה ביטלו את השירותרום. חבל רק שצריך היה לחכות 33 שנים עד שזה קרה.

התפרסם בידיעות אחרונות 23.10.12

17 replies »

      • מכיון שכבר נתנה להם ההזדמנות למשול, עשו מה שעשו. אבל אם הבוחרים לא היו נותנים את הקול שלהם למשל לביבי,גם הוא לא היה עושה כלום. וכי מה עשה לפני היותו ראש ממשלה? ומה עשה ליברמן, ומה עשה מופז, ומה עשה דוד לוי. נכון אף אחד מהם לא רץ לתפקיד ראש ממשלה, אז מה? האם לתפקיד ראש ממשלה יגיע רק מי שידו נגעה במשהו, בעשייה? וכי מה יוצא לנו מברק שעשה, רגע מה עשה מלבד שחרור 'סבנה'. האם דאג למשהו, לעניים למשל, לזקנה במסדרון? אנא האר את עיני. אולי אני טועה ולא מבינה מספיק.

        אהבתי

      • וואו. יפה. אני מנסה לחשוב על המשפט הזה. 'לסמוך על אלה שקיבלו הזדמנות ונכשלו'. זה נשמע כמו מורה שסומך על תלמידיו שנכשלו ובפעם הבאה בטוח שיצליחו. אלא שבמקרה זה הם מתגלחים עלינו. בפוליטיקה לא נותנים הזדמנות לאלה שנכשלו. מקומם של אלה שנכשלו הוא באותו מקום של אלה שלא עברו את הניסיון. אבל למה להתלכלך. במילא יעשו מה שירצו. ונקווה לטוב.

        אהבתי

      • או-קיי, אכן לא הבנתי. לאחר שגלגלתי את השיחות פה הבנתי שכולם פה בצחוקים ואני הגולם היחיד שמדבר ברצינות. יללה נרוץ כולנו לקלפי.

        אהבתי

    • עלית פה על משהו. אני חושב שציפי צריכה לרוץ לבחירות על הסלוגן שהיא – להבדיל מאחרים – לא גרמה שום נזק. זה יהיה להיט הבחירות.

      אהבתי

      • יופי, סטרט-אפ נזקף לזכותי. לעיתים לא לעשות דבר רע, זה משהו הכי טוב שיהיה לנו. משום שרבים כל כך טורחים להזניח אותנו למען אינטרסים פוליטים, אישיים.

        אהבתי

    • לא לגמרי מדויק. רק צריך להפריד בין כאלה שעשו מעמדת כוח וכאלה שעשו מעמדת חולשה. שרון עשה המון: בנה התנחלויות בלי הכרה (גם קצת כבישים). הקים לעצמו חוה לתפארת. ברק יצא מלבנון (יפה) וחרבן את קמפ דיויד השני (אסון). נתניהו חיסל לנו את הפנסיותו. אולמרט עשה לנו את עופרת יצוקה ואת בניני הולילנד. למה סתם להשמיץ? עשו גם עשו. מרצ עם כמעט אפס כוח עשתה את חוק הדיור הציבורי (שהליכוד חיסל), נאבקה באיסור אפליית נשים וצורות אפליה נוספות. נכון: אף אחד מאלה שהיו בעמדת כוח לא הגביל את כוחם של מונופולים (כחלון צדיק יחיד עם הסלולר), לא ריסן את השתלטות הההפרטה, לא שיפר את שירותי הבריאות, לא עשה שום דבר ממשי לשיפור רמת הלימודים, אלא רק נזק על נזק. אז אולי צריך לתת כוח למישהו אחר?

      אהבתי

  1. כשאין ציפיות, אין אכזבות
    כלומר. כשיש ציפיות ,האכזבות צפויות

    אבל היא לא איכזבה את כולם – אלו , שציפו לאכזבה לא התאכזבו לקבל אותה
    כך שמעשה, היא איכזבה גם אותם בעצם סיפוק הסחורה המצופה
    כלומר, ענתה על הציפיות
    ובכך , איכזבה

    הו. נדמה לי שהמצאתי את הפורפטום-ציפי

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s