בסה"כ ביבי ניהל את המבצע הזה טוב יותר מאולמרט–פחות הרוגים, פחות בזבוז, פחות הבטחות חסרות כיסוי. זה לא אומר שהמבצע הזה–בלתי נמנע ברמה הטקטית–לא היה נמנע לו היתה לישראל אסטרטגיה. במאמר המתפרסם בקומפרס, אני בוחן את הטבלה המחזורית שלנו ותוהה למה המהלך המתבקש אינו מתבצע.
הבלוג של אביעד קליינברג 
אולי יעניין אותך:
מחשבות על הרתעה:
מתי מופעל אצלנו בראש מיסגור של "רווח מול הפסד" ומתי מיסגור של "נקמה" ו\או "השפלה"?
לו במקום לתת דוחות, שוטרי תנועה היו חותכים אצבעות של נהגים ממהרים, ובמקרים קיצוניים פשוט יורים לתוך האוטו ולעיתים הורגים נוסע ראנדומלי, היו קורים 2 דברים:
1. היו הרבה פחות נהגים שעוברים את המהירות המותרת. 2. היו הרבה יותר מקרי רצח ונקם של שוטרי תנועה.
חוד החנית של המחקר כיום על איך אנשים מפרשים וממסגרים את המציאות יודע להצביע על "מטאפורות גשמיות", שהן דימויים שמבוססים על חוויות חיים מושרשות. אירוע שדומה, ולו במעט, לחוויית חיים X ימוסגר כאירוע מסוג X. למשל ירי ברוטאלי והרג ימוסגרו כרצח, ויפעילו את הפריים של ענישה\נקמה. בגלל שמדובר באנשי חוק והענישה חסומה, נותרת רק דרך הנקמה.
לו היו השוטרים סותרים ויורקים על עברייני תנועה במקום קנס, הם היו מפעילים את הפריים של השפלה-נקמה.
לו היו חוזרים שוטרי התנועה לרעיון המוזר של לתת קנסות בטפסים יבשושיים, עם יכולת ערעור הוגנת ושקופה לאזרח הקטן ומערכת המענישה שוטרים שניצלו את סמכותם לרעה, הרי שאז היו שוטרי התנועה מפעילים את הפריים של קנס-הפסד. זהו פריים שמעלה בתורו את הפריים של ציות לנורמות הזוכות ללגיטמציה מתוקף היכולת של האזרח להשתתף בהליך ענישתו [הליך ערעור הוגן]. לכל הפחות זה היה מעלה את הפריים של שיקולי רווח-מול-הפסד. וכך ההרתעה הייתה עוברת מהמישור של מאבק טוטאלי למישור של יחסי כוח ראציונליים בין פרטים למערכת.
המשך:
http://yarivmohar.wordpress.com/2012/11/18/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%98%D7%95%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%9C/
אהבתיאהבתי
מעניין מאד.
אהבתיאהבתי
שמח לשמוע. אם זה משכנע אותך אתה מוזמן למנף את הרעיון בבימות שלרשותך
אהבתיאהבתי
http://cafe.themarker.com/post/2780898/
אהבתיאהבתי