במסיבת עיתונאים שבה הוכרז עמרם מצנע, הקדוש מירוחם, כמספר 2 של ציפי לבני, מיסיס קלין, במפלגת "התנועה" לאחור, הועלתה התהייה אם ראוי שאדם ישר כמצנע יצטרף לאישה ישרה כלבני, על אף שחתם ביושר על מסמך שבו הבטיח שלא יעזוב את מפלגת העבודה, גם אם יובס בבחירות. הנה כך נכתב במסמך ההוא שכל המועמדים לראשות מפלגת העבודה חתמו עליו: "מתוקף קבלת ערכיה הדמוקרטים של מערכת הבחירות והצורך לקבל את דין הבוחר, ומתוך אמונה בדרכה של מפלגת העבודה, ומתוך הצורך הבוער לפעול במסגרת המפלגה, לשם החזרת המפלגה למקומה הטבעי, כמפלגה מובילה בכנסת ישראל ובחברה הישראלית, אנו מתחייבים לקבל את הכרעת הבוחר, ולהמשיך כחברים פעילים, מובילים ובולטים בשורות מפלגת העבודה". מצנע נופף את טענת ההבל הזאת (כשרוצים להציע פוליטיקה אחרת, אין זמן לערכים דמוקרטים וכשרוצים להיבחר, לא מקבלים את הדין עד שמוצו כל הבוחרים הפוטנציאליים). אני לא עזבתי את מפלגת העבודה, הכריז, מפלגת העבודה עזבה אותי. ומהו אקט הטרנספורמציה הפוליטית הדרמטית שחייב את מצנע להפר התחייבות חתומה (ולצפצף על "ערכיה הדמוקרטיים של מערכת הבחירות" וכולי וכולי)? הדגשים בעבודה, מתברר, אינם מספיק מדיניים. כלומר אין בעצם חילוקי דעות בין "התנועה" לעבודה על עניינים מדיניים. הבעיה היא שהדגשים אינם נכונים. יפה. ולמה לא להיאבק בתוך המפלגה על שינוי ההדגשים. שאלה יפה שאלתם ילדים. כי זה מאד מעייף להיות מספר 13 נאמר, או 22 חלילה. אם אי אפשר להיות מספר 1, הרבה יותר נעים להיות מספר 2. אמור מעתה, מצנע מכבד את ההסכמים שנוח לו לכבד. כמו כולם. אבל יש הבדל. שלא כיריביו המפרים את הבטחותיהם מסיבות אישיות. מצנע מפר את הבטחותיי מסיבות עקרוניות.
הבלוג של אביעד קליינברג 
"לא עזבתי את המפלגה , המפלגה עזבה אותי" – גדול!!!!
במילים אחרות: אתם תשארו כאן, אני כבר אלך לי לעזאזל
ומי שלא מבטיח לקיים, סופו יהיה שיבקש סליחה על שהתנצל
אהבתיאהבתי
ואם לצטט מהבלוג של רביב דרוקר המביא דבר בשם אומרו (ג. מרקס): "אלו העקרונות שלי. ואם זה לא מוצא חן בעיניך – יש לי עקרונות אחרים".
אהבתיאהבתי
מצנע הוא ככל הנראה אדם טוב וראוי.
אבל המהלך של לבני לגניבת תקציבים ממפלגה ממנה יצאה (כמו גם המהלך הפסול של ברק להקמת מפלגת עצמאות) הם דברים שהדמוקרטיה הישראלית חייבת למנוע. בייחוד כשהבעיה אצלנו היא פילוג היתר וריבוי המפלגות. מי שרוצה להתפלג, שלא יעשה זאת על חשבון הבוחרים שחתמו עליו במפלגה נתונה ולא באחרת.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שלבני המייצגת לדבריה פוליטיקה אחרת גוררת אחריה שובל של פוליטיקאים מפוקפקים. אמרי לי מי החברים שלך ואומר לך משהו עלייך, גברת לבני.
אהבתיאהבתי
מכל האמור לעיל אי אפשר לסמוך על אף אחד. מילה זו לא מילה. יושרה איננה יושרה ואיש הישר בעיניו יעשה. והכי מרגיז: הם בסופו של דבר מגיעים לכנסת ונהנים מכל העולמות:כבוד(מפוקפק),
כח(הרבה!) וכסף(תוספת נאה ביותר לפנסיה הצבאית אצל חלקם). והמסקנה: הכנסת הינה מקום העבודה הטוב ביותר בארץ גם מאפשר חסינות משפטית גם מתגמל כלכלית וגם לא מתחייבים לכלום למרות שנשבעים…
אהבתיאהבתי
רק בגלל שזה מצנע: מה האחריות של הגברת יחימוביץ' למהלך? האם זה ראוי שלאחר שנה וחצי בהם לא שוחחה עימו ולו פעם אחת, למרות שחיפשה בנרות אלופים שיקשטו את רשימתה, היא מנופפת בהסכם שחתם לפני הפריימריז? מדוע את בוז'י היא ידעה לחבק כשהייתה צריכה? והאם הברירה היחידה של מצנע לאור חתימתו על ההסכם היא למעשה ללכת הביתה? האם נאסר עליו לא לקבל את דרכה של יחימוביץ' בדרך הנהגתה את המפלגה? ואולי אנחנו צריכים לחדול מלהתעסק ב"פוליטיקה נקייה"? לי זה נשמע אוקסימורון. משהו כמו "מדינה יהודית ודמוקרטית…"
אהבתיאהבתי
זה היה ההסבר המשונה ביותר שנתקלתי בו להפרת הבטחה: שלי לא הייתה נחמדה אליו וחיפשה גנרל אחר! היא העיזה לפגוע בקדוש מירוחם ומעתה מותר לו להפר את הכללים ולהישאר צח כשלג. זאת לא פוליטיקה. זאת דת.
אהבתיאהבתי
כנראה שפספסת את סימני השאלה כי לא ביקשתי להסביר את מצנע, אלא להעלות מספר שאלות בעקבות המהלך. ואני שואל שוב: האם רשאי מצנע לא לקבל את דרך הנהגתה של יחימוביץ' את המפלגה? ובמידה והתשובה חיובית וזו זכותו- האם האפשרות היחידה שעומדת בפניו היא ללכת הביתה?
אהבתיאהבתי
אני חושש שהתשובה היא חיובית (זה כל הרעיון של ההסכם שעליו חתם) אלא אם כן נעשה צעד דרסטי ממש שמצדיק תגובה דרסטית. זה מה שמצנע טוען. אני חושב שהוא לא באמת מאמין בזה. הוא פשוט רוצה להשתדרג ולעזאזל הריח.
אהבתיאהבתי
ספק אם מדובר ב"לא הייתה נחמדה אליו". יותר "לא ראתה בו מועמד הולם למשבצת".
הפוליטיקה נראית לי כמשחק של משבצות: פוליטיקאים מדלגים אל משבצות פנויות, כי זה שם המשחק. לא אחת אנו עדים לפוליטיקאי הטוען בלהט בזכות עמדתו וחשים שהוא מסוגל לטעון באותו להט עצמו בזכות העמדה ההפוכה. העודנו עומדים כמשתאים? האין קץ לתמימותנו? כל אימת שנוצר חלל פוליטי קופץ אליו מאן דהוא, מפני שחלל מצריך מינימום אנרגיה להתברג במערכת. פיסיקה תיכונית. אפילו פוליטיקאים מבינים אותה.
אהבתיאהבתי
ה"קדוש מירוחם"? לא עמדת בפיתוי, מה? אנא, הישאר ענייני. למען קוראיך.
אהבתיאהבתי
במבט לאחור המהלך הירוחמי נראה כמו דרך מתוחכמת לצבור מחדש את ההון הציבורי שבוזבז בפיאסקו של הבחירה לראשות המפלגה, הכישלון בבחירות וההתפטרות המהירה שבאה אחריו.
אהבתיאהבתי