התרגיל המלוכלך שעשה פרץ 'לא רק ליחימוביץ' אלא גם לבוחרי העבודה ולתומכיו' מעורר, איך נקרא לזה? פלצות. בפוליטיקה הישראלית היום כולם משחקים כיסאות מוזיקליים. מתמודדים במפלגה אחת ורצים באחרת, מנהלים תמיד משא ומתן, בוחנים אופציות. זוהי פוליטיקה של הפרעת קשב. הלקח המאיים הוא מבט מקנא בליברמן–לפחות שם יש קוהורנטיות ולתאוות הכיסאות יש גבולות. העובדה שליברמן הפך למעין מודל לשפיות היא סימפטום למחלה קשה של הדמוקרטיה שלנו. איש חזק שיעשה סדר. נשמע מוכר. מן הצד האחר בלגן: הצהרות גדולות, שנאות גדולות ונכלים קטנים. האמון בפוליטיקה שאמור היה להשתקם בעקבות המחאה החברתית הולך ונשחק. כתבתי על זה בקומפרס. קראו והגיבו.
הבלוג של אביעד קליינברג 
מספרים על טקסני אחד שביקר בישראל ואמר "שבעה מליון תושבים? " אתם צריכים בסך הכל ראש עיר הגון אחד ושריף קשוח.
אהבתיאהבתי