יש אנשים שממש דחוף להם לראות ביאיר לפיד זאב ימני בעור כבש. הם ממהרים לתת בו סימנים. במהלך הבחירות הוא אמר למשל שצריך "להיפטר מן הפלסטינים". הוא המליץ לנשיא להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה. והנורא מכל הוא אמר שלא יקים גוש חוסם עם חנין זועבי. חדי השמיעה הבחינו שאמר חנין זועביז עם איזו ז מיותרת. הז' הזאת חשפה את פרצופו האמתי—הוא טרנספריסט, חובב נתניהו ששונא ערבים. לפני שאנסה לתהות על הדחף הישראלי הכפייתי למצוא אויבים מבפנים ולחשוף את פרצופם האמתי—דחף מסוכן משמאל לא פחות משהוא מסוכן מימין–צריך להשיב בקצרה וללא התלהמות לטענות בלפיד. לפיד קרא להיפרד מן הפלסטינים באמצעות הסדר ולא הכריז על תמיכה בגירוש המוני שלהם. נכון, הביטוי "להיפטר" הוא לא בדיוק פוליטיקלי קורקט, אבל רבים משתמשים בו, אוף דה רקורד, לשני הצדדים—הגיעה השעה להיפטר זה מזה. לפיד המליץ על נתניהו משום שהתחייב במצעו להמליץ על מנהיג המפלגה הגדולה ביותר. אני אמנם סבור שהרעיון שיש להטיל את הרכבת הממשלה אוטומטית על ראש המפלגה הגדולה ביותר ולא על ראש הגוש הגדול ביותר הוא טעות, אבל נתניהו הוא ממילא גם ראש הגוש הגדול ביותר. כל מי שלא ראה את זה מיד (כמו שלי יחימוביץ') חי באשליות. ולבסוף הראייה הבוטה ביותר לגזענותו לכאורה של לפיד הסירוב להקים גוש חוסם הנשען על חנין זועבי, נראית לי מפוקפקת. לא ממש הצלחתי להבין את המשמעויות התיאולוגיות העמוקות שיוחסו לז' שהוסיף (אולי) לפיד לשמה, אבל בואי נניח שמאחורי התוספת הזאת נמצא ריבוי—לפיד אינו מוכן להקים גוש חוסם הנשען על זועבי ו"דומיה". ההנחה האינסטינקטיבית של מבקרי לפיד היא שדומיה הם בהכרח ערבים. מכאן אין הדרך רחוקה להנחה שלפיד סבור הערבים אינם שותפים לגיטימיים במשחק הפרלמנטרי ואולי אפילו במשחק האזרחי כולו. זאת פרשנות בעייתית. ראשית, אין שום דבר בהצהרותיו של לפיד בעבר שיתמוך בה. שנית, היא מבטאת איזו נטייה, גזענית יש לציין, לראות בכל הערבים מקשה אחת. אלא שלפיד לא אמר שלא יהיה מוכן להסתמך על חברי כנסת ערבים; הוא אמר שלא יסתמך על זועבי (ודומיה). כי חנין זועבי אינה רק ערביה גנרית, כפי שממהרים מגיניה להניח. יש לה גם דעות פוליטיות מובהקות, דעותיה של בל"ד. אנשי בל"ד אינם רק ערבים או "פלסטינים". יש להם עמדות ותפיסות עולם העומדות בסתירה גמורה לא רק לתפיסת עולמו של לפיד אלא לתפיסת עולמו של הרוב הגדול של אזרחי ישראל. בל"ד, להזכירכם, נוסדה מתוך התנגדות (משמאל) להסכמי אוסלו. היא דוגלת בביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל, בהכרה בזכות השיבה של הפלסטינים, ובהתנגדות לכל שירות, צבאי ואזרחי, של אזרחי ישראל הערבים. אפשר להתווכח על העמדות הללו, אבל ברור שהן אינן מאפשרות ברית פוליטית עם יש עתיד. נכונות להקים גוש הנשען על בל"ד הייתה ביטוי לציניות יוצאת דופן והייתה מתקבלת, בצדק, כתאוות שלטון בלתי מרוסנת של לפיד. לפיד, יאמר לזכותו, אינו מונע על ידי תאוות שלטון בלתי מרוסנת.
עכשיו נשאר לברר את פשר הצורך הדחוף לראות בלפיד גזען. דומה שבעיני הטהרנים ההכרזה המהירה, "עלינו הוא לא עבד", היא צורך נפשי של ממש. אתם אולי נשביתם בקסמו; לא אנחנו. אנחנו רואים מבעד למילים היפות והחיוכים הפוטוגניים, שגרמו לכם, תמימים שכמותכם, להצביע עבורו, מי הוא באמת. אני מציע לנביאי האכזבה להיאזר בסבלנות. עוד נספיק כולנו להתאכזב מלפיד, אבל מה החיפזון?
התפרסם בידיעות אחרונות 5.2.13
הבלוג של אביעד קליינברג 
לגמרי. לא הצבעתי לפיד, אפילו אי אפשר לחשוד בי שאני מחבבת אותו במיוחד, אבל דבריך עשו עמו צדק. טוב שכתבת.
אהבתיאהבתי
כשנרצח רבין היה יאיר לפיד באמריקה. הואבשלח משם רשימה נרגשת בה תיאר כיצד נכנס מוכה יגון לבאר וראה שם שלט "אני שומר על זכותי שלא לשרת כל לקוח".
"למי השלט מיועד ?" שאל לפיד את המוזג
"ניגרס" ענה לו האיש מאחורי הדלפק.
"ומה עם יהודים?" שאל לפיד בהתרסה.
המוזג שהבין שיאיר הוא מישראל אמר "או מאן, אני כל כך מצטער" וכך הם בכו זה על.כתפי זה. יאיר הישראלי הנחוש והגזען האמריקני ששונא כושים אבל עם יהודים אין לו בעיה.
אני חושב שאז גיבשתי לי את המסקנה על האב והבן למשפחת.לפיד , על שניהם ניתן לומר "כמה מוכשר, ככה שטחי'.
אהבתיאהבתי
יאיר לפיד הוא לא כוס התה שלי. לא הצבעתי עבורו ויש לי גם ביקורת עליו. מאידך גיסא אני לא קונה את התמונה החפוזה שלו כגזען. הוא לא גזען. ומכל מקום הראיות לכאורה לגזענות שלו לא משכנעות.
אהבתיאהבתי
לא כתבתי גזען אלא שטחי ושטחיות יכולה להתבטא כגזענות, מיזוגניה ושלל רעות חולות והכל כבדרך אגב ,מבלי הבנה אמיתית של הדברים.
אהבתיאהבתי
הוא אכן שטחי, אבל אני חושש שרוב הפוליטיקאים שטחיים. אנשים מעמיקים לא מרבים ללכת לפוליטיקה.
אהבתיאהבתי
" כמה מוכשר ככה שטחי", מי שרואה בלפידים מוכשרים הוא כבר מעיד על שטחיותו שלו עצמו, מעבר לכך הרשימה של אביעד נכונה.
אהבתיאהבתי
הו!!! תודה רבה לאל!!! חשפת פה שני דברים (אם לא שלושה , בהתחשב באות השביעית, אלא שאז זו תהיה בבחינת חשיפה מגונה ) : א. -בדיבור החדש – בהרבה מאד מקרים, מי שמזדעק כנגד "גזענות" – מוכיח בראש ובראשונה את הגזענות של עצמו, בכך שהוא חושף שבעיניו , המבוקר נחות בהכרח, וכל ביקורת עליו היא סוג של התייחסות לנחיתותו. ב – מאחר שאסור בתכלית האיסור לבקר את האחר , כמשתמע מסעיף א' – ביקורת מותרת אך ורק כלפי "לא אחר", כלומר – רק ביקורת פנימית. וכך נוצרים אבסורדיים אינסופים . ראשית , אלו המזדעקים לגזענות מסמנים כך מראש את לפיד כ"אנחנו" , ואת זועבי (כטעות על טעות שיצאה כלא טעות) – כמחוץ ל"אנחנו". שנית, התפיסה ( הלא לגמרי מודעת) לכך שהאחר הוא לגמרי מחוץ לביקורת לגיטימית – מייצרת ביקורת עצמית אד אינפיניטום , ברמה של קניבליות עצמית שהולכת ומאכלת את עצמנו עד לעצם, ומנגד – הרשאה אפריורית לכל "אחר" – לבצע כל סוג של נבלה באין מפריע. ויתרה מכך – מעדה הנבלה משמש רק עוד סיבות לביקורת עצמית (אם הם שונאים אותנו כל כך – בוודאי שעשינו להם משהו ממש ממש רע)
אהבתיאהבתי
אכן
אהבתיאהבתי
אפשר להתעלם מן הסוגיה התיאולוגית הסבוכה של ה-ז' החטופה ופשרה, אבל לא מההקשר ההיסטורי שבו נאמר המשפט על פסילת זועבי (ודומיה). לאורך כל תולדות מדינת ישראל מפלגות ערביות נחשבו פסולות מלשבת בקואליציה. אפילו ממשלות שמאל הניחו להן לתמוך בקואליציה רק "מבחוץ". אחת התוצאות היא שיעורי הצבעה הולכים ופוחתים בבחירות לכנסת במגזר הערבי. התבטאויות כמו זו של לפיד – דווקא מפני שהן רגילות ונפוצות – תורמות לניכור של הציבור הערבי. הן לא רק תגובה לו או תוצאה שלו.
אהבתיאהבתי
הזהר לא לכרוך את כל הערבים בכריכה אחת. הזהר גם מן הנטייה להתעלם מעמדותיהם ולראות בהם ״ערבים״ ותו לא.
אהבתיאהבתי
אני לא כורך אותם יחד; אני מנסה לפרש באופן ריאלי את תפיסתו של לפיד ואת האופן שבו הקהל שלו מפרש את התבטאויותיו. כשלפיד מדבר על זועבי (ודומיה), מדוע הוא מזכיר דווקא אותה? זועבי הרי היא לא ראש מפלגה ולא מנהיגה של זרם רעיוני או פוליטי. לפיד אומר "זועבי" מסיבה ידועה: הקהל שלו, וכנראה הוא עצמו, לא ממש מכירים חברי כנסת ערבים מלבד זועבי. זועבי (חברת כנסת די גרועה ודי פרובוקטיבית) הפכה בשנים האחרונות לשם קוד ל"חברי כנסת ערבים בוגדנים".
אני מנחש שלפיד לא ממש יודע להבחין בין בל"ד לבין רע"מ תע"ל. אני מנחש שאין לו מושג מי הם ג'מאל זחאלקה וג'ומעה זבארגה, ושהם חברים במפלגה אחרת מאברהים צרצור, טלב א-סאנע ואחמד טיבי. אני, כפי שאתה רואה, לא שם את כל הערבים בחבילה אחת. אני רק נמנע מלהניח הנחות אופטימיות כאלה לגבי הישראלי המצוי.
אהבתיאהבתי
לא יודע למה אתה מניח שלפיד הוא בור. הוא התייחס לזועבי כמו שאחרים מתייחסים לדב חנין שהוא מספר 3 בחד״ש ולאחמד טיבי שהוא מספר 3 ברע״ם תע״ל–הם פשוט בולטים יותר מאחרים. לא הכל זה גזענות.
אהבתיאהבתי
למפלגות ערביות יש נטייה לפסול את המדינה בכללותה. לכן , פסילתן מישיבה בממשלתה היא בגדר הפוסל מפוסל – לא פסול . היית משחק שח עם אדם שרוצה להכנס למשחק רק כדי לגרום למשחק להיות דמקה?
אהבתיאהבתי
ולא רק שכורכים את כל הערבים בחבילה אחת, אלא שכאשר חו"ח פוליטיקאי ערבי תומך בליכוד למשל, הוא מייד מסומן כמשת"פ.
(אגב, אחרי שהגנתי על לפיד שאמר, למיטב זכרוני, "זועבי" ואחרי ששמעתי את טענת ה"זועביז", יגעתי ומצאתי את הראיון ואכן היה שם ז')
אהבתיאהבתי
רק דמיינו פוליטיקאי, נניח, צרפתי, או אמריקאי אומר "אנחנו לא נעשה גוש חוסם עם פרנק לוטנברגים".
אהבתיאהבתי
דמינתי. מה עכשיו?
אהבתיאהבתי
עדין לא מרגיש לך גזעני ומדיר? אתה קובל על כך שייחסו לאמירה הזאת משקל יתר. אני חושב שבמדינה פחות לאומנית וגזענית זה היה מתקבל בצורה באמת חמורה.
אהבתיאהבתי
הוא לא אמר, "לא אסתמך על ערבים"; הוא אמר לא אסתמך על חנין זועבי. יש הבדל. לשאלתך, לו אני אמריקני, הייתי יכול לומר שלא אסתמך על ג'ו ליברמן (הסנאטור היהודי שהרבה להחליף צבעים ומפלגות) מבלי שיאשימו אותי באנטישמיות. ליברמן הוא לא "היהודים" וחנין זועבי היא לא "הערבים". יש בישראל אפלייה והדרה של ערבים וצריך להיאבק בהן. דבריו של לפיד הם לא דוגמא להדרה כזאת. צריך להיזהר ממצב שכל ביקורת על מפלגה ערבית (ובל"ד ראויה להרבה ביקורת) תוגדר אוטומטית כגזענות.
אהבתיאהבתי
אני שמעתי "זועבי'ז", שזה משהו אחר לגמרי. בכל אופן צריך להיות מאד תמים לחשוב שלפיד (או יחימוביץ, לצורך העניין) יהיו הראשונים לצרף מפלגות ערביות לקואליציה.
אהבתיאהבתי
איזה מאמר מצוין! אכן עשית צדק עם יאיר לפיד, וכפי שהוספת באירוניה, "מה החיפזון, עוד יהיה לנו זמן להתאכזב (גם) ממנו". פוליטיקאים בד"כ מאכזבים, אבל כאשר הם נכנסים לכך, הם צריכים לקחת זאת בחשבון שתמיד "יחפשו אותם בפינה" וגם כאשר הם בסדר (דבר נדיר לכשעצמו), הבוחרים יהיו כפויי טובה. לגבי "שטחיות", גם אני שמתי-לב כי בד"כ, הפוליטיקאים הם אכן לא מעמיקים ביותר. אבל בכל כלל יש גם יוצאים מן הכלל, ואם "השטחיים" הולכים לפוליטיקיה, כנראה הם, בסופו של דבר, המתאימים ביותר. לך תדע. בינינו, מי שבאמת אדם מעמיק, הולך בד"כ לאקדמיה וכו'. בסופו של דבר, כמה רופאים הולכים לפוליטיקה? מהנדסים? מרצים? הם מספיק חכמים לדעת שלא מכניסים "ראש בריא למיטה חולה" ושמחים ליצור בתנאים הרבה יותר בריאים. אבל, יש אחרים שחשים צורך לתרום והדרך לכך עבורם היא פוליטיקה (לא כ"א יכול להיות רופא מוכשר וכו' אבל אולי איש ציבור ופוליטיקאי לא רע). לילה טוב.
אהבתיאהבתי