לפיד מביא את הסעיף להרבה מאד אנשים. במידה מסויימת זה חלק מהתפקיד: שר אוצר פופולארי הוא סתירה פנימית. מבחינה אחרת זה חלק מהאיש. הוא מצליח מידי, זחוח מידי, אליטה ישנה מידי. יש נטייה טבעית לא להאמין לו. if it's too good to be true' it probably ain't true. מצד שני, עוצמות הרגש שמופנות כלפיי לפיד הן חריגות. עניין אחד הוא לעקם את האף. עניין אחר הוא להיתקף בשנאה כלפי שר שמכהן בתפקידו פחות מארבעה חודשים.
מאמר חדש שלי בקומפרס עוסק בזה. היכנסו. תוכלו לקרוא את הניתוח שלי ואפילו שגיאה שהתפלקה לי וקורא זריז זיהה. בכוונה לא תיקנתי. אף אחד לא מושלם. קל יותר לומר את זה על לפיד, אגב.
הבלוג של אביעד קליינברג 
לא הצלחתי להגיב באתר אז אכתוב זאת כאן.
לפיד הוא מבחינתי איש מסוכן. הוא לא הרבי שאוסר על השכרת דירות לערבים , הוא כן הנאור והליברל שמכניס לי את החשוכים והפנאטים בדלת האחורית.
הרי הבעיה העיקרית של ישראל הייתה תמיד גרירת הרגליים, המריחה והטיוח שבחסותם גדלו לנו כאן עשבים שוטים שעכשיו קשה לעקור. אפילו נתניהו כבר מבין שאם לא נצא מהשטחים תהיה פה מדינה עם רוב ערבי (לי קראו בוגד כשאמרתי את.זה לפני עשרים שנה). אבל בפועל נתניהו לא מפנה התנחלויות ולא עושה שום צעד אחר ולפיד הוא חותמת.הכשרות שלו ושל בנט (ויעל גרמן ממר"צ צריכה לעשות חשבון נפש רציני עכשיו) .
אהבתיאהבתי