עוקף פסיכומטרי

החלטת הטכניון לפתוח מסלול "עוקף פסיכומטרי" היא צעד חשוב בכיוון הנכון. בטכניון הוחלט שתלמידים המעוניינים להתקבל למקצועות הפיזיקה והמתמטיקה יוכלו לעבור בחינות השלמה בתחומים אלה. אם יעברו את הבחינות בציון שייקבע, יוכלו להתקבל ללימודים בטכניון, גם אם לא עברו את הסף שנקבע לבחינה הפסיכומטרית. למה זה חשוב? זה חשוב משום שהטכניון, דווקא הטכניון, מטיל ספק בפרה הקדושה הפסיכומטרית, בהנחה שמבחן אחד, המיועד לכל המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות בכל המקצועות, יכול לקבוע את התאמתו של התלמיד ללימודים בכל התחומים. ההנחה המופרכת הזאת, שהאוניברסיטאות מסתמכות עליה זה עשורים רבים, ושיצרה את התעשייה האדירה של קורסי הכנה לפסיכומטרי, גרמה לא מעט נזק. ראשית, ברור לכול שלא כולם מוכשרים לכל התחומים. ישנם למשל אנשים שיש להם כישורי שפה מרשימים וכישורים מתמטיים מוגבלים ולהפך. האם אדם עילג יכול להיות מתמטיקאי טוב? התשובה, דומה, היא חיובית. האם חוקר ספרות מעולה הוא בהכרח אדם שניחן במיומנות לפתרון מהיר של בעיות לוגיות ומתמטיות? דומה שהתשובה היא שלילית. התלמידים שכישוריהם מצויים במובהק באונה אחת של המוח, יקבלו במבחן הפסיכומטרי ציון נמוך יחסית. הם יאלצו להסתמך על נכונותן של פקולטות מסוימות להוריד את הרף. הנכונות הזאת משתנה על פי פרמטרים פוליטיים פנים-אקדמאים ובכל מקרה היא כרוכה בוויתור על בדיקה אמתית של הכישורים הספציפיים הנדרשים בכל פקולטה.

הסיבה היחידה להעביר את כל התלמידים דרך מסננת יחידה היא נוחות—לאוניברסיטאות נוח לפטור את עצמן מן הצורך להכין מבחנים ייעודיים לתחומים השונים. זה חוסך כסף—הן בהכנת המבחנים והן בבדיקתם. הרווח הזה אינו שווה את ההפסד. במקום להציע מבחנים בתחומים השונים, שיעידו שהתלמידים הם בעלי הכישורים הרלוונטיים לתחום שאותו ברצונם ללמוד, האוניברסיטה מכריחה אותם לייצר מצג שווא של פוטנציאל כללי. מדוע מצג שווא? משום שהתברר שאפשר להעלות דרמטית את ציון הפסיכומטרי. לא מדובר אפוא בזיהוי איזו יכולת מולדת ובלתי משתנה, אלא במטלה שאפשר ללמוד לעבור אותה טוב יותר—לא במעט באמצעות טקטיקות לפתרון המבחן. ברור גם שתלמידים בעלי אמצעים יגיעו לקורסי הכנה טובים יותר ויקבלו ציונים טובים יותר מעמיתיהם העניים מהם. במקום לבזבז את זמנם בשינון מילים נדירות בעברית, בפתרון בעיות דרך, או בהערכת מספר הקוביות בציור, האם לא מוטב שהתלמידים יעברו על החומר שאתו יצטרכו להתמודד בתחומים שבחרו לעצמם? בצורה כזאת נוכל לוודא שתלמיד ההיסטוריה אכן קרא חומר היסטורי ומסוגל להתמודד אתו, תלמיד הפילוסופיה קרא חומר פילוסופי ומסוגל להתמודד אתו, תלמיד הפיזיקה למד פיזיקה ומתמטיקה ומסוגל להתמודד עם סוגי הבעיות שהלימוד באוניברסיטה בתחומים אלה יציב בפניו. אם אתה רוצה להתקבל לעבודה בהנדסת כימיה, איש לא יעלה בדעתו לבחון את הפוטנציאל הכללי שלך. המעסיק ירצה לברר האם אתה בקיא בהנדסה כימית. אם אתה רוצה להיות סינולוג, אף אחד לא ישאל אותך מה הכישורים המתמטיים שלך. השאלה הרלוונטית היא מהם כישורי השפה שלך. האם אתה בקיא בהיסטוריה סינית? האם אתה מכיר את התרבות הסינית? אם אתה יודע להתמודד עם האתגרים האלה, התקבלת. ישנם כמובן גם כאלה שאינם יודעים מה מעניין אותם ומבקשים להשאיר לעצמם את האופציה ללמוד גם ספרות עברית וגם פיזיקה. תלמידים כאלה (והם אינם רבים) יצטרכו לעבור בחינות בשני התחומים, השאר יוכלו סוף סוף להתכונן לתחום הידע שאותו הם מתכוונים ללמוד. יישר כוח לטכניון.

התפרסם בידיעות אחרונות ב11.6.13

18 replies »

  1. אפשר להסכים עם חלק נכבד מהטיעונים, בהחלט.

    אבל הפיסקה:
    "מדוע מצג שווא? משום שהתברר שאפשר להעלות דרמטית את ציון הפסיכומטרי. לא מדובר אפוא בזיהוי איזו יכולת מולדת ובלתי משתנה, אלא במטלה שאפשר ללמוד לעבור אותה טוב יותר—לא במעט באמצעות טקטיקות לפתרון המבחן. ברור גם שתלמידים בעלי אמצעים יגיעו לקורסי הכנה טובים יותר ויקבלו ציונים טובים יותר מעמיתיהם העניים מהם."

    דומני שמבוססת על מיתוס (ובפרט – מיתוס שמפומפם ע"י מכונים למיניהם למטרות מיסחריות) ולא על אמת. אלה לא המסקנות המדעיות של המרכז הארצי לבחינות והערכה. אתה מלמד באונ' ת"א – תמיד תוכל לחצות את השביל ולגשת לשם לקבל מידע ממקור ראשון.

    ממה שידוע לי, ההתכוננות מסייעת במעט – וגם מעוטי היכולת יכולים להתכונן בעצמם. "מטלה שאפשר ללמוד לעבור אותה טוב יותר" לא הופך את המבחן לבלתי תקף אלא (גם אם זה נכון) למשהו שפשוט צריך להיות מודע לכך שרצוי להתכונן אליו.

    אהבתי

    • אני לא בטוח שההבדלים הם מינוריים. יש ויכוח סוער על עצם התפיסה הפסיכומטרית (שנועדה בראשית דרכה לחסום שחורים בארה״ב מסיבות ״אוביקטיביות״). מכל מקום מדוע להקדיש זמן להתכונן למבחן שאמור לבדוק פוטנציאל בצורה מעורפלת ולא למבחן שאמור לבדוק את יכולתך לממש את הפוטנציאל בתחום שבו בחרת.

      אהבתי

      • החלטה נכונה שתסייע
        ליוצאי אתיופיה, לציבור
        הערבי, ולכול אותם שלא חולקים את מונחי
        התרבות המוכתבים על ידי קבוצה הגמונית אחת.

        אהבתי

      • שלומית:
        א. יוצאי אתיופיה והציבור הערבי מקבלים בחינה בשפת האם שלהם.
        ב. בלי להסתגל אל "מונחים מוכתבים", גם אי אפשר יהיה להמשיך בלימודים אקדמאיים.

        אהבתי

  2. למערכת האקדמית שלנו, ככה"נ בחינות יעודיות לכל פקולטה הן השיטה הטובה ביותר. אבל בלי קשר לזה, אני תוהה, מה דעתך על הכוונה של מרכז שלם לנסות וליישם בארץ את המערכת האקדמית הנהוגה בארה"ב, היינו – סטודנטים שמקבלים השכלה רחבה בכל התחומים בשנים הראשונות ורק אחר כך בוחרים מיקוד? הם כמובן עושים את זה באופן מוגבל ורק לגלובלי של מדעי הרוח, אבל בכל זאת מדובר בניסוי מעניין.

    אהבתי

  3. סוף-סוף מישהו (אביעד קליינברג) אומר את האמת הערומה. אם כי באיחור של כמה עשרות שנים.
    המוח גמיש ויכול להסתגל לרוב המטלות המתבקשות ממנו. כל אחד יכול להגיע להישגים ברוב התחומים.

    מה אוסיף? אף אחד אינו מושלם, אך עם תדרוך נכון – השמיים הנם (כמעט) הגבול.

    לכל אחד יש אוסף יכולות של ממש, וכל שנדרש הוא לפתחן. ואכן, ילדים ממשפ' אקדמאיות מצליחים בכך כמובן יותר. אלו הם החיים…

    מרוב שאנשים מקיזים דם לעבור את המבחנים למקצועות הנחשקים, כשמגיעים אליהם – למרות כישוריהם, מקבל השירות, לא בהכרח רווים נחת מהם…

    למה אני מתכוונת? הנה כמה דוגמאות:
    – דיילת אל-על. בזמנו, כדי להתקבל לעבודה "זוהרת" זו, נדרשו מבחנים רבים ורק מעטים (או – מעטות) התקבלו לעבודה "נחשקת" זו. ולעומת-זאת, היחס כלפי הנוסעים, היה במקרה הטוב מזלזל למדי ובמקרה הרע – מחפיר!!! (בחברות תעופה אחרות לא הוציאו את המיץ למבקשות להתקבל לעבודה זו, והיחס אל הנוסע היה 180 מעלות טוב יותר!!!. אני זוכרת טיסה קצרה, מהארץ לרודוס – לשם: אל-על ויחס מחפיר!!! בחזרה: אולימפיק – יחס גן-עדן).

    – רפואה (ומקצועות נוספים). מאוד קשה להתקבל, אך למרות זאת יש מחסור ברופאים, ורופאים רבים (לא כולם כמובן), הנם מתנשאים ועושים למטופל טובה שבכלל מתייחסים.

    אסיים עכשיו וסליחה על הפוסט הפסימי, אך מקווה שדברים ישתנו מתישהו.

    אהבתי

  4. ציון פסיכומטרי גבוה לא מושג רק בטכניקה, אחרת מחסום ה750 בפקולטה לרפואה לא היה כל כך גבוה ואלפי ישראלים לא היו נוסעים ללמוד בחול. ישנם לא מעט אנשיםשניסו שוב ושוב וכשלו. יש אלמנט חזק של כישרון קודם וטבעי כביכול.
    עם זאת נאמר לי שפרופסור אחד בדק במחלקה לכימיה מסוימת הישגים של בוגרים דהיינו מי הצטיין מי המשיך לתואר מתקדם וכו ' ביחס לנתוני הכניסה. ונמצא מתאם גבוה דווקא לבגרות בפיזיקה ומתמטיקה יותר מאשר לפסיכומטרי.

    אהבתי

  5. נכון עשו מקבלי ההחלטות בטכניון,שהרי מי שרוצה ללמוד שם ניחן בכישורים מתאימים.. הבעיה נעוצה בכך שהחלטה כזו מן הדין שתחול גם על המבקשים להתקבל ללימודי הנדסה וכו, בשאר האוניברסיטאות. לא יתכן שכדי להתקבל לפקולטה להנדסה בטכניון יהיה המועמד פטור ואילו במוסד אחר יהיה מחויב.
    יש פרמטרים נוספים כמו החיוב במכינות(עדיף שהאוניברסיה תרויח..) כדי לכוון את הסטודנט באופן יותר ספציפי אל הנושאים בהם הוא מתעניין. אחד המרצים האהובים עלי פרופסור יעבץ ז"ל אמר בשעתו : בשנה הראשונה אני מוכן לקבל את כולם ואחר כך נראה…

    אהבתי

    • למה בעצם "לא יתכן"? ואם נבל את הפסיכומטרי אז בסבירות גבוהה כל אוניברסיטה תקבע קריטריונים לעצמה.

      כבר בזמני לפני כ-20 שנה, נרשמתי לת"א ולטכניון, וכל אחד מהם שיקלל בצורה קצת שונה את היחס בין בגרות, פסיכומטרי, מבחן מתמטיקה, ועוד. ואיני רואה בכך דבר שהוא "לא יתכן" אלא הגיוני לגמרי.

      אהבתי

  6. לאסף,
    שיקלול הינו לגיטימי ובסמכותו של כל מוסד בהתאם לקריטריונים פנימיים. אבל פסיכומטרי הינו עד
    עד כה "גזירה" החלה על כולם ללא יוצא מן הכלל.

    אהבתי

    • האם את בטוחה שזה היה "בכפייה"? האם שינו איזה חוק כך שרק עכשיו הטכניון הפעיל מסלול קבלה ללא פסיכומטרי? או שמא גם בעבר כל המוסדות בחרו להשתמש בכלי זה? (למיטב זכרוני המרכז הארצי הוא בבעלות משותפת של כל האוניברסיטאות, כלומר זוהי לא כפייה ולא "גזירה").

      אהבתי

  7. מסכים על חלק מהדברים, ובעיקר עם זה שכל הכבוד לטכניון – צריך לנסות דברים. וגם – הדיסקליימר הרגיל, אומנות/אמנות טור הדעה העברי היא תחום לא קל, וזה לא הוגן לבקר טור של 450 מילה על מה שאין בו. אז מה שיבוא להלן זו לא ביקורת, אלא המשך השיחה. בשביל זה יש תגובות, לא? דיון על הפסיכומטרי צריך להתייחס לשלוש נקודות: 1. באיזו מידה הפסיכמוטרי מהווה חסם בפועל, ולאן? 2. מה האלטרנטיבה ועד כמה היא אפשרית ועדיפה? 3. מה יהיה המצב אחרי שבחינה אחרת תחליף את הפסיכומטרי? אז פרה פרה:

    1. הפסיכומטרי בפועל כמעט ואיננו רלוונטי במרבית החוגים במדעי הרוח, שבעוונותינו הביקוש להם איננו מה שהיינו רוצים שהוא יהיה. חיפוש קצר באינטרנט מעלה שבחוג להיסטוריה כללית בתל אביב, אולי החוג היוקרתי במדעי הרוח בישראל, ציון פסימכומטרי מעל 450 מאפשר קבלה ללא תלות בציון הבגרות. זה פשוט איננו חסם משמעותי בדרך ללימודים. המועמד שחזק בניתוח טקסטים אבל מתקשה במתמטיקה, ולכן מתקשה להתקבל ללימודים במדעי הרוח הוא נדיר שבנדירים. לימדתי מאות רבות של תלמידים לפסיכומטרי – לא פגשתי מעולם תלמיד שכישוריו היו במובהק רק באונה אחת. פגשתי כאלו שחשו כך, כיוון שבאונה אחת הם היו באחוזון העליון, ותסכל אותם שבאונה השניה בם "רק" ב 15% העליונים (וגם זה פער נדיר יחסית). לאלו אין בעיה להתקבל למרבית החוגים, והם בוודאי אינם מקבלים ציון נמוך.

    הבעיה, אם יש כזו, של שימוש בספיכמוטרי ככלי ממיין היא בעיקר בכמה חוגים מבוקשים במדעי החברה, מעט חוגים במדעי הטבע, ובתי הספר המקצועיים: רפואה משפטים והנדסות. למעט הנושא של קשיי שפה – בעיקר אנגלית, הפסיכומטרי עם הדגש שלו על חשיבה לוגית, הן במתמטיקה והן בפרק המילולי, הוא אולי כלי לא מושלם, אבל רלוונטי למדי לחוגים האלה. (אגב, שינון מילים הוא חלק מזערי מהבחינה כיום, והמילים שמופיעות בפועל בבחינה אינן הקריקטורות שהמכונים לפעמים מדגישים).

    2. האלטרנטיבה – מיון מועמדים הוא הליך מאד קשה, מאד יקר (למועמד וגם למוסד), ותמיד מאד לא מושלם.
    מהן האלטרנטיבות?
    שנה א' פתוחה לכולם ומיון בסופה היא התעללות במועמדים. שנת לימוד, בייחוד כזו שבסופה יוכרע גורלך, משמעותה לוותר על שנת השתכרות, לשלם שנה של שכר לימוד, ומגורים מחוץ לבית, וכל זה תוך סיכון משמעותי שההשקעה הזו תרד לטימיון. כאמור – הבעיה במיון קיימת, בהגדרה, בחוגים שהתחרות על מקום בהם גבוהה. זו עלות שמועמדים חסרי משאבים יהססו מאד אם לקחת על עצמם, והיא גבוהה פי כמה וכמה מהשקעה בקורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית.
    בחינה פנימית של מחלקות או פקולטאות: אני לא חושב שמחלקות או פקולטאות רבות יכולות לעמוד בכך. מי מכם שחבר סגל מוזמן לדמיין להפיל על המחלקה שלו או אפילו על הפקולטה שלו (או בשיתוף פעולה של מחלקות מאוניברסיטאות אחרות.), את הצורך לכתוב ולבדוק מדי שנה (נניח רק אחת לשנה, לעומת חמשת המועדים של הבחינה הפסיכומטרית), בחינה הוגנת למיון מאות מועמדים, וגם לענות לערעורים, לקבל החלטות על הקלות, וכו'. ויש לזכור – הבחינה צריכה להיות כזו שתאפשר להשוות אנשים משנים שונות, והיא צריכה להיות זמינה בכמה שפות, צריך להיות מנגנון שיזהה ביעילות שאלות שבדיעבד יתבררו כלא מוצלחות, וגם כמעט בודאות להתמודד מדי שנתיים בערך עם מבול תקשורתי של ביקורת (כנראה טפשית ופופוליסטית) על כך שהשנה הבחינה הייתה קשה ובלתי הוגנת במיוחד. מדובר בפרויקט מאד מסובך, שדורש הרבה ניסיון, מומחיות, וגם, כן, כסף.
    מצד המועמדת – המשמעות של בחינות ספציפיות למחלקות או פקולטאות שונות היא שהיא תיאלץ להיבחן כמה פעמים, ולהתכונן לכמה בחינות (והיא תתכונן. ראו סעיף 3 להלן), ולא רק אם היא לא בטוחה בתחום הלימודים המועדף עליה, אלא שהיא לא יכולה להיות בטוחה שהיא תתקבל, וכדי להימנע מהצורך לחכות עוד שנה, היא בוודאי תעדיף שלא לשים את כל הביצים שלה בסל אחד. ומה על אלו שישנו את דעתם במהלך הלימודים? אם בגלל כשלון בתחום שבחרו, או מכל סיבה אחרת?
    כך שצריך לקחת ברצינות את ה"נוחיות" של הפסיכומטרי. בחינות ספציפיות מטילות עלות כבדה הן על המוסדות והן על המועמדות. זה לא אומר שהעלות בהכרח עולה על התועלת, אבל העלות הזו משמעותית מאד.

    3. תעשיית ההכנה למבחן היא מפלצת מצערת, ואני לא גאה (אבל גם לא מתבייש) שלימדתי בה במשך חמש שנים. לא כולה בזבוז – חלק גדול משעות הלימוד הקדשתי ללימוד דברים שראוי שכל סטודנט ידע – משברים פשוטים ועד עקרונות בלוגיקה. אבל היא בוודאי עתירת בזבוז. אמנם כמעט לכל תלמיד בישראל כיום יש גישה לקורסים זולים יחסית – כ 1500 ש"ח, בעיקר בתקופת התיכון, אבל רבים גם ישקיעו עד 10,000 ש"ח בקורסי הכנה, ובדרך כלל ישלמו דרך המענק לחיילים משוחררים. אבל האם זה נותן יתרון לבעלי אמצעים? כאמור, סעיף 3 מוקדש לשאלה איך יראה המצב ללא פסיכומטרי.
    נניח שממחר אין פסיכומטרי. האם הסתמכות על ציוני הבגרות מיטיבה פחות עם בעלי אמצעים? האם במהלך 12 שנות לימוד האמצעים לא משחקים תפקיד? כמות ההשקעה שיכולים הורים מבוססים לספק לילדיהם על פני 12 שנות לימוד גדולה פי כמה מאלפי השקלים הבודדים של הכנה לבחינה הפסיכמוטרית. ואם תיווצר בחינה אחרת – כל בחינה אחרת – האם לא תתפתח תעשיית הכנה לבחינה החדשה? כמעט וודאי שכן. האם יש סיבה להאמין שהתעשייה החדשה תהיה מפלצת פחות מצערת מהנוכחית?

    אהבתי

    • אסף,
      קודם כל תשובה רצינית וטובה. אתה צודק לגבי מדעי הרוח בת"א. זאת החלטה שהפקולטה למדה"ר קיבלה ואני הייתי חלק ממנה. האוניברסיטה לא קיבלה את דרישתנו לבטל את הפסיכומטרי מכל וכל. זה לא כך בכל האוניברסיטאות. אני גם לא מבין למה הכישורים המתמטיים נדרשים לתלמידי רפואה, משפטים ופסיכולוגיה למשל. התשובה שהמיון הפסיכומטרי הוא פשוט יותר וזול יותר אינה הגיונית ואינה מוסרית. הבחינה הזולה ביותר היא תלושי המשכורת של ההורים. היא אגב גם המנבא הטוב ביותר להצלחה בלימודים. לא נראה לי שזאת סיבה לקבל אותה. יש לתבוע מן הפקולטות לקבוע בחינות ייעודיות. הבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בזה. זה הרבה פחות מסובך ממה שאתה חושב.

      אהבתי

      • אני מקבל את הטענה. היותו של מיון זול זה טיעון מסדר שני, אבל אני לא חושב שהוא טיעון פסול. כלומר – אם יש שני כלים למיון שהם דומים מבחינות אחרות, אפשר להתייחס לעלות, גם אם הדוגמא שלך מבהירה למה זה לא יכול להיות טיעון מסדר ראשון. אי אפשר להקריב הגינות בשביל חיסכון. (בארה"ב היה ויכוח רועש על האם זה לגיטימי לתת העדפה בקבלה לילדים של חברי סגל, כשהמצדדים טענו שזה חלק מחבילת השכר שלהם, ושזו דרך למשוך חברי סגל מבלי להגדיל את הוצאות השכר. זה בדיוק פגיעה הבגינות כדי לחסוך עלויות, וזה הרגיז אותי כבר אז).
        במקרה של הפסיכומטרי, נראה לי שמדובר בטיעון סדר שני חשוב, כך שאם לא יוכרע באופן מובהק הדיון מהסדר הראשון – הגינות המיון, חשוב לקחת אותו בחשבון.

        אם הפקולטות, ורצוי בשיתוף פעולה של כל המוסדות, יוכלו ליצור בחינות יעודיות – זה בוודאי דבר ששווה לנסות. כרגיל במצבים כאלה, קשה להשוות בין המצב הקיים כפי שהוא, והיכרותנו עם שלל הצדדים השליליים שלו בפועל, ובין רעיון מוצלח שטרם נוסה בקנה מידה משמעותי. אבל אני מסכים שהרעיון של בחינות יעודיות בהחלט נכון. אני עדיין לא משוכנע שהוא יגרום לשינוי מאד גדול, אבל ימים יגידו.

        מעניין שבארה"ב עכשיו מתעורר הדיון שקורא להסתמכות גדולה יותר על ה SAT הסטנדרטי. הטיעונים רק חצי רלוונטיים לדיון כאן, אבל אני בכל זאת אביא קישור לחיבור שעשה הרבה רעש לפני כמה חודשים:
        http://www.theamericanconservative.com/articles/the-myth-of-american-meritocracy/

        אהבתי

      • הערה לשם התחלה: אני אסף אחר (הכינוי באותיות לטיניות).

        כתבת "אני גם לא מבין למה הכישורים המתמטיים נדרשים לתלמידי רפואה, משפטים ופסיכולוגיה למשל"

        אמנם מ"מרומי" השכלתי המדעית אני מוטה לחשוב שכולם צריכים קצת חשיבה מתמטית…
        אבל: תלמידי רפואה לומדים גם לא מעט קורסים במתמטיקה, פיסיקה, וכימיה. המקצוע שלהם הוא מקצוע מדעי מובהק והעובדה שהוא בחלקו הרב בשדה הביולוגי לא הופכת את מקצועות הבסיס במדעי הטבע למיותרים, אלא להיפך.

        כנ"ל (פחות מובנה) לתלמידי פסיכולוגיה, שצריכים ללמוד שיטות מחקר, סטטיסטיקה, קצת כימיה וביולוגיה של המוח – ובעיקר לדעת לקרוא מאמרים מדעיים שנכתבו באותן שיטות.

        רק למשפטנים הטיעון הזה קרוב יותר לאמת.

        אהבתי

  8. לאסף האחר
    המילה "גזירה" היתה לצורך המחשה בלבד. מוטב היה לבחור במילה החלטה החלה על כולם.
    כי עובדה שזה עבד עד היום לאורך שנים לא מעטות. מה קרה פתאום? אולי ירידה במספר הנרשמים? אולי הצורך לעמוד בתחרות? בכל מקרה זו החלטה ראויה.

    אהבתי

  9. זה דווקא רעיון ממש גרוע.

    תאר לך שאתה רוצה להתקבל ללימודי הנדסה. היום אתה עושה פסיכומטרי, ושולח את התוצאות לטכניון, לאונ' חיפה, לאונ' ת"א, לבן גוריון וכו'. מבחן אחד, ויש לך מספר ביד שאיתו אתה יכול לגשת לכל האוניברסיטאות.

    בשיטה שלך, של מבחן פר-פקולטה, אתה עושה מבחן בטכניון ומחכה, ואם לא התקבלת אתה צריך ללכת לעשות עוד מבחן אחר באוניברסיטה אחרת. ואם עבר כבר תאריך הרישום? אז בזבזת שנה מהחיים. ואם גם שם היו אנשים אחרים שהיו יותר טובים? הופס, עוד שנה מהחיים הלכה לזבל.

    בעצם, שיטת המבחנים הפנימיים דנה את המתמודד לכמות עצומה של בחינות מיותרות, דומות ברובן, במקומות שונים עד שהוא מצליח למצוא את הפקולטה שלו. במקום ציון אחד מתוקנן שאותו יכולה כל פקולטה לבחון, שכולל מריכיבים שונים שיכולים להצביע על כישורים שונים (לא חייבים להתקבל לפי ציון הפסיכומטרי המשוקלל, אפשר גם לסנן תלמידים לפי ציוניהם בחלק הכמותי או המילולי בלבד), אתה מציע מאבק בלתי נגמר בבירוקרטיה מנופחת.

    זה לא שיפור. הפגמים של הפסיכומטרי רבים ומוכרים, אבל כמו הדמוקרטיה – זה לא מושלם, זה פשוט הכי טוב שיש לנו כרגע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s