יצאת קדוש

בימים אלה הכריזו בותיקן כי נמצא נס שני לאפיפיור יוחנן פאולוס השני. בחודש דצמבר יוכרז אפוא על קדושתו. צלמיו יוצבו בכנסיות ברחבי העולם הנוצרי, מיסות יערכו לכבודו והמאמינים יעודדו לבקש את שהדו במרומים. פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא קדוש. כלומר לא בהכרח בבוקר ולא בדיוק קם. בכנסייה הקתולית התנאי הראשון להכרזה רשמית על קדושתך הוא דווקא לשכב—עם אבותיך. זה לא שאין בכנסייה אנשים הנחשבים קדושים עוד בחייהם, אבל בשביל חותמת ההכשר הרשמית הם צריכים להיות באדמה. אנשים חיים יכולים לעשות בושות. הכנסייה לא אוהבת הפתעות.

להליך ההכרזה הרשמית על קדושתו של אדם בכנסייה הקתולית, "קאנוניזציה",  אין אח ורע  באף דת אחרת. ההתחלות משותפות לכל הדתות. כשקהילה חשה שאחד מבניה היה מופת למידות טובות ולאהבת האל היא מתחילה לייחס לו כוחות על טבעיים (נסים) המבטאים את השתייכותו (או את השתייכותה) בעיני בני קהילתו למועדון האקסקלוסיבי של ידידיו הקרובים של האל. יחסו של השוכן במרומים לחביביו שונה מאד מיחסו לשאר בני האדם. רובנו חיים חיים של אי וודאות וחוסר אונים. אנו נושאים עינינו אל ההרים ותוהים מה רוצה מאתנו הקב"ה ומאין יבוא עזרנו בצר לנו. ואילו חביביו של האל זוכים לחלוק אתו את סודותיו הכמוסים ואת כוחותיו אשר אין להם קץ. הם זוכים לראות אותו כאשר אחיהם אינם רואים דבר, לשמוע אותו כאשר אחרים אינם שומעים אלא את המולת החיים וזעפם. וכאשר הקדושים מבקשים, למענם או למען אחרים, אין האל מותיר אותם, כדרכו בשאר האנושות, וחצי תאוותם בידם, אלא "צדיק גוזר והקב"ה מקיים." עד כאן דרכם של כל היראים—אלוהיהם אינו מחלק את חסדיו שווה בשווה אלא איפה באיפה. חשוב אפוא למצוא את בעלי האיפה ולבקש את קירבתם של אותם סרסורים לדבר מצווה. הקהילה מעניקה להם כוח ארצי וזוכה בתמורה לחסדי שמיים.

מכאן ואילך הכנסייה הקתולית שונה ממסדים דתיים אחרים. להבדיל מהם, אין היא סבורה שניתן להותיר עניין חשוב כל כך מחוץ לידי המומחים. הקהילה עלולה למשל להכריז על אדם כקדוש משום שניחן בכוחות דיאגנוסטיים ואפילו לכנות אותו, נאמר, "רנטגן".  המומחים הכנסייתיים יגידו לך שרנטגנאות אינה מדד טוב לקדושה, שאם לא כן היה עלינו להלל ולשבח כל מכון הדמייה (ובלבד שיגדל זקן ופיאות, יחבוש מגבעת בורסלינו לראשו, ויתרועע עם נוחי דנקנר). הכנסייה כוננה אפוא הליך ביורוקרטי מסודר. על המועמד לקבל את אישורה של וועדת מומחים. זו מקיימת הליך משפטי שבו הוא משמש כנאשם. יש לו סניגור ויש לו קטגור (המכונה בחיבה "פרקליט השטן"), בוחנים את התבטאויותיו בכתב ובע"פ, בודקים בציציותיו ופוסקים, "כשר"-"לא כשר". אם עבר את השלב הזה, נדרשים נציגיו להביא ראיה לא רק כי הוא ראוי לחיבת האל, אלא גם כי אכן זכה לה. תכלעס–עושה נסים או לא עושה? כל נס נבחן בשבע עיניים (בכל וועדה נדרש לפחות שתום עין אחד). אם נמצאו שני נסים (האפיפיור יכול להעניק הנחה ולהסתפק בנס אחד, או אם מדובר בקדוש אנגלי, להעניק פטור מלא מן הנסים—שהלא ידוע שהאנגלים אינם מצטיינים בכגון דא), אפשר להכריז על המועמד כקדוש ולצרף אותו לרשימת הסוכנים המורשים של הכנסייה. יוחנן פאולוס השני עבר את ההליך במהירות שיא, כשמונה שנים  (לז'אן דארק, למשל, זה לקח כמעט 500). מזל טוב לקדוש החדש. 

התפרסם בידיעות אחרונות 9.7.13