בימים אלה הכריזו בותיקן כי נמצא נס שני לאפיפיור יוחנן פאולוס השני. בחודש דצמבר יוכרז אפוא על קדושתו. צלמיו יוצבו בכנסיות ברחבי העולם הנוצרי, מיסות יערכו לכבודו והמאמינים יעודדו לבקש את שהדו במרומים. פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא קדוש. כלומר לא בהכרח בבוקר ולא בדיוק קם. בכנסייה הקתולית התנאי הראשון להכרזה רשמית על קדושתך הוא דווקא לשכב—עם אבותיך. זה לא שאין בכנסייה אנשים הנחשבים קדושים עוד בחייהם, אבל בשביל חותמת ההכשר הרשמית הם צריכים להיות באדמה. אנשים חיים יכולים לעשות בושות. הכנסייה לא אוהבת הפתעות.
להליך ההכרזה הרשמית על קדושתו של אדם בכנסייה הקתולית, "קאנוניזציה", אין אח ורע באף דת אחרת. ההתחלות משותפות לכל הדתות. כשקהילה חשה שאחד מבניה היה מופת למידות טובות ולאהבת האל היא מתחילה לייחס לו כוחות על טבעיים (נסים) המבטאים את השתייכותו (או את השתייכותה) בעיני בני קהילתו למועדון האקסקלוסיבי של ידידיו הקרובים של האל. יחסו של השוכן במרומים לחביביו שונה מאד מיחסו לשאר בני האדם. רובנו חיים חיים של אי וודאות וחוסר אונים. אנו נושאים עינינו אל ההרים ותוהים מה רוצה מאתנו הקב"ה ומאין יבוא עזרנו בצר לנו. ואילו חביביו של האל זוכים לחלוק אתו את סודותיו הכמוסים ואת כוחותיו אשר אין להם קץ. הם זוכים לראות אותו כאשר אחיהם אינם רואים דבר, לשמוע אותו כאשר אחרים אינם שומעים אלא את המולת החיים וזעפם. וכאשר הקדושים מבקשים, למענם או למען אחרים, אין האל מותיר אותם, כדרכו בשאר האנושות, וחצי תאוותם בידם, אלא "צדיק גוזר והקב"ה מקיים." עד כאן דרכם של כל היראים—אלוהיהם אינו מחלק את חסדיו שווה בשווה אלא איפה באיפה. חשוב אפוא למצוא את בעלי האיפה ולבקש את קירבתם של אותם סרסורים לדבר מצווה. הקהילה מעניקה להם כוח ארצי וזוכה בתמורה לחסדי שמיים.
מכאן ואילך הכנסייה הקתולית שונה ממסדים דתיים אחרים. להבדיל מהם, אין היא סבורה שניתן להותיר עניין חשוב כל כך מחוץ לידי המומחים. הקהילה עלולה למשל להכריז על אדם כקדוש משום שניחן בכוחות דיאגנוסטיים ואפילו לכנות אותו, נאמר, "רנטגן". המומחים הכנסייתיים יגידו לך שרנטגנאות אינה מדד טוב לקדושה, שאם לא כן היה עלינו להלל ולשבח כל מכון הדמייה (ובלבד שיגדל זקן ופיאות, יחבוש מגבעת בורסלינו לראשו, ויתרועע עם נוחי דנקנר). הכנסייה כוננה אפוא הליך ביורוקרטי מסודר. על המועמד לקבל את אישורה של וועדת מומחים. זו מקיימת הליך משפטי שבו הוא משמש כנאשם. יש לו סניגור ויש לו קטגור (המכונה בחיבה "פרקליט השטן"), בוחנים את התבטאויותיו בכתב ובע"פ, בודקים בציציותיו ופוסקים, "כשר"-"לא כשר". אם עבר את השלב הזה, נדרשים נציגיו להביא ראיה לא רק כי הוא ראוי לחיבת האל, אלא גם כי אכן זכה לה. תכלעס–עושה נסים או לא עושה? כל נס נבחן בשבע עיניים (בכל וועדה נדרש לפחות שתום עין אחד). אם נמצאו שני נסים (האפיפיור יכול להעניק הנחה ולהסתפק בנס אחד, או אם מדובר בקדוש אנגלי, להעניק פטור מלא מן הנסים—שהלא ידוע שהאנגלים אינם מצטיינים בכגון דא), אפשר להכריז על המועמד כקדוש ולצרף אותו לרשימת הסוכנים המורשים של הכנסייה. יוחנן פאולוס השני עבר את ההליך במהירות שיא, כשמונה שנים (לז'אן דארק, למשל, זה לקח כמעט 500). מזל טוב לקדוש החדש.
התפרסם בידיעות אחרונות 9.7.13
גדול! מצטרפת לברכות ורק רוצה להוסיף, שאני יותר קדושה כי כל יום שלא אישפזו אותי זה נס
אהבתיאהבתי
כל יום שלא אישפזו אותך זה לא נס, זה מחדל.
אהבתיאהבתי
פרצתי בצחוק (מטורלל). אבל אני לא מבינה מה הבעייה. הנס השני היה, כנראה, עצם העובדה שעבר קאנוניזציה בעודו בחיים.
אהבתיאהבתי
סוטר, שוב לא התעמקת בתעודה. הוא עבר קנוניזציה בעודו במוות.
אהבתיאהבתי
אה. הוא מת?! אז זה נס גדול יותר- שהוא מת בדיוק בזמן – לקבל את מעמד הקדושה!
אהבתיאהבתי
בוא נראה. אם תתנזר מנשים כל חייך תוכרז כקדוש לאחר מותך. הממ… לא , לא שווה את זה.
אהבתיאהבתי
הלוואי שזה היה כל כך פשוט. אתה יכול להתנזר כל החיים ולא לקבל כלום, אפילו לא מנדבושקעס (אולי בעיקר לא, בעצם).
אהבתיאהבתי
מפליא הדבר שהנס השני במקרה דנן, אם איני טועה, התבצע על ידיו לאחר מותו.
אהבתיאהבתי
נדרש לפחות נס אחד אחרי המוות, לוודא שאתה באמת בשמים. הקדושים להזכירך חיים גם לאחר מותם .
אהבתיאהבתי
הכריזו / יכריזו גם על האפיפיור יוחנן XXIII כקדוש. זה חשוב, בגלל שהוא הציל יהודים בעת השואה ויש עדויות לכך. לגבי האחרים, שיהיה להם לבריאות (היכן שהם נמצאים).
אהבתיאהבתי
הוא אכן היה מענטש אמתי וידיד לעם היהודי. אבל לזכותו של יוחנן פאולוס יש לומר שעל אף שמרנותו בכל תחום אחר, הוא האיש שאחראי למהפכה תיאולוגית אמתית ביחס ליהודים. לא היה לנו ידיד גדול יותר על הכס הקדוש.
אהבתיאהבתי
אגב גם יוחנן פאולוס II היה לו קשר חם עם היהודים, אבל לא כמו יוחנן 23.
אהבתיאהבתי
יוחנן פאולוס השני היה צדיק גדול. הוא גם היה שחקן קולנוע בצעירותו 🙂
אהבתיאהבתי
שחקן תיאטרון
אהבתיאהבתי
ההערה על הקדושים האנגלים מסקרנת. תומס בקט?
אהבתיאהבתי
בקט חולל לאחר מותו נסים בשפע, אבל זה לפני שהאנגלים נתקפו ברציונליזם. את תומאס מור ואת ג׳ון פישר מקדישים בלי נס לרפואה.
אהבתיאהבתי
אהה. למדתי משהו חדש. כמובן שאני מכירה את הסיפור של תומס מור (מורוס בלטינית כפי שקראו לו אז), אבל לא הכרתי את הסיפור של ג'והן פישר. בכלל, בשביל מה צריך נסים כדי לעשות מישהו "קדוש". אם מישהו מהווה דוגמה טובה לאנושות, זה מספיק כדי לעשותו קדוש, וחבל שלא עושים קדושים גם אנשים כמו מרתין לותר קינג, דסמונד טוטו, ד"ר אלבר שווייצר ורבים וטובים אחרים, שתרמו למען שוויון זכויות באופן בלתי-אלים ו/או שתרמו לאנושות בדרך כלשהי. טוב, אני יודעת כי תענה לי "הם לא היו קתוליים". ואני עונה – אז מה? אבל ככה זה.
מה שהכי קרוב זה אולי פרס נובל, אבל זו כבר אופרה אחרת.
אהבתיאהבתי