זריזות ידיים

אמנותו של הקוסם מבוססת על הבנה פסיכולוגית עמוקה של קהלו. הקוסם מסיח את דעת צופיו במידע טפל ובה בעת הוא מפעיל "זריזות ידיים" כדי להעלים מטבעות, לכאורה לנגד עיניו הנדהמות של הקהל. הפוליטיקה התקשורתית מבוססת על הפיכת הסחת הדעת לאמנות. העיתונות החוקרת הפסיקה להתעניין בנושאים הגדולים–סדרי עדיפויות לאומיים, אידיאולוגיות כלכליות המוצגות כמדע, אוטיזם חברתי המוצג כהכרח לוגי. כל אלה משעממים מידי, מעורפלים מידי, קשים להעברה בשלוש דקות ושלושים שניות. מוטב לעסוק באישי: עם מי "הגדולים" שוכבים, אילו חטאים קטנים הם חוטאים, אילו תענוגות קטנים הם חוטפים ללא קבלה או ללא תשלום. התמונה הגדולה, אחרי הכל, מסובכת מידי. צריך להפריט אותה, להאניש אותה. יעקב פרנקל בהונג קונג, ריקי כהן בחדרה. האישי הוא הפוליטי.

המהלכים הללו יכולים לעתים להניב תוצאות. את אל קפונה שלחו השלטונות בארה"ב לכלא, לא על מעשי העושק והרצח שלו, אלא על ניהול לא זהיר של ספרי החשבונות ותשלום רשלני למס ההכנסה. הבעיה היא שאת אל קפונה הצליחה הטקטיקה הזאת להעלים מן הזירה הציבורית; את השיטה שקפונה היה רק אחד מנציגיה לא. אירגוני הפשע משגשגים. הם פשוט שכרו מנהלי חשבונות טובים יותר ועורכי דין טובים יותר. כל  השאר כרגיל. כאשר אנחנו תופסים עוד איזה קברניט בקלקלתו, אנחנו מרגישים שהצדק נעשה. מידה של צדק אכן נעשית. מבחן בוזגלו עבר לכאורה בהצלחה. אבל השיטה לא השתנתה. אדרבה, לכאורה נוכשו ממנה העשבים השוטים והיא יכולה לפרוח בנחת. אבל הצדק לא ייעשה באמת עד שלא ייבחנו ברצינות מעשי הגזל הגדולים, הפשעים נגד הצדק החלוקתי, חלוקת השלל למעמדות מסויימים ולקבוצות מקורבים בהיתר ועל פי חוק, גזילת כבשת הרש של הלא-מקורבים. אני כותב את הדברים בעקבות השערורייה המתפתחת סביב הספק גניבה, ספק היסח הדעת של פרנקל בהונג קונג. איני מקל ראש בעוונות הקטנים, אבל איני שוכח שהבעיה העיקרית של יעקב פרנקל אינה היותו גנב של פריטים ללא מכס בשדות תעופה זרים (גם אם יתברר שהוא אכן כזה), אלא תפיסת העולם הכלכלית המעוותת שהוא מייצג. הבעיה האמתית עם הנגיד-לעתיד היא היותו אחד מאדריכלי התפיסה שהעלימה טריליוני דולרים מן הקופות הציבוריות בעולם ובבוא המפולת שלחה את  החשבון למשלמי המיסים. כתבתי על זה בקומפרס.

:קטגוריותהבלוג, קומפרס compress

2 replies »

  1. נכון מאד. פרנקל בהיותו נגיד התמיד בשמירת ריבית גבוהה במסגרת המאושרת של הלווה הבנקאי בעוד שבנק ישראל הלווה את הכסף שלנו לבנקים בריבית נמוכה. כפי שזה מתרחש גם היום בתקופת פישר. בנק ישראל מלווה לבנקים ב-1.25% לשנה והם מלווים לנו ב-10% לשנה. פרנקל השמיד חסכונות במיליארדים בדרום אמריקה שהושקעו באג"ח של אותן מדינות ולאחרונה במפולת האחרונה ב-2008 היה סגן יו"ר של AIG שקרסה. הוא שחקן תקשורת , סלב ללא קבלות, רדוד בידיעתו והבנתו את המתרחש. הוא פישר ואחרים כמותם, עסוקים בשמירת הבנקים ולא שמירת רווחת האזרחים. במהלך ה-30 שנה האחרונות הם אפשרו למערכות הפיננסיות להרוויח בטרוף על חשבון החוסכים, על חשבון העובדים.

    אהבתי

  2. היו שאמרו: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". התפיסה העמוקה שבאמירה זו היא ש"מילים" אינם מהקטגוריה של "המעשים". ועל כן העיסוק המילולי בתחקיר עומק אידאולוגי או רכילותי הם אותו הדבר. מה שהפושעים מסתירים על ידי רואה חשבון טוב, הפוליטיקאים יסתירו ב"פוליטיקה חדשה", במכוני מחקר כלכליים מכורים וכד'.
    זאת ועוד, לעולם בעלי עמדות כוח מכל סוג שהוא לא יוותרו על יתרונם אלא מתוך הכרח או בכפייה מעשית של קבוצות מתחרות.
    התשובה, נראה לי לצערי, היא "מעשים מול מעשים", "כוח מול כוח" וגם אז זה יביא לעליית מרכז כוח אחר. וברוח אופטימית: לאזרח חובת מעורבות אקטיבית מתמדת, במסגרות גמישות של קבוצות אינטרסים רבות ואקטיביסטיות, כאשר הביטוי אקטיביזם ניתן לפרשנויות שונות בהתאם לזמן, למקום ולנסיבות.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s