בשבוע שעבר דחה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפאל יעקבי, את רוב סעיפי תביעת הדיבה של תנועת "אם תרצו" כנגד מקימי תנועת הפייסבוק "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)". זוהי החלטה שראוי להתעכב עליה משום שהיא מתייחסת לשאלת גבולותיו של דיון לגיטימי בחברה פתוחה. בפתיחת דבריו קובע השופט: "רצוי לאפשר את השיח הנובע מן המחלוקות הערכיות והפוליטיות הקיצוניות שבין התובעת לבין הנתבעים ללא הגבלות שאינן הכרחיות, וכפועל יוצא מכך רצוי שאותו שיח לא יהיה מלווה בתביעות משפטיות…כדי שהשיח יהיה פורה…רצוי שלא ייתבעו סנקציות גם במקרים של אמירות בוטות ברוח אלה שעלו במקרה דנן, כדי שהדברים שייאמרו ושייכתבו לא יהיו 'צמחוניים,' 'סטריליים' וחלושי משמעות וכוח". השיח הפוליטי הוא אפוא שיח בוטה. יש בו טענות שלא היו מתקבלות בבית דין או בדיון אקדמי. הטענה, "אתה מוביל לאסון" היא עניין של דעה, כשם שההאשמה ב"קנאות", או ב"אינטרסנטיות", או ב"איוולת", אינן ניתנות להגנה מכוח טענת "אמת דיברתי". סביר להניח שלו דרשנו מכל מי שמאשים את יריבו הפוליטי בגזענות להציג ראיות חותכות על פי אמות מידה אקדמיות נוקשות, שמדובר בשנאה ל"גזע", היה מתברר שחלק הארי מן הדוברים אשם בהוצאת דיבה. אלא שהדיון הפוליטי אינו "צמחוני" ואינו "סטרילי". הוא כולל גידופים, אי דיוקים והכללות גסות. זה לא אומר שהמשתמש בגידופים הוא הפוליטיקאי האידיאלי. לא פעם פוליטיקה של גידופים מרדדת את הדיון ומזיקה לדמוקרטיה. ואף על פי כן, צודק השופט בקביעתו שהנזק שייגרם מן הניסיון לערב את בית במשפט בשיח הפוליטי גדול מן התועלת. השיח הפוליטי הוא גם שיח של רגשות ולא רק של טיעונים רציונליים. יש להניח לו להתקיים בחופשיות הגדולה ביותר. אפשר לקוות שהשיח יהיה ענייני ומנומס. אסור לכפות שיח כזה. לכל היותר מותר לקבוע מהם הגידופים שהחברה אוסרת להשתמש בהם ("נאצי" למשל).
אבל השופט לא הסתפק בדחיית תביעת הדיבה מכוח התועלת שיביא לציבור שיח פוליטי פטור ממגבלות ומאיומים. בחלקה השני של פסיקתו הוא עושה בדיוק את מה שחלקה הראשון מתריע בפניו: הוא דן בשאלת הביסוס של הגידוף הפוליטי. יעקבי קיבל את טענת "אמת דיברתי" של ההגנה. השופט פסק למשל ש"לקיומם של קווי דמיון מסוימים יש אחיזה בעצם הדגשת הלאומיות על ידי התובעת". הטענה כי קיימים "קווי דמיון מסוימים" היא טענה בעייתית. קיימים "קווי דמיון מסוימים" בין האידיאולוגיה הלאומנית הפשיסטית לבין כל אידיאולוגיה לאומנית. קיימים "קווי דמיון מסוימים" בין התפיסה האקולוגית של הנאצים לבין תפיסות אקולוגיות אחרות. קיימים "קווי דמיון מסוימים" בין הקומוניזם הרצחני של סטאלין לבין תפיסות חברתיות של משטרים סוציאליסטים וסוציאל דמוקרטים. השאלה העקרונית היא כמה "קווי דמיון" מצדיקים שימוש בשם הכורך בחבילה אחת אלמנטים לגיטימיים ונפשעים של תנועה פוליטית. בית המשפט קיים את הדיון הזה בצורה פשטנית. הוא התעלם מן העובדה שהמגדף אינו מבקש להצביע באופן חסר פניות על דמיון צורני, אלא לעשות דה-לגיטימציה של יריב פוליטי בדיוק בשם האלמנטים שאינם חלים על המגודף. כאשר אתה קובע שמדיניות איכות הסביבה של מישהו היא "נאצית", אתה אולי צודק עובדתית, אבל ברור שאתה מבקש לגדף יריב. השאלה היחידה שבית המשפט היה צריך להשיב עליה היא אם הגידוף הזה—כפי שהוא מובן בציבור—חוצה את קווי הלגיטימיות של דיון פוליטי "לא צמחוני". את כל השאר מוטב להשאיר למומחים.
התפרסם בידיעות אחרונות ב10.9.13
הבלוג של אביעד קליינברג 
בית המשפט אכן נעזר במומחה ברמה גבוהה ביותר אשר ערך השוואה לתנועות פשיסטיות בהתהוותן.
אהבתיאהבתי
זאב שטרנהל? אכן מומחה נטול פניות ואובייקטיבי. זה לא שהוא קרא לרצח מתנחלים או משהו…
אהבתיאהבתי
שטרנ-הל מתמחה בלשנוא ימנמנים ולכן הוא עד מוחמחה מטעם אלא רק עד מומחה ללא-טעם. הוא בודאי לא יכול היה לגזור מהתנהלותה של "אם תרצו" ולהאשימה בפאשיזם. אבל אני רגיל ששמאלנים מזנים את האקדמיה ואת בית המשפט בתמורה לשם רע או קצת דמי כיס.
אהבתיאהבתי
"קווי דימיון מסוימים" קיימים בין כל אידיאולוגיה אחת לרעותה – כולן שואפות איכשהו להיטיב עם העם למשל… זה מסוג הקשקשת המקובלת על בתי המשפט בארץ שיש "קווי דימיון מסוימים" בינם ובין בתי משפט בחשוכות שבמדינות – וגם הפחות חשוכות… (יש ספר חוקים, יש תמיד עדיפות לפרקליטות המדינה, אי אפשר לתבוע שופטים ו/או תובעים על מעשי הנבלה שהם עושים – ועוד הרבה-הרבה "קווי דימיון מסוימים")
אהבתיאהבתי
שיעור בלוגיקה מאת בית המשפט המחוזי:
1. לבני אדם יש רגליים
2. לג'וקים יש רגליים
3. יש קווי דמיון בין בני אדם לג'וקים
לקרוא לבן אדם ג'וק/כלב/נאצי/רוצח/כל כינוי שלילי העולה על דעתכם, זה לא דיבה לפי ההיגיון הזה…
אהבתיאהבתי
אז אל תקראו להם פאשיסטים. ותתמקדו בהאשמת סמולנים צוהלים וניסוחים של שופט. זה הרי העיקר כאן, ולא, חלילה, זוטות כמו הפעילות של תנועת "המרכז" אם-תרצו.
הרי אותה תנועה שהתחזתה לתנועת מרכז עסקה כמעט אך ורק בסימון בוגדים, ביצירת שיח לפיו כל מי שחושב כי יש לדון בעתיד השטחים חפץ בהשמדת המדינה, ברדיפת עמותות, בהאדרת הצבא ובהפצת משנתם הלאומנית-מיליטריסטית הקיצונית.
מה שנקרא ציונות חדשה. הרצל מתהפך בקברו.
אהבתיאהבתי
אבל בית המשפט אכן נעזר במומחים, והם אמרו ש"אם תרצו" היא אכן תנועה בעלת סממנים פאשיסטיים, ובית המשפט מצא שרונן שובל נשען על הוגים פרוטו-פאשיסטיים. דווקא המומחה של התביעה התברר כמי שאיננו מומחה לפאשיזם.
אהבתיאהבתי
שטרנהל אינו מומחה אמין בענין זה. הוא זלג מזמן אל עבר הפעילות הפוליטית הכוחנית. ואינו יכול לשמש עד מהימן. אלו דברים ברורים. לאקדמאי-חוקר יש שתי אפשרויות: להשתתף בפעילות פוליטית ולאבד ממהיימנותו או להשקיף ולתאר מבחוץ. שטרנהל בחר באפשרות הראשונה.
אהבתיאהבתי
בית המשפט לא נעזר בשום מומחה. השמאלנים הביאו מומחה מטעמם שלא מבין כלום ב"אם תרצו" והוא נתן להם הרצאה די משעממת על הפשיזם האיטלקי. אבל מה בין זה לבין "אם תרצו"? כלום, אפילו אם תרצו. באותה מידה של שטרנהל אני יכול לטעון שכל שמאלני הוא פשיסט. לצערי השופו חובש הכיפה כשל בהגיונו, אולי כי הוא כמו אברום בורג שרוצה להראות לכולם שהוא יותר אפיפיור מהאיפיור השמאלני ביותר. יש תסמין כזה בכל קבוצה, גם בקבותתץ פורשי בני עקיבא.
אהבתיאהבתי