פקטור

בבחינת הבגרות האחרונה במתמטיקה הגיעו תלמידי ישראל להישגים נמוכים להפליא. התלמידים מחו, המורים נבוכו, מחשבי הממוצעים השמיעו נבואות זעם על הדרדרות הגניוס היהודי. כולם הרגישו רע. בעסה. והנה נמצא פתרון: ועדת בדיקה של משרד החינוך המליצה להעניק לתלמידים תוספת נקודות ("פקטור חיובי"), פיצוי על הקושי ועל עוגמת הנפש. לניגשים לבחינה התווספו בדרכים שונות נקודות רבות (עד 40 במקרים מסוימים). בבת אחת חזרו החיוכים לפנים. לא זו בלבד שהממוצע השנתי לא ירד, הוא עלה בכ7 נקודות. הכול מרוצים. התלמידים מרוצים, חובבי הממוצעים מרוצים, מחברי הבחינה מרוצים. לולא היו מעלים את הציון, היו נאלצים להסביר מה היה לא בסדר ומי היה לא בסדר. והנה בהחלטה נאה אחת המירו את הפרצופים החמוצים בפנים מחייכות. ובעוד שנה מי בכלל יזכור את התוספת. הציון ציון וההישג הממוצע הישג (ממוצע). אבל אם זה עובד יפה כל כך בתחום המתמטיקה, למה לעצור שם? ישנם תחומים רבים בחיינו הזקוקים נואשות לפקטור חיובי. קחו למשל את הבעיה הכאובה של איכות הסביבה. במדינת ישראל  מזהמים, כי אין כוח לשמור על הטבע. זה גם יקר. לכאורה הפתרון הוא לשנות מדיניות, להעניש מזהמים, לחשוב על המחיר שהזיהום גובה מן החברה בטווח הארוך. אבל זה, כידוע, קשה מידי. יותר פשוט לא לשנות כלום ולהודיע שהמדדים הקיימים גבוהים מידי. אם נתן פקטור צנוע למדיניות הסביבתית של הממשלה, נרגיש הרבה יותר טוב. וזה גם יהיה מדעי. המספרים רבותי אומרים את שלהם. תסתכלו על הגרף! הכלכלנים הבינו את זה כבר מזמן. תגדירו אחרת את האבטלה והאבטלה תיעלם. תגדירו אחרת עוני וגם הוא ייעלם. בישראל למשל יש פערים חברתיים: יש אנשים שמתעשרים על חשבון הציבור ויש אנשים שמתרוששים על חשבונו. אפשר לנסות לתקן את זה—להביא את רני רהב שיסביר למה אי-צדק זה צדק ואי-שוויון זה שוויון.  הבעיה היא שלמרות כל הכסף שמושקע בפתרון הבעיה באמצעות רני רהב, לא הכול משתכנעים. עכשיו תחשבו חיובי—פקטור חיובי. מדינת ישראל תעניק לעצמה תוספת בגובה שוועדה ממשלתית תחליט עליה, ותכריז שהפערים הצטמצמו. לא סתם הצטמצמו, הצטמצמו בגדול. אני לא אומר שצריך להפסיק להזרים כספים לרני רהב. לא צריך להגזים. אבל אפשר בהחלט למחות את הזיעה מן המצח. החששות היו מוגזמים. אין כזה פער; בממוצע השנתי יש מגמה חיובית. תירגעו. או חישבו על הנושא המעצבן של זכויות אדם בישראל. מה לא טוענים נגדנו? שאנחנו שוללים זכויות אזרח וזכויות אדם מן הפלסטינים, שאנחנו נוהגים בגסות במהגרי עבודה, שאנחנו נותנים לזקנים להדרדר לעוני, שאנחנו דואגים רק לאליטות. הממוצע שלנו בתחום הזכויות נמוך בצורה עגומה. אפשר כמובן לנסות לתקן, אבל קשה. למי יש כוח להעניק זכויות לחסרי הזכויות? יש סיבה לזה שאין להם זכויות. מצד שני אנחנו רוצים להיות אור לגויים. דווקא בא לנו לחשוב על עצמנו כאנשים מוסריים ושוויוניים ודמוקרטים. עכשיו תחשבו פקטור חיובי. בואו נוסיף לעצמנו עשרים שלושים נקודות זכות. נו? איך אתם מרגישים עכשיו כשמתברר שמדינת ישראל נמצאת ממש בטופ של זכויות אדם? יותר טוב נכון? ושכל המבקרים יסתמו את הפה. הישגיה של מדינת ישראל בתחום החשוב של זכויות אדם הם מן הגבוהים בעולם! פקטור.

התפרסם בידיעות אחרונות 30.10.13