אז פסקנו, אז בחרתם, אז מה?

כאזרח שומר חוק אני אמור לתמוך ברעיון שראשי העיריות שנבחרו מחדש על אף שנחשדו בפלילים אמורים להשעות את עצמם. אזרחים שומרי חוק כמוני אמורים לתמוך תמיד ברשויות אכיפת החוק בבואן לבער את "נגע השחיתות". מצטער, לא תומך. אני לא מבין למה "מן הראוי", כטענת היועץ המשפטי, שלחיאני וגפסו ינהגו כעמיתם רוכברגר מרמת השרון, שהחליט (מסיבותיו) להשעות את עצמו ויפרשו עד תום הדיון המשפטי. אם רוצה הפרקליטות לבוא אל מישהו בטענות, תבוא בטענות למחוקקים או לבג"צ שהתיר להם להשתתף בבחירות. בג"צ אמר את דברו. הבוחרים אמרו את דברם. מאמינים בשלטון החוק? תחיו עם התוצאות.

יש הטוענים שראשי ערים הנאשמים בפלילים אינם יכולים לשמש בתפקידם. יש הסבורים שראש עיר חייב להיות מעל לכל חשד. ייכבד-נא וינקה את עצמו מן החשדות תחילה. אם יצא זכאי, יוכל לחזור לראשות העיר. לא כך פסקו שופטי בית המשפט העליון.  הם אמנם החליטו להדיח את השלושה מתפקידם, אבל אפשרו להם באותה פסיקה עצמה לרוץ מחדש לבחירות (שבהן שלושתם נבחרו מחדש). איש מן השופטים לא סבר שהשלושה אינם ראויים להיבחר, על אף החשדות כנגדם. נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, אפילו סבר כי אין להדיח את השלושה וכי יש להניח להם לעמוד למשפטו של הבוחר. רוב חברי ההרכב שדן בעניין לא סברו כמותו. הם גרסו הדחה (כלומר לכאורה לא ראויים לכהן) והיתר התמודדות (כלומר כן ראויים).  הפרשנות הסבירה ביותר של החלטת השופטים היא כי שופטי הרוב סברו כי אם נתגלו עובדות חדשות על ראש עיר, עובדות שיכולות היו להשפיע על בחירת התושבים, יש להדיח את ראש העיר מתפקידו ולהניח לתושבים להחליט אם לתת בו את אמונם כשהמידע החדש נלקח בחשבון. ההדחה באה לבטא את חומרת החשדות, אבל היתר ההתמודדות מעיד כי אין כאן פסילה עקרונית של מי שחשוד בפלילים. לו חשבו השופטים כי אדם החשוד בפלילים אינו יכול לשמש כראש עיר, היו, ניתן לשער, מונעים מן המועמדים הבעייתיים להעמיד את עצמם מחדש לבחירה.

הבחירות התקיימו ותושבי הערים רמת השרון, נצרת ובת ים החליטו. על אף שידעו היטב שראשי הערים שבחרו חשודים בפלילים, על אף שידעו מה חושב העליון על חומרת החשדות ועל אף שידעו כי ייתכן שנבחריהם יורשעו וייאלצו לפרוש מניהול העיר, בחרו בהם וברוב גדול. אין שום דבר פסול בבחירת התושבים מבחינה חוקית. הם פעלו במסגרת מה שהחוק ובית המשפט התירו להם. הניסיון להפעיל עכשיו לחץ על מועצות הערים להשעות את הנבחרים החדשים גרוע מאיוולת; הוא זלזול בהליך המשפטי ובהליך הדמוקרטי. איזה מידע חדש התברר לחברי המועצה שיתיר להם לעשות את מה שבית המשפט לא רצה לעשות ולהפוך את החלטות השופטים והבוחרים? בהחלטתו להתיר להם להתמודד, קבע בית המשפט את כשרותם. רוב כשר בערים רמת השרון, בת ים ונצרת עילית, בחר כחוק במועמד שבית המשפט עצמו העניק לו הכשר. זה הכול. כל ניסיון לסלק את הנבחרים בשם שלטון החוק הוא הטיית הדין. אף אחד לא מינה אתכם לכוהני המוסר הציבורי. בשביל זה יש בחירות. נציגיו המוסמכים של החוק נתבקשו להשיב על שאלה משפטית—האם ראשי הערים החשודים הם מועמדים שמותר לבחור בהם או לא? הם השיבו בחיוב. תושבי בת ים, נצרת ורמת השרון בחרו. עכשיו הניחו לנו ולהם.

התפרסם בידיעות אחרונות 6.11.13

8 replies »

  1. ראשית גפסו הוא ראש העיר נצרת עילית ולא נצרת. שנית, למיטב הבנתי אכן התגלה מידע חדש שהוביל למעצרו אתמול בחשדות חדשים.

    אהבתי

  2. מסכים עם מה שכתבת.
    ללא קשר, יש פה מסר מדכא. מצד אחד הציבור מתלונן על שחיתויות מצד שני יש פה אווירה של ייאוש של "כולם מושחתים" ולא משנה במי נבחר.

    יוצא שמושחתים כלל לא משלמים מחיר ציבורי.

    אהבתי

  3. חברי מועצת העיר הם גם נבחרי ציבור, לא פחות מראש העיר. הם רשאים להשעות ראש עיר בגלל העמדה לדין. השעיה זה לא סילוק, כי היא זמנית, עד שלסיום הליכי המשפט. זה גם תואם את דין הבוחר (כי כאמור, גם הם נבחרו). וזה גם תואם את שלטון החוק (המעניק להם את הסמכות הזו). אני לא מבין מה פסול בזה לדעתך.

    אהבתי

  4. מי שמפתיע הינו קהל הבוחרים.לאן נעלם כושר השיפוט האזרחי? שהרי נבחרים אלה הינם האנשים הניצבים מול ילדינו הקטנים ומטיפים למצוינות ומול ילדינו הבוגרים ומטיפים לערכים והקרבה . אני מאשימה את הבוחר/ת האדישים במקרה הטוב והמטומטמים במקרה החמור יותר.

    אהבתי

  5. צודק.
    כל מלה בסלע.
    במקום לטפל בשחיתויות האמיתיות (גבי אשכנזי; בניה בלתי חוקית בכל המגזרים; התעמרות באזרחים; משרד החינוך ועצימת עיניהם ממזון הזבל שמוגש לילדינו; זיהום הגידולים החקלאיים; זיהום מי הים; אי-היערכות מספקת מפני רעידות אדמה; חוסר בדיור בר-השגה; חוסר בבניה ציבורית וכו' וכו' – מבזבזים את כספי ציבור משלמים המסים על דברים משניים). בנוסף – הציבור לא כל-כך מטומטם, ואם החליטו בבת-ים לבחור מחדש במי שבחרו, כנראה שעשייתו של ראש העיר עולה בהרבה על מעידותיו (אם היו). כמו"כ – אדם הנו זכאי עד שיוכח אחרת ואף אחד אינו טלית שכולה תכלת.

    ואיך אמר מזארין (או שמא רשלייה?) "תנו לי אדם כלשהו, ואני כבר אמצא את התירוץ / הסיבה להביאו אל הגליוטינה / עמוד התלייה / המוקד" (שכחתי את הציטוט המדויק). היום אנחנו עושים (כמעט) אותו הדבר – מחפשים בפינה כל מיני נבחרי-ציבור שלא ממש מוצאים-חן בעיני הפרקליטות, מתישים אותם במשפטים ארוכים שנגררים שנים על גבי שנים, וזאת כדי שלכמה עו"ד תהיה סיבה לקבל כספים מקופת המדינה ולהתפרסם. ממש מרנין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s