משרד החינוך החל בשנה שעברה בתכנית נאה לשילוב מורים ערבים בהוראת מתמטיקה אנגלית ומדעים בבתי ספר יהודים. התכנית דווקא מצליחה. רק בבתי הספר היהודים הדתיים בישראל לא משלבים מורים ערבים. למה? כי לדברי מקור יודע דבר "זה מורכב מידי". לא מדובר בגזענות חלילה, אלא בדאגה כנה למגזר הערבי: "שילוב מורים ערבים בחינוך הדתי עלול להסתיים בכישלון…אם המורים יצליחו, הם יהיו סיפור של הצלחה, אבל אם ייכשלו זה יהיה מבחינת המתנגדים כישלון של כל הערבים". שימו לב להבחנה בין הצלחה, שהיא תמיד הצלחתם של יחידים ("הם יהיו סיפור של הצלחה") לבין כישלון שהוא תמיד כישלונה של הקבוצה כולה ("כישלון של כל הערבים"). הבחנות כאלה טיפוסיות לחשיבה הגזענית. נתקלת ביהודי הגון? זה לא אומר כלום על היהודים. כל רמאי יהודי לעומת זאת הוא כישלון של כל היהודים.
אבל למה לנו לעסוק באמירה של איזה מקור עלום שם; בואו נדבק בעובדות: בבתי הספר היהודים בישראל צריכים מורים לאנגלית מתמטיקה ומדעים. עובדה. במדינה דמוקרטית השאלה שראוי לשאול היא אם יש למועמד למשרת הוראה הכישורים הרלוונטיים בתחומי האנגלית המתמטיקה והמדעים למשל. אבל בבתי הספר היהודים הדתיים בישראל שואלים שאלה אחרת: מה השתייכותו הלאומית של המורה למתמטיקה, לאנגלית ולמדעים. עובדה. מה להשתייכותו הלאומית של המורה ולמקצוע המתמטיקה? לכאורה שום דבר. לא מדובר כאן בלימודים דתיים שבהם סביר לבקש שהמורה יאמין בדברים שאותם הוא מלמד, אלא בלימוד משוואות עם שני נעלמים. אבל בבתי הספר הדתיים יש מתברר נעלם שאותו חובה לברר מיד: "משלנו" או לא? למה מותר לבית ספר במדינה מתוקנת לשאול מאיזה מוצא המורה? ואם מותר, למה לעצור פה? למה לא לברר אם הוא אשכנזי או מזרחי למשל, אם הוא ימני או שמאלי, אם הוא "הבית היהודי" או "יש עתיד"? נכון שאין לשאלות אלה שום קשר לכישורי ההוראה שלו במקצועות המתמטיקה, האנגלית והמדעים, אבל אנחנו בכל זאת מאד רוצים לדעת. למה? זה, כאמור, "מורכב".
סיבת המורכבות פחות מורכבת משזה נדמה. במדינת ישראל רק החינוך הממלכתי נדרש לערכי הממלכתיות, לתפיסה שבית הספר הוא מקום ניטרלי מבחינה פוליטית, שבו אסור להפלות מסיבות של דת גזע ומין למשל. לבתי הספר הממלכתיים דתיים ולבתי הספר של החינוך העצמאי יש פטור גורף מן ההגבלות המעצבנות החלות על המורים בחינוך הממלכתי. בבתי הספר הללו המורים מדברים פוליטיקה בגלוי, מטיפים ללא היסוס, מוקיעים ללא היסוס וללא מסווה דעות שונות מדעת המורים ותפיסות עולם שונות מתפיסת בית הספר. בבתי הספר של החינוך העצמאי יש אפליה בוטה של נשים ומזרחים ושחורים. רגל ערבי לא תדרוך בבתי ספר של שני הזרמים הללו. והיה מחניך טהור—טהור מלא יהודים, משמאלנים, מלא-מספיק דתיים. לטהרנות הזאת יש שמות. קוראים לה גזענות, אפליה, העדפה מקלקלת. הייתם מצפים שבמדינה מתוקנת הגורמים "הממלכתיים", שהם אחרי הכול הגורמים המתקצבים, יביעו את סלידתם מן ההתקפה הבוטה על העקרונות, שלכאורה לפחות, הם העקרונות שלהם הם מחויבים. הייתם מצפים שיסרבו לממן בתי ספר שבהם העקרונות הללו נרמסים. טעות בידכם. כי העיקרון האמתי שלו אנחנו מחויבים בישראל הוא עיקרון הזכויות הדיפרנציאליות. לכל מגזר יש הזכויות שלו, שאותן אנחנו מכבדים. למפלים, למשל, יש הזכות להפלות; למופלים הזכות להיות מופלים. אתם רק חושבים שזה אי-שוויון; בעצם זה "מורכב".
התפרסם בידיעות אחרונות 29.1.14
הבלוג של אביעד קליינברג 
תוך סיכון של stating the obvious, אלה הם אותם בתי ספר המפלים תלמידים על רקע מוצאם או צבע עורם.
ושוב, נראה לי שהמסקנה היא כי הגזענות מושרשת ביהדות ואי אפשר להתעלם ממנה. כל נסיון (נאור ככל שיהיה) להתעלם מכך נידון לכשלון.
אהבתיאהבתי
מאמר מושלם, אביעד, וכה חריף. מסכימה ב-100%. מקומם ומרתיח.
אהבתיאהבתי
ניסים לוי מה הקשר למסורת היהודית? שי פירון שיזם את התוכנית אינו רב אורתודוקסי ? אתה סך הכול צריך להבין שלדתיים יש יצרים כמו כל אחד אחר ולפעמים הם נכנעים להם. זה הכול.
אהבתיאהבתי
דברים יפים ונכונים, בגדול, רק בהסתייגות אחת:
גם בבתי הספר הממלכתיים (לפחות בירושלים, המוכרת לי מאד) יש ה מ ו ן גזענות. אם יש עוד מישהו חוץ ממני בביה"ס בו אני קצת מלמד שבכלל יודע את השם של המנקים (הלוואי שהיו גם מורים ומורות) המוסלמים, אהיה מופתע. כך שבוא ניקח אחריות כוללת על המשימה החשובה שהצגת כאן.
עוד משהו, אביעד: מה ההתעקשות שלנו לקרוא לכל המוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, דרוזים, בדואים וכו' – בשם המשותף 'ערבים'? זה אחד הדברים המבזים ומחוללי הגזענות בעיני, וכדי להבין את זה, עשה תרגיל פשוט: איך היית מרגיש אם כיהודי בארה"ב היו קוראים לך בשם 'בן מיעוטים', כחלק מקבוצת ההיספאנים-יהודים-אפריקאים וכו', שכמובן אין שום הבדלים משמעותיים בין חבריה?
לכל איש יש שם, וגם לכל מיעוט יש שם. בענין הזה, יש להכפשת הדת והדתות (ובכלל זה שאר הדתות בישראל!) והשונות האנושית בשם האוניברסליות הקאנטיאנית המקודשת (ובוא לא נזכיר שהיא בכלל נוצרית פרוטסטנטית) תפקיד מאד מאד חמור מבחינה חינוכית-תודעתית.
אהבתיאהבתי
גזענות לא רשמית יש בכל מקום. גזענות רשמית (ביחס לגויים ומזרחים) והדרה מגדרית יש בחינוך הדתי. צריך להילחם בכל גילוי של גזענות, אבל צריך להתחיל בזו הגלויה והבוטה.
אני גאה להיקרא בן מיעוטים. אין בשם הזה שום דבר מעליב (ובכלל אני לא נעלב כל כך מהר). בניגוד לשמות שהרוב המציא בעבור המיעוט, השם "ערבים" הוא שם שבני הקבוצה עצמם (מכל הסוגים) משתמשים בו. אין בו שום הכפשה. הרתיעה ממנו היא הנחה (קצת גזענית, אני חושש) שאתה לא היית רוצה להיקרא "ערבי". זה קצת מזכיר לי את הרצון של לא-יהודים לקרוא לנו, עברים, ישראלי(ט)ים ובני דת משה. אנחנו יהודים.
אהבתיאהבתי
נדב, בארה"ב יהודים הם לבנים, אבל דווקא הרבה שחורים, היספנים, ו-Asians (שזה גם שם כללי לקבוצה שמכילה חצי מהעולם) מזדהים כמיעוטים באופן כללי. חפש למשל את הביטוי people of color.
אהבתיאהבתי
נדב. בניגוד ליהודים ולשחורים בארה"ב שאין מן המשותף ביניהם.
בין הבדואים, הערבים שאינם בדואים המוסלמים והערבים שאינם בדואים הנוצרים.יש כמה מן המשותף:
א. הם דוברים אותה שפה
ב. לרובם המוחלט יש אותה דת-אסלאם (גם לחילונים מביניהם זוהי הדת שנמצאת במורשת)
ג. הם (כלומר הרוב מכל אוכלוסייה) ממקור של אוכלוסיות שחיות בארץ מלפני העליות היהודיות.
דרוזים ובודאי צ'רקסים הם באמת קבוצות נבדלות קצת. בדר"כ באמת לא קוראים להם ערבים.
אהבתיאהבתי
הם מזדהים, או שהם אמצו לעצמם את הביטוי הססגוני הזה?
כבעלי ההגמוניה, בוא ניקח אחריות על האופן בו אנו מתייחסים למיעוטים פרטיקולריים.
המילה 'ערבי' בעייתית גם בגלל שיש יהודים רבים (והיו הרבה הרבה יותר כאלו עד ראשית 'כור ההיתוך' הישראלי) הרואים עצמם כיהודים ערבים. הדיכוטומיה 'יהודים-ערבים' נבנתה על חורבות הזהות שלהם, והיא מממשיכה לתחזק את דיכוי הזהות (המסורתית בדר"כ) הזו.
אם לחזור לנושא הטור של אביעד, הגזענות המופנית ע"י תלמידי בתי הספר הממלכתיים בישראל (כמחציתם הם מסורתית-מזרחית) כלפי 'ערבים', היא תוצר מוזר (ומעציב) של ההדרה שמדינת ישראל לדורותיה גילתה כלפי הזהות היהודית החשובה הזו.
אהבתיאהבתי
יש בערך מאתיים יהודים שרואים א עצמם כיהודים-ערבים (זאת האופנה האחרונה). רוב היהודים יוצאי ארצות האסלאם ממש לא רוצים לראות בעצמם ערבים וגם הערבים עצמם לא רואים בהם כאלה. זכותו של כל אדם להגדיר את עצמו כרצונו, אבל "הדיכוטומיה" שאתה מייחס לכור ההתוך הציוני הייתה קיימת מאז ומתמיד בעולם הערבי. אני מציע שלא נאשים בגזענות כלפי ערבים דווקא את האליטה האשכנזית. זאת תפיסה פטרונית הסבורה שלבני אדם אין דיעה משלהם והם כחומר ביד היוצר בידי האליטה. יש ליהודי ארצות האסלאם סיבות משלהם לגלות עוינות כלפי ערבים. אם תשאל אותם, הם ישמחו לפרט.
אהבתיאהבתי
יהודי ערב ערבים בדיוק כמו שיהודי אשכנז אשכנזים. כנראה שהמושגים התבלבלו אצל אנשים היום. ערב, כמו אשכנז, זה מונח גיאוגרפי-תרבותי שגבולותיו לא ברורים וחדים, אבל הגרים תחת קורתו סופגים מטען תרבותי מסויים, שפה מקומית, כללי התנהגות ודרך חיים. מאחר שהמונח ערבי, כמו אשכנזי (אשכנז הוא אחד השמות העתיקים של יבשת אירופה – בעיקר מרכז אירופה: גרמניה, צ'כיה, הונגריה, אוסטריה, שוויץ, בנלוקס וצפון צרפת), הוא מונח תרבותי ולא ביולוגי, הרי שבהחלט יהודי הרואה את עצמו כקרוב לתרבות הערבית יכול שירצה לקרוא לעצמו ערבי. אלא שהיהודים שהחליטו לקרוא לעצמם ערבים, כמעט ולא יודעים ערבי מהו. ברובם אינם דוברים את לשונות ערב, אינם מכירים את תרבותם ומנהגיהם, וכל הצהרתם היא לשם קביעת עמדה מתריסה כלפי הקונצנזום בישראל. בקיצור, המשחק הזה הוא ריק וחלול.
אהבתיאהבתי
אני אפילו לא בטוח שיהודי "אשכנז" אשכנזים. זאת המצאה ישראלית כמו "מזרחים". היסטורית אשכנז היא גרמניה וצפון צרפת ולא כל ארצות הנצרות. יהודים בקהילות השונות התפללו לפי נוסחי התפילה של אשכנז וספרד. יהודים פולנים חשבו שהם פולנים ויהודים ליטאים שהם ליטאים. גם יהודי ארצות האסלאם לא חשבו שהם "מזרחים". יהודי מצפון אפריקה חשבו שהם מגרבים ויהודי עיארק שהם "בבלים". כל הכינויים האלה הם חלק מנסיון ישראלי לעשות סדר בבלגן. הניסיון עשה מעט סדר והרבה בלגן.
אהבתיאהבתי
האם יש לך הסבר למה כמעט ואין מורים יהודים בבתי ספר במגזר הערבי?
אהבתיאהבתי
א. משום ששפת ההוראה היא ערבית. ב. משום שלא רבים רוצים ללמד במגזר.
אהבתיאהבתי
Can a christian, budhist or a Jewish teacher teach in a Muslim school? Can a strict teacher teach in an Atroposphic school? Will a school that promote peace betwen Jews and Arabs will accept a MITNACHEL? Not all preferences on the basis of religion or opinion is a racism. If a school defines itself in certain way, it will probably not accept teachers who are not supportive of this way.
אהבתיאהבתי
Can a Jew teach goyim math?
אהבתיאהבתי
יש הבדל בין לומר שיש יהודים הרואים עצמם 'ערבים' (איני מכיר כאלו), לבין זה שיש אינטלקטואלים הרואים בעצמם 'יהודים ערבים'. ואכן, כדבריך, אין רבים כאלו, אך לזכותם יאמר שהם עושים זאת למרות שהם משלמים מחיר ישראלי מאד כבד על אופן ההזדהות הזה.
לגבי ה'דיכוטומיה' לעיל: אני רחוק מאמירות נאיביות-אופטימיסטיות כמו אלו של אלמוג בהר, לגבי אפשרות השילוב המופלא בין הזהויות הללו. אבל גם מהדרת הזהות המסורתית המזרחית בישראל אין להתכחש.
ולהעמיד את משפטך האחרון על דיוקו: האליטה האחוס"לית לא נטעה (לכאורה) זהות שהמזרחיים מתכחשים לה, אלא: האליטה הדירה זהות (מסורתית מזרחית) שבהינתן הדרה זו נדחפו המסורתיים המזרחיים לזרועות חיבוק הדב של ש"ס ואל חיק החילוניות המנוגדת במהותה לזהות המקורית של מסורתיים מזרחיים אלו. ולמרבה השמחה נשאר עדין ד"ר מאיר בוזגלו, אלי ברקת, ואחרים.
אהבתיאהבתי
האליטה יצרה אומה. היא לא חיסלה רק את תרבויות המזרח. היא חיסלה קודם כל את מורשת היידיש ואת התרבות "הגלותית" המזרח אירופית. אנשים כמוני וכמוך אינם חשים שוב הזדהות עם שורשיהם העמוקים במזרח אירופה בגלל/בזכות זה. הבעיה עם התרבויות הערביות הייתה מורכבת. הן לא היו האויב המסורתי. מצד שני הן בהחלאט היו האויב בעין. לא היה פשוט להזדהות כערבי בעולם שבו ישראל נצבה מול ערביות לאומנית ותוקפנית.
אשר למאיר בוזגלו, יהודה שנהב וחבריהם, אני חושש שהערביות שלהם היא מליצה כמעט ריקה. ההשתייכות שלהם לתרבות וללאומיות הערבית היא מינימלית.
אהבתיאהבתי
היתה קצת אומה גם קודם (לפחות לפי רס"ג…), לא?
איני בטוח שמאיר מזדהה כיהודי ערבי (ונדמה לי שהוא אף במקום שונה מאד מזה של שנהב),
רק טענתי שבעיני הוא דוגמה לזהות מסורתית מזרחית שיש לברך עליה.
אהבתיאהבתי
הייתה אומה יהודית והייתה אומה ערבית. לא היה דבר כזה יהודים ערבים.
אהבתיאהבתי