מעשה שהיה. איש אחד, צדיק הוא לא היה, גנב מכונית. מכיוון שלא רק גנב אלא גם ביש מזל היה, נקלע במכוניתו הגנובה לתאונת דרכים ונפצע קשה—שבר באגן ופגיעה נוירולוגית אבחנו הרופאים. אושפז אפוא בבית החולים. שבועיים ימים היה מאושפז. אחרי שבועיים נדרשו בבית החולים למיטה, כי הצרכים רבים והמיטות מעטות. אמנם לא החלים מפציעתו, אבל גם טיפול אינו דורש. נועצו אפוא ברשויות—מה ייעשה באותו ביש גדא? באו השוטרים והחליטו—אין בגנב שלנו עניין לציבור. סבל מספיק ואת הפגיעה במכונית יכסה ממילא הביטוח, ומה גם שבתי הכלא מלאים בפושעים גדולים ממנו. ילך לביתו, ללא משפט, פסקו, ויחלים שם מפציעותיו. לקחו השוטרים את הפצוע, כואב ומבולבל, במכוניתם באישון לילה והשליכו אותו, רחוק מביתו, לצד הדרך הראשית העולה לירושלים. הלך הגנב לאן שהלך, אבל פציעותיו ובלבולו, כמו גם מזלו הרע, היו בעוכריו. אחרי יומיים נמצא מת בשטח. הגיעו הדברים לבית המשפט. כי הלא בבן אדם מדובר ולא בחפץ שאפשר להשליך לצד הדרך ככלי אין חפץ בו. הרשיע בית המשפט את השוטרים בגרימת מוות ברשלנות וגזר עליהם שלושים חודשי מאסר. ערערו השוטרים על פסק הדין. התכנס בית המשפט ודחה את ערעורם. והשופטים אמרו דברים כדורבנות. על השוטר האחד נאמר כי יש להתייחס למעשיו בחומרה רבה על שהחליט להפקיר את המנוח במקום חשוך רחוק ממקום יישוב. ועל מפקדו נאמרו דברים נחרצים עוד יותר: "אנו סבורים כי בהיותו הקצין האחראי באותה עת, יש לייחס להתנהגותו חומרה יתרה בכך שהורה להפקיר את המנוח לגורלו, תוך שהוא ער למצבו הרפואי, שכל אדם סביר לא היה מעז לנהוג כך ביחס למנוח". הנה כי כן דברים ברורים. כל אדם סביר היה מבין שהשלכת המנוח, פצוע ומבולבל, לצד הכביש בלילה היא מעשה נבלה, שיש להעניש עליו בחומרה יתרה. כיוון שכך, החליט בית המשפט לקצר את עונשם של הנאשמים בתשעה חודשים, שכן אין למשטרת ישראל נוהל כתוב ומסודר המסביר כיצד יש לנהוג במקרה שבו שום "אדם סביר לא היה מעז לנהוג" כפי שנהגו השוטרים במנוח.
לכאורה מוזר. ייתכן שיש אכן צורך בנהלים מסודרים, אבל למה יש להקל בעונשם של השוטרים שעשו את מה שאליבא דשופטי בית המשפט כל אדם סביר לא היה מעז לעשות? כי אולי לא ברור מה בדיוק צריך לעשות עם מישהו שהתגנב לספינה ללא היתר, אבל כדי לדעת שאין להשליך אותו לים מלא בכרישים מספיק להיות אדם סביר. אה כן–יש פיסת מידע ששכחתי להזכיר בסיפור המעשה. שמו של המנוח הוא עומר אבו ג'ריבאן, שוהה בלתי חוקי מעזה. אמנם נכון שהמנוח לא היה אשם בפעילות חבלנית כלשהי, וכל אשמתו הייתה כי גנב מכונית, אבל בכל זאת ערבי. ואמנם נכון שהמנוח לא הכיר איש באזור הרשות הפלסטינית—אליה אמור היה להגיע איכשהו בהליכה ברגל עם אגן שבור ופגיעה נוירולוגית–שהרי בא מעזה, אבל בואו לא נשכח שהוא ערבי. אתם וודאי קצת כועסים עלי על שלא ציינתי את העובדה הזאת מיד: גרמתי לכם לחשוב שמדובר בבן אדם בשעה שמדובר בערבי. אתם צודקים. כי כשמדובר בערבי מתעוררת בנו, רחמנים בני רחמנים, איזו חמלה בלתי מוסברת כלפי הנאשמים. הם אולי לא לגמרי בסדר, אבל בואו לא נשכח—ערבי.
התפרסם בידיעות אחרונות 26.2.14
הבלוג של אביעד קליינברג 
סיפור ידוע. אכן עשו חצי עבודה. אם כבר החליטו לרחם על הגנב הערבי, היו צריכים לדאוג להעברה מסודרת ולוודא שיגיע לטיפול בעזה. אבל להשליך אותו באמצע הכביש… אנחנו מדינה חלמאית פר אקסלנס שהרבה פעמים שוכחים לחשוב עד הסוף ועושים אותה "ראש קטן". אכן סיפור מזעזע ומיותר.
אהבתיאהבתי
חלמאית? גם ההגדרה הזאת נראית לי הנחה של סוף עונה.
הייתי אומרת אטומה וגזענית.
אהבתיאהבתי
אז תגידי.
אהבתיאהבתי
איזה קטע, למרות שהשם שלי מופיע בפרהסיה, רק אם אני לוחצת על F מופיעה גם התמונה שלי
אהבתיאהבתי
"חלמאית"? זה הכל? שלומית, את לא מוצאת כאן רשעות גזענית? רוע לב? לזרוק אדם פצוע וחסר ישע לצד הדרך בלילה זה לא יותר מחלמאות וראש קטן? מה צריך אדם לעשות כדי שיהיה בעיניך נבלה חסרת מצפון?
אהבתיאהבתי
אני מוצאת בתגובה שלך חוסר הבנת הנקרא ורצון לריב ולתקוף אותי. אופייני לטרולים כמוך. שיבושם לך. את יכולה להמשיך לתקוף אותי, לא אשיב לך יותר.
אהבתיאהבתי
ובלי שום קשר, כפי שכתבתי, סיפור מזעזע, וכל המוסיף – גורע.
אהבתיאהבתי
ובמקום לתקוף את אלו שעשו את מה שעשו – תוקפים אותי. במקרו אנחנו אכן מדינה… אבל גם במיקרו לא חסר. או כמו שמישהו אמר – "כל עם ראוי לשלטון שלו". 😦
אהבתיאהבתי
אופס, שכחתי לעשות "עקוב".
אהבתיאהבתי
בא לא נשכח גם שאנחנו נתינים שנתונים בידיהם של מי שהציבור משלם את שכרו. כנתינים אנחנו נתונים לגחמות האפלות ראשי הממשל ושל פקידי אוצר ופקידי רווחה ופקידי מס הכנסה ושטורים ופקידי צבא ו… אנחנו כולנו באותה סירה עם הערבי וההבדל היחיד הוא שאנחנו טיפה מעליו ולכן יש לנו טיפה יותר חמצן וטיפה יותר מה להפסיד.
אבל מקומנו ביקום אינו שונה מהותית ממקומו של הערבי שהושלך אל צידי הדרך בידי שוטרים ש"בסך הכל מילאו הוראות".
אהבתיאהבתי
הטענה שיש צורך במנהלים מסודרים איננה ממין העניין, בלשון המעטה. זה כמו להגדיר בחוק מהי פקודה בלתי חוקית בעליל. מבחן הדגל השחור בולט לעין (או: דוקר את העין ומקומם את הלב, בפרפראזה עלפס"ד כבר קאסם).
אהבתיאהבתי
התכוונתי:
1. נהלים מסודרים.
2. על פס"ד כפר קאסם.
טל"ח.
אהבתיאהבתי
מה זה "אדם סביר"? שאלה מאוד מורכבת .
אהבתיאהבתי
נכון, והייתי מוסיפה על כך כי מ"שוטר סביר" הייתי מצפה להתנהגות שהרבה מעבר לסביר… נראה לי כי היום עושים יותר מאמצים לתדרך את השוטרים, אך עדיין רחוקה הדרך…
אהבתיאהבתי
המשפט המקורי נערך עפי הקריטריון של 'אדם סביר' , אבל העירעור התייחס ל'שוטר סביר' ….נו , זו כבר שאלה אחרת , מסתבר…..
אהבתיאהבתי
נכון, והייתי מוסיפה על כך כי מ"שוטר סביר" הייתי מצפה להתנהגות שהרבה מעבר לסביר… נראה לי כי היום עושים יותר מאמצים לתדרך את השוטרים, אך עדיין רחוקה הדרך…
אהבתיאהבתי
התגובה היתה מופנית ללאה, אך משום-מה יצאה תחת "אביבה". לא נורא
אהבתיאהבתי