העולם מלא הפתעות. קחו למשל את התמיכה של חילונים שמאלנים בהתנגדות החרדית לגיוס. מה שמוזר בה אינו עצם הביקורת על החוק החדש ל"שוויון בנטל". מתנגדי החוק יכולים לטעון שהוא מהווה מריחה ושספק גדול אם יביא חרדים רבים ללשכת הגיוס. הם יכולים לטעון את הטענה ההפוכה—שמוטב לא לחמש את החרדים, משום שמסוכן לתת נשק בידיה של קבוצה ששרשרת הפיקוד האמתית שלה נגמרת ברב שטיינמן ולא ברמטכ"ל. הם יכולים לטעון כי במדינת ישראל כלל אין צורך בגיוס חובה. יוקם נא לאלתר צבא מתנדבים וממילא תיפטר הבעיה. החרדים יוכלו להמשיך לא להתגייס לא רק כדת אלא גם כדין. עם כל אחת מן הטענות האלה אפשר להתווכח, אבל אין בהן שום דבר מפתיע. מה כן מפתיע? מפתיע האימוץ הלא-מודע של טיעוני הצד האחר. הטענה הרווחת ביותר בפי תומכי החרדים משמאל היא כי השוויון בנטל הוא סיסמה ריקה. יש בישראל הרבה מאד סוגי אי שוויון—בין עניים לעשירים, בין מרכז לפריפריה, בין אשכנזים למזרחים. הבחירה להתחיל את המהלך דווקא בשוויון בנטל הצבאי היא חשודה. יתכבדו נציגי האליטות ויתקנו תחילה סוגים בוערים יותר של אי שוויון ואז נראה. הטיעון הזה דומה להפליא לטיעון הימני כנגד מתיחת ביקורת על ישראל. יש בעולם מעשי עוול גדולים פי כמה ממעשי העוול של ישראל. רק אחרי שיתוקנו מעשי העוול הללו יוכל העולם לבוא בטענות גם אלינו. בשני המקרים הטענה אינה מופרכת. הבחירה להתחיל בתיקון עוול בנקודה זו ולא אחרת מעלה תהיות על סדר העדיפויות של המבקשים לתקן. ובשני המקרים משמשת הטענה, "קודם כל תתקנו את כל יתר העוולות בעולם", ככלי לעצירת כל תיקון. שהרי השאלה המתבקשת מדוע מתקנים כאן, אלא אם הדבר שאותו מבקשים לתקן דורש תיקון. האם, למשל, ראוי שבמדינת ישראל יהיה מגזר שיחליט בעצמו מהן חובותיו לכלל? והנה דומה שאבירי השוויון אינם מקבלים את רעיון השוויון בפני החוק כשיש להם הזדמנות לנגח את המשטר שנוא-נפשם. את האימפרטיב הקטגורי של קאנט (האם אפשר להפוך את הכלל שאני מבקש לקדם לחוק כללי?) הם ממירים בתפיסה, כי כל עוד הוא מתנגד למשטר, מותר לכל מגזר לעשות דין לעצמו בשם מסורותיו המקודשות. על האחרים (כל אלה המזדהים עם המדינה המגונה בעיניהם) לשלם את המחיר ולשתוק. עצם קיומה של המדינה בצורתה הנוכחית הוא עוול שעליו, כך דומה, צריכים תומכיה לשלם. שהרי המגזר החרדי אינו סבור שהצבא הוא מיותר; הוא פשוט סבור שאחרים צריכים למלא את שורותיו. למה? מאותה סיבה שהוא סבור שלנשים אין, ולא צריכות להיות, זכויות שוות לזכויות הגברים–משום שחילונים ונשים טובים פחות מגברים חרדים. האחרונים צריכים להקדיש את ימיהם לתורה והראשונים צריכים לחטוב למענם עצים ולשאוב מים–מישהו צריך לעשות את זה. והשוויון? קודם תתקנו את כל יתר העוולות בעולם. רוצים עוד הפתעה? בבקשה: לא מעט מתומכי החרדים החילונים הם פעילים מזרחים. אם הגזענות האשכנזית החילונית מפריעה לכם, עולה התהייה, איך זה שהגזענות החרדית כשרה בעיניכם? אם מיזוגניה מפריעה לכם, איך זה שהמיזוגניה החרדית כשרה? ואם ה"משתכנזים" החילונים מגונים בעיניכם, איך זה שהקבוצה שאימצה מתוך התבטלות גמורה בגדים אשכנזים, מוסדות לימוד אשכנזים, אירגון חברתי אשכנזי, שפה דתית אשכנזית וגישה "אשכנזית" לדת ולחברה (המבוססת על התעלמות אוטיסטית מצרכיו, רצונותיו וכבודו של כל מי שאינו חלק מ"עולם התורה"), זוכה לתמיכתכם הנלהבת—ועוד בשם השוויון? העולם, כבר אמרנו, מלא הפתעות.
התפרסם בידיעות אחרונות 5.3.14
הבלוג של אביעד קליינברג 
הטימטום של השמאל לא נופל מזה של הימין והמרכז. אנשים, בגדול, הם מטומטמים. לא יפה לומר זאת? זו האמת שיש במוחו של כל ראציונאליסט שמעדיף להתבלבל על ידי העובדות מאשר לא להתבלבל מהן. הרוב המוחלט של בני האדם (80-90 אחוז) שעל הכדור הם מטומטמים – וברמות קשות, די לצפות בחדשות, בכנסים פוליטיים ואירועי ספורט – לא צריך אפילו לצאת מהבית בשביל המסקנות האלה. בני האדם ברובם המכריע הם עבדים נרצעים לעריצים מתוחכמים, הם סמרטוטים ותולעים שצריכים שיאמרו להם איך לחשוב, מה לחשוב ומה לומר. הם מאמינים באמונות מטורפות רק כי נולדו אליהן, מאמצים אידיאולוגיות חשוכות כי זה טרנדי, משקרים את עצמם ואת הסביבה מרבית חייהם כי זה מה שהם יודעים ובעיקר ערוכים להרוג, עם ובלי מדים, את כל מי שחושב, גם רק בנקודה זעירה, בצוטרה שונה מהם. ויהרגו גם, כמובן, את מי שמעמיד לפניהם מראה. והכל על האדם כבר נאמר גם בקוהלת וגם בקיצור תולדות האנושות ואין בדברים שום חדש. אז אדון קליינברג מומלץ שתהיה נזהר במה אתה כותב עליהם….
אהבתיאהבתי
כל מלה בסלע
אהבתיאהבתי
יופי נחמה. לא מעודן, אבל קולע למדי.
אהבתיאהבתי
לא מסכים. החרדים והערבים מוכנים – על הנייר לפחות – לחיות פה תחת שלטון ערבי. אני לא מוכן. לכן אני צריך לשרת.בצבא והם לא. מה שאני תופס כאיום קיומי הם תופסים כדבר מבורך .
אהבתיאהבתי
בוא לא נעצור כאן. למי שלא מסכים למדיניות הממשלה מותר לא לשלם מסים. למי שלא מסכים לחוקי התעבורה מותר לנסוע בכל מהירות. אין קהילה? אין מחויבות להחלטת הרוב? תזכור שלתשובה שלילית יהיה מחיר כבד מאד דווקא בעבור המיעוט.
אהבתיאהבתי
אני בהחלט יכול לחשוב על מצב שבו קהילה מסוימת מכריזה על מרד מיסים ומודיעה שמבחינתה שלא יתנו לה שירותים. שמעתי שהאינדיאנים באמריקה כבר ייסדו לעצמם מטבע נפרד משלהם.
אהבתיאהבתי
לא לכל מרד צריך להצטרף. החולצות השחורות מרדו בשלטון הליברלי המושחת של איטליה. בהתחלה הרבה מתנגדי שלטון היו מרוצים. אחר כך פחות. החרדים רוצים מדינת הלכה גזענית ומיזוגנית. אתה בפנים?
אהבתיאהבתי
אכן אביעד, העולם מלא בהפתעות, לאו דווקא מרנינות, ואת "ההפתעה" הזאת, אתה, כרגיל, היטבת לבטא. תודה!
אהבתיאהבתי
בשיא הרצינות עכשיו. אל תתנו להם רובים. קנאות דתית נעצרת רק על גבולות כוחה ולא כדור אחד לפני
אהבתיאהבתי
השאלה, דלית, אינה הגיוס אלא השוויון. בסדר גמור להחליט שלא צריך גיוס חובה, אבל פטור למגזר פשוט משום שזה לא מקובל עליו?
אהבתיאהבתי
שיוויון? ברגע לא יהיו נשים יותר צעירות ממני במדינה המחורבת הזאת,רק אז אפשר יהיה אולי להתחיל לדבר על שיוויון . וגם שמנות יותר. זה אפילו יותר חשוב.
אהבתיאהבתי
Hear here
אהבתיאהבתי
אביעד, נראה שהפנמת היטב את ההפרד ומשול שעושות לנו הממשלות הנאו-ליברליות.
אהבתיאהבתי
אדרבה, הפנמתי היטב את ערכי השוויון. הרעיון של חוק מגזרי הוא רעיון שיהפוך אותנו ממדינה לאגודה רופפת של מגזרים שכל אחד עושה מה שבא לו. רק בעיה אחת יש ברעיון היפה הזה. מישהו צריך לשלם את החשבון–״האליטות״ אני מניח. זאת המדינה שלהן והבעיה שלהן. הממ.
אהבתיאהבתי
כשאתה מלין על החרדים, ואחרי זה מלין על הפעילים המזרחים, ועוד מציין שהמזרחים מפגרים בגלל שהחרדים הם בעצמם אשכנזים שמפלים מזרחים – אז נראה שהממשלה מצליחה במשימתה להטיח כל מגזר ברעהו, במקום שאלו יתאחדו כנגדה.
"האליטות", "מעמד הביניים", "ציבור הפראיירים", "אחיי העבדים" – אלו אוסף של ביטויים שמתייחסים לאותו ציבור ומסווים את היותו מגזר בפני עצמו. בדמיון מפתיע למגזרים האחרים, המגזר הזה מקופח בעיני עצמו. שים לב שאתה מאמץ את המגזריות דה-פקטו, בעודך דוחה אותה דה-יורה.
אהבתיאהבתי
כלומר המדינה היא גוף נטול לגיטימיות. אין כלל, יש רק מגזרים שכל אחד מהם עושה לביתו. האם החרדים פועלים כדי להפוך את הכלל לשוויוני וצודק יותר? ממש לא. הם עושים לביתם. אתה תומך בזה.
אהבתיאהבתי
המדינה איננה נטולת לגיטימיות, אבל היא מתנהלת בעשורים האחרונים (ואולי מאז ומתמיד) כשלטון שמקדם מגזרים מיוחסים ולא את השוויון. גם הצעת החוק הזאת, ששנינו לא תומכים בה, מדגימה את זה היטב: היא מטיבה עם ישיבות ההסדר, מטיבה קצת עם ה"פראיירים", ופוגעת בחרדים שבמקרה אינם בממשלה (פוגעת רק קצת, כי בכל זאת, אולי יצטרכו אותם לקואליציות עתידיות).
רוצה לומר: אין פה שוויון, ואין פה רצון אמיתי לשוויון, ואפילו לא מראית עין של שוויון (למרות שממש ניסו). אבל כן יש פה הסחת דעת אל נושא נפיץ ופופוליסטי, שנתפס כמשחק סכום אפס בין המגזרים השונים של החברה, במקום למצוא פתרון שמקדם את כולם. האופן שבו ניסחת את המאמר, עם ההבחנות המגזריות (ובעיקר התעלמות מהיות ציבור ה"פראיירים" מגזר בפני עצמו), מאמץ לחלוטין את הטרמינולוגיה של הסחת הדעת הזו. לתשומת ליבך.
אהבתיאהבתי
הפראיירים הם אנחנו. העיקרון החשוב יותר הוא קיצוץ תקציבי הישיבות. אבל בינתיים יש חוק במדינת ישראל. אפשר לשנות אותו בדרך שוויונית וצודקת. לתמוך במגזר האנטי שוויוני ביותר בישראל בשם איזו התנגדות לאליטות? לא זה הדרך.
אהבתיאהבתי
אני לא תומך במגזר הזה אלא תומך כמוך בקיצוץ תקציבי הישיבות. ההתנגדות שלי היא לא לאליטות, אלא למגזריות. אתה אמנם בהכחשה, אבל אתה תומך במגזריות באותה מידה, רק מסווה אותה כ"ממלכתיות". השיח והמדיניות לא צריכים להפריד בין מגזרים. זאת בניגוד לחוק שנדון כעת ולשיח שאתה מהווה חלק ממנו (חלק נכבד על דפי "ידיעות").
אהבתיאהבתי
לא הבנתי איך עקרון השוויון בפני החוק הפ ך לביטוי ערמומי במיוחד של מגזריות. איפה בדיוק אתה מוצא אצלי מגזריות מוסווית? כל מה שאני תובע הוא שוויון הפני החוק. החוק לא טוב? הגיוס לצבא מיותר? בבקשה: שנו את החוק ובטלו את גיוס החובה אבל פטור למגזר משום שהוא מעוניין לשמור על לכידותו האוטיסטית על חשבון הכלל? מוזר.
אהבתיאהבתי
אני מבין שזה מה שאתה תובע, אבל כשאתה למען מטרה זו מנגח הן את החרדים והן את הפעילים המזרחים (ועוד מדגיש שהם צריכים להתנגד לחרדים כי הם אשכנזים שמפלים מזרחים) – אתה מאמץ את שיח המגזריות וההפרד ומשול הנאו-ליברלי. ובכך לדעתי אתה לא מקדם את המטרה אותה אתה תובע.
חשוב גם להבהיר נקודה עקרונית (שתקפה כאן חלקית) שערך ה'שוויון' הוא לעיתים אחיזת עיניים שמיטיבה עם החזק. זה כמו שגברים מתלוננים על אפליה בחוק נגד הטרדה מינית. צריך לתת על זה את הדעת. שוויון איננו בהכרח ותמיד חזות הכל.
אני בהחלט בעד ביטול גיוס החובה ובעד השוואת סבסוד מלגות הקיום לתלמידי ישיבות לסבסודים אחרים (סטודנטים, מוסדות תרבות, וכו').
אהבתיאהבתי
מנגח את החרדים ואת הפעילים המזרחיים? כל ביקורת על עניין קונקרטי היא "ניגוח?" אין יותר עמדות רק הלנו אתה אם לצרינו? אנחנו בבעיה. התפרים המחזיקים את הכלל הישראלי נפרמים.
אהבתיאהבתי
מעבר להבדלים בטרמינולוגיה ("ניגוח" מול "ביקורת"), אתה באמת לא מבין על מה מדבר?
התפרים המחזיקים את הכלל-ישראלי, אם היו כאלה, אכן נפרמים.
אהבתיאהבתי
לגמרי לא מבין את הראש שלך. אני מקווה שזה רק אני ואתה ולא קצר חמור הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
יניב אומר. שברגע שנאבד את האתוס המשותף הדימיוני – הלכה המדינה ומכיוון שאנחנו כבר על הקצה ממילא – בין היתר בגלל אירגונים אנטי ציוניים שמכוונים בדיוק לכך – זה לא הזמן עכשיו לבדוק בציציות של חרדים כי אם נמשיך ככה כבר לא יהיה צבא ללגייס אותם אליו. יניב, אם אתה מרגיש צורך להודות לי- אני מעדיפה כל סוג של שוקולד , אבל שלא יהיה מריר ופרחים אני שונאת
אהבתיאהבתי
יש בדיון המשונה הזה תופעה משונה ונפוצה. יניב – אין לי שמץ של מושג מניין אתה מגיע למסקנות שלך. אתה רק מטיח אותן שוב ושוב, ולא מנמק. למעשה, אתה לא ממש מנסה לקבוע מה נכון ומה לא נכון לעשות. אתה מנסה (וגם בזה לא מצליח) לקבוע מה ניאוליברלי ומה לא.
זו תופעה די נפוצה ומתסכלת מאד. כבר לא מנסים לנמק מהי המדיניות הנכונה, או מהי המדיניות ההוגנת, או הצודקת או המועילה, או כל הסטנדרטים הישנים לפיהם פעם שפטו מדיניות. הסטנדרט החשוב הוא מהי המדיניות הניאוליברלית – ולזה אנחנו מתנגדים. אני חושב שזה חלק ממה שהוביל את הההזדהות המשונה עם החרדים. עם כמה סלטות לוגיות, אפשר, בקושי, בלחץ, אולי, לתאר את השינוי במדיניות הגיוס כ"ניאוליברלי" (לא שאי פעם הבנתי מה זה בדיוק אומר "ניאוליברלי", אבל נניח). זהו. יש ניאוליברליזם בתמונה – אנחנו יודעים למה להתנגד. כל השאר – זוטי דברים.
אהבתיאהבתי
אסף,
ייתכן שיש תופעה, אך אני לא בטוח שמותר לי לייצג אותה. דוברי התופעה לא מינו אותי כנציג הרשמי, ולכן אייצג רק את עצמי.
כתבתי לאביעד הרבה תגובות בשרשור הזה, והייתי צריך גם להודות לו על הסבלנות, אך נראה שלא הצלחתי להבהיר לו את הנקודה, וכנראה גם לא לך. צר לי על כך.
הנקודה שרציתי להעביר, בקצרה, היא יותר עקרונית מאשר פרקטית, מכיון שאין לי הרבה חילוקי דעות עם אביעד על סוגיית הגיוס במובן הפרקטי (אני תומך בביטול חובת הגיוס). הנקודה העקרונית שניסיתי להעביר היא שאביעד בפוסט הזה (שקיבל הרבה חשיפה בעיתון של המדינה) נופל לתוך המלכודת הנאו-ליברלית של הפרד-ומשול בין המגזרים. כלומר, הממשלה מטיחה מגזר אחד ברעהו, בצורה די פופוליסטית וחסרת אחריות, ובכך היא גם מטשטשת את חדלונה שלה וגם לא מקרבת את הפתרון של "שוויון" ב"נטל". הביקורת שלי אולי נראית קנטרנית וקטנונית, אבל אני באמת סבור שאי אפשר לפתור סוגיות יסוד בחברה הישראלית, ובעיקר את המגזריזציה שלה, תוך שימוש בשיח ובפרספקטיבה של "הפרד ומשול".
לגבי הביטוי "נאו-ליברלי" – אני לא אפרט כאן מה הביטוי אומר, יש ויקיפדיה. עשיתי שימוש בו מכיון שיש הנחות יסוד לכל דיון. הנחת יסוד משותפת לי ולכותב הבלוג (אלא אם אני טועה) היא שמדיניות נאו-ליברלית (לפחות במתכונתה הנוכחית) היא רעה. אילו הייתי מגיב לך ויודע שזו הנחת יסוד שאיננה מקובלת עליך, כנראה שהייתי משתמש בנימוקים אחרים.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי על מה בדיוק אנחנו מסכימים.
אהבתיאהבתי
אני תומך בביטול חובת הגיוס (לכולם). אם הבנתי נכון, זו אופציה מקובלת עליך. אני מתנגד למדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית. אם הבנתי נכון, גם אתה. אם טעיתי, עימך הסליחה. על כל פנים, הסוגייה העקרונית פה יותר מהותית בעיניי מהצגת פתרון פרקטי לסוגיה הפוליטית, כפי שכתבתי בתשובתי לאסף.
אהבתיאהבתי
לא טעית. על השאר אנחנו חלוקים.
אהבתיאהבתי
קראתי לא רק את ויקיפדיה, אלא גם הרבה מעבר, תודה. עדיין אין לי מושג מה זה ניאוליברליזם, והאופן שבו המושג הזה משמש בשיח הישראלי בוודאי לא מוסיף בהירות לעניין. קשה לי לחשוב על מושג שגרם יותר עכירות לדיון הציבורי בישראל מאשר "ניאוליברליזם". בכל מקרה – הדיון צריך להיות: איזה מדיניות תגדיל את האי שיוויון? איזו מדיניות תקל על מעמד הביניים, או על השכבות החלשות? איזו מדיניות היא צודקת? ולא "איזה מדיניות אפשר, איכשהו, לזהות בתור ניאוליברלית"? למצוא טיעון שמצליח לקשר, איכשהו, בין הגיוס ובין ניאוליברליזם, ולראות בזה טיעון של ממש, זה לבלבל אמצעים ומטרות.
נקודתית, חוץ מההזדמנות לקרוא למשהו ניאוליברלי, אני לחלוטין לא מצליח להבין איך אפשר להבין את הקריאה "כולנו, גם אתם שם בפינה, צריכים לציית לאותו החוק. ולכן כולנו, גם מי שעד עכשיו נמנע מזה, צריכים להתגייס, לפחות עד שישונה החוק", בתור "הפרד ומשול". זה הרי ממש ההיפך מהפרד ומשול.
בוודאי, כאשר קוראים לציבור שהפריד את עצמו להצטרף לכלל, מפנים את הקריאה לציבור הזה. אבל איך זה "הפרד ומשול"?! זה הרי תיקון של ההפרדה, לא ההפרדה עצמה! אני ממש לא מצליח להבין מאיפה זה בא.
אהבתיאהבתי
אני מסכים איתך שיש בלבול בין אמצעים למטרות. לא כל הפרד ומשול הוא נאו-ליברלי, ולא כל מדיניות נאו-ליברלית מסתייעת בהפרד ומשול. מן הראוי שכל בחינה של מדיניות תיבחן לאור השאלות שאתה מעלה, אני מסכים. השימוש בשמות קוד כמו "נאו-ליברליזם" נועד לאפשר שפה משותפת בין אנשים שמסכימים על השקפת עולם מסוימת. ברור לחלוטין שהשימוש הזה לעיתים יעשה עוול או יכיל פשטנות יתר.
כאשר הקריאה לגיוס החרדים נעשית באופן מגזרי, תוך יצירת מצג של משחק פוליטי סכום אפס (או שה"פראיירים" מנצחים או שהחרדים – הם לא יכולים לנצח שניהם), אזי היא חלק מההפרד ומשול. להציג את זה בתור "כולם צריכים לציית לאותו חוק" זה היתממות והתעלמות מבעיות מצפוניות ואמיתיות שיש לציבור הזה בגיוס (עובדה שאת הבנות אף אחד לא חולם לגייס).
כתבתי על זה עוד בבלוג שלי אמש, לאחר שראיתי שאני לא מובן פה. יש פינגבאק למטה.
אהבתיאהבתי
איזה שוויון? הרי זה מהלך ממלכתי לקיבוע אי שוויון מטעמי דת גזע ומין. מסריח משחקי כוח פוליטיים. מה לזה ולשמאל ימין ? מה פה זה שמאל ומה ימין? חוץ מכמה מסכנים שלא יצליחו להתחמק משמאל ימין…
אין פה שיח אמתי על חובות אזרחיות. הפטור הממלכתי בתחיקה החל עוד עם "חוק טל" שהשמיט את השטיח הדמוקרטי מתחת רגלינו.
כדאי רק שלא לשהות תחת המקפצה
אהבתיאהבתי
אכן אין שוויון. מעתה יציל כל איש את נפשו.
אהבתיאהבתי
נפשו ונפש הקרובים אליו. חשבתי להציל גם נפשות נוספות אך הן מתנגדות לכך ולא בא לי לאלץ אותן להיוושע…
וברצינות. לא מדובר באי שוויון זניח. מדובר בחיים ומוות. אם המדינה שולחת אותי לשפוך את דמי ובה בעת פוטרת בעלי דם אחר אזי
אהבתיאהבתי
נדמה לי שהחזון החרדי עבור ישראל הוא משהו בסגנון שיטת הקאסטות בהודו. לפי חזון זה, החרדים יהיו בתפקיד הברהמינים, כלומר אלה שמשמרים את הידע החשוב לצורך שימור הציביליזציה היהודית, ומתחתם יהיו מעמדות נמוכים יותר – מדינאים, לוחמים, סוחרים, פועלים וכו'. זה כמובן מתנגש עם עולם הערכים הרפובליקאי של המדינה המודרנית, ובמיוחד עם רעיון הממלכתיות. מאחר ומדובר בהתנגשות ערכית עמוקה, קשה לראות כיצד ניתן ליישב את המחלוקת.
אהבתיאהבתי
אני מסכים מאד כי במקרה זה אין מקום לטיעון למה דווקא זה.
מדובר, באי השויון הכי מאורגן והכי ממוסד.
הרבה פחות מסכים עם מה שהבאת כדוגמא, לא מוצלחת לטעמי.
מי שמוחה על עוולות בצורה בררנית, עליו לנמק מדוע הוא עושה זאת והוא מעלה חשד למניעים שלעתים בעייתיים לא פחות מהעוולות עליהן הוא מתריע.
אהבתיאהבתי
אגב. בני כת האיימיש בארה"ב אכן מסרבים להתגייס לצבא האמריקאי עד היום וחיים בכפרים שלהם במנותק מהציווליזציה האמריקאית
אהבתיאהבתי
לזה אני מסכים. לא מבקשים כלום; לא נותנים כלום. לדרוש מימון מסיבי ולא לתת כלום, זה הגניוס היהודי.
אהבתיאהבתי
אביעד – הבה נדייק וניתן תשובה יותר מפורטת:
– החרדים מסרבים להתגייס ובתמורה לסירובם הם "דורשים":
(1) קצבת ילדים (כמה מאות שקלים בחודש);
(2) קצבת ב"ל (כ-2,500 ש"ח בחודש);
(3) כספים שמקבלת הישיבה בהם הם רובצים במשך רוב היום (כמה מאות / אלפי ש"ח);
(4) לא לעבוד כלל, רק "ללמוד" וללכת להפגנות;
(5) לשלוח את נשותיהם לעבוד כדי להרוויח עוד 5,000-6,000 ש"ח;
(6) לקבל הנחה של כ-80% מהארנונה;
(7) לדרוש הדרה (עד כמה שאפשר) באוטובוסים;
(8) לדרוש כפיה דתית – איסור תחב' ציבורית בשבת, איסור נישואין אזרחיים וכו';
(9) לקבל סיוע בשכ"ד (אם שוכרים);
(10) לקבל סיוע ברכישת דירה (לפעמים בונים במיוחד להם בכלום כסף);
(11) לדרוש פיקוח כשרות + מתן תמלוגים נעים ל"מפקחי הכשרות";
(12) פטור ממס הכנסה (כמו "האצילים" הצרפתיים במאה ה-17);
אני עייפה, אז השלם את הפרטים החסרים. ליל מנוחה
אהבתיאהבתי