אמון הציבור

מה משותף לאירוע התקשורתי שארגן לעצמו ראש הממשלה עם אניית הנשק קלוז סי ולקריסת התיק המשטרתי של בר נוער? לכאורה שום דבר. כאן נעצר ניסיון איראני (אחד מני רבים) להעביר נשק לחמאס וכאן ניסיון לבנות תיק מבלי לבדוק את הראיות עד הסוף. אבל כאשר קוראים שבכתב האישום נגד עד המדינה על בידוי ראיות נוספה גם ההאשמה כי במעשי הנאשם "נגרמה פגיעה קשה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק" מתעוררת תחושה לא נעימה שמערכות אכיפת החוק, הצבאית והמשטרתית, עסוקות מידי בשאלת הרייטינג. המופע של נתניהו באילת היה מיותר. את מערכת הברחת אמצעי הלחימה לעזה צריך כמובן לעצור וטוב שכוחות הביטחון עשו את מלאכתם. האם תפיסה של ספינה שבה רקטות בטווחים של 90 עד 160 ק"מ, פגזי מרגמה ותחמושת קלה היא אירוע חריג? סביר להניח שלא. האם הידיעה שאיראן מעבירה נשק לחמאס היא אירוע חדשותי? לא ממש. האם יש בידיעה הזאת כדי לשנות את תפיסת העולם על איראן? לא. הדבר היחיד שחריג פה הוא התייצבותם של ראש הממשלה ואלופי צה"ל בפני התקשורת כדי לנפח עניין שהוא במהותו חלק מן הביטחון השוטף של מדינת ישראל. זה מריח כמו ניסיון לא מוצלח לפוטו-אופ של המנהיג והגנרלים שלו, אירוע שבו המנהיג מאדיר את עצמו בפני המצלמות ועושה פיל תעמולתי מזבוב. האם חשב נתניהו באמת שהסרטון שהפיק יעצור את המשא ומתן החשוב עם איראן של רוחאני, שהניבו הסנקציות של המערב? אם כן, טעה. אבל אולי לא טעה ולא לכך התכוון. מה שחשוב לנתניהו, אחרי הכול, הוא הרושם שהוא עושה על הציבור הישראלי. למדינת ישראל, כמו שכבר נאמר, אין מדיניות חוץ; יש לה רק מדיניות פנים.

הלהיטות הזאת לרוץ למצלמות כדי לזכות בנקודות רייטינג ניכרה גם בהתנהגות המשטרה בפרשת הבר-נוער. העד, עד המדינה, היה ידוע כלא אמין ואף על פי כן, למרות עדויות חוזרות ונשנות על עד "בעייתי", לא ששו במשטרה לבדוק בציציותיו. המצלמות מחכות וההכרזה על ניצחון מפתה. כי מה שחשוב זה אמון הציבור—כלומר חשוב שהציבור יאמין במנהיגיו ואם זה אומר לחפף או לעגל איזו פינה פה ושם, לא נורא. משום מה הציבור מיאן להתרשם. זה לא התחיל עם קריסת תיק הבר-נוער, אלא עם הקשר "הבעייתי" בין הרב פינטו לראש יחידת להב 433 של המשטרה, ניצב מנשה ארביב. גם אז האשימו במשטרה את התקשורת ואת הציבור בקלקול המצג האמוני המשטרתי. ראשי המשטרה ובייחוד העומד בראשה, רב ניצב יוחנן דנינו, מיהרו להלין על התקשורת המבצעת בהם עליהום. אלא שיחסי הציבור עם המשטרה אינם יחסים בין מאמינים לבין רב. אמון הציבור במשטרה לא נפגע בגלל הרב פינטו ובגלל עד המדינה המפוקפק. אמון הציבור נפגע בגלל התנהגות המשטרה. התקשורת בישראל הייתה דווקא רכה וסלחנית יחסית. לו התברר בהרבה מקומות אחרים שאחד מראשי המופקדים על חקירת שחיתות נוהג בחוסר משווע של שיקול דעת (אם לא גרוע מזה), היו ראשים עפים—ולא רק ראשו של החשוד. אם המשטרה אינה בודקת כראוי את ראיותיה, הבעיה מבחינת הציבור אינה בפושעים—פושעים, כדרכם של פושעים, מנסים לשחד ולבדות ראיות. מה שציבור מצפה מאנשי אכיפת החוק הוא לא לפול לפחים שהם טומנים ולא לרוץ מהר מידי לספר לחברה. הוא מצפה ששלוחיו יעסקו פחות במראית עין ויותר במהות.

התפרסם ב12.3.14

1 reply »

  1. הארגונים המטפלים באזרח (צבא, משטרה וכן הלאה) הובלו זה מכבר להבנה שהם אינם נמדדים ב"השגת היעדים" אלא "בתדמית של השגת היעדים" ובתחושת הציבור שהגוף ממלא את יעדיו ללא קשר אם מילא אותם או לא. באיטרציה הזו של תפקוד ומשוב בין הרשות לאזרח, הרשות "לומדת" שהיא לא מקבלת גמול על הצלחותיה או כשלונותיה אלא הגמול מתקבל מהתדמית הנוצרת בגין הפעולות. הרשות לומדת שאין קשר בין התדמית לבין ההצלחה. מכאן שגופי יחסי הציבור במטות של הארגונים מתנפחים והעיסוק המרכזי של ראש הרשות הוא התדמית האישית והארגונית בעיני הציבור. בזה לא הארגונים אשמים. זהו תהליך מתמשך של השטחה, רידוד ומיסרוניזציה של השיח הציבורי.
    הישראלי הממוצע לא רוצה תחקירים וניתוחים ופולמוס ציבורי. הוא רואה תמונה אחת ומחליט אם הוא עושה "לולולו" או לחילופין יורק גוש אפור לעבר המרקע.

    לגבי החגיגה התקשורתית סביב הטילים – עדיף לצאת טמבלים על עודף התלהבות ויחסי ציבור מאשר לצאת מואשמים בפירטיות במיים בין לאומיים. אני חושב שטראומת המרמרה היא שהובילה את משרד ראש הממשלה לשים פטיש חמש קילו של יחסי ציבור על נעץ מפח רך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s