בוגי נאטס

בעולם הפוליטי הגלובלי אין ואקום. כאשר התגלתה חולשה בנשיא ארה"ב, ברק אובמה, נכנס לתמונה אסטרטג גלובלי אחר, שר הביטחון של מדינת ישראל, בוגי יעלון. לבוגי יעלון יש לא רק אסטרטגיה גלובלית ברורה המבוססת על ידע אישי (יעלון, לדבריו, נסע לסינגפור ושמע אכזבה על ההתחזקות הסינית וההיחלשות האמריקנית), אלא גם הכלים לבצע אותה. זה לא שהוא להוט לנהל את העולם. הוא דווקא היה מעדיף שאחרים ינהלו אותו על פי הוראותיו, אבל אם אין ברירה אין ברירה, או כמו שקורא לזה יעלון, "אם אין אני לי מי לי". ארה"ב אכזבה לא רק את הסינגפורים, אלא גם את השר יעלון. הסנקציות על איראן שהביאו לכך שאיראן "הייתה על ארבע" (הייתה על ארבע? חשבנו שהסנקציות לא עובדות ושהאיראנים מהתלים בעולם כולו) הסתיימו "במתקפת חיוכים". עכשיו צריך הכוח האמתי (בוגי יעלון) להיכנס לפעולה ולנהל את המשבר הזה כמו שצריך. רגע, רגע, רגע, אתם אולי אומרים, יכול להיות שישראל מודאגת, יכול להיות שיש לה ביקורת על המדיניות של ארה"ב בזירות שונות, אבל יש בכל זאת הבדלים בגודל ובעצמה. מדינות כמו סינגפור וישראל יכולות לחשוש. ייתכן אפילו שיש להן הצעות מעניינות לפעולה. אבל הנעליים הגלובליות לא קצת גדולות עליהן? אם כל המערב מנהל מדיניות מתואמת מול איראן החדשה של רוחאני, אולי לא יהיה זה נכון להגיח עם איומים (קל וחומר עם פעולות צבאיות חד-צדדיות). אבל החשש שלכם מאיבוד פרופורציות הוא מוגזם. מה שצריך לראות בפרופורציה אליבא דיעלון הוא את הסיוע האמריקני. אז נותנים מיליארדים מידי שנה, ומעבירים מערכות נשק ומידע, המאפשרים לישראל לא רק ליהנות מיתרון צבאי מובהק, אלא גם לשחרר כספים נחוצים לצרכים אחרים: ביג דיל! ישראל לא רק מקבלת אלא גם נותנת. ליעלון הייתה רשימה (קצרה במקצת) של דברים שאנחנו נותנים לאמריקנים (כסף, יש להודות, לא היה אחד מהם): את כיפת ברזל אנחנו המצאנו ואת הכנפיים של מטוס החמקן F35 ואת טיל החץ. נו, נדמה שעם הרשימה הזאת אנחנו בהחלט מאוזנים. מיליארדים בסיוע, ציוד מתוחכם בכמויות ענק, טכנולוגיה מגוונת, תמיכה מדינית מזה, כאב ראש מדיני בלתי פוסק, אורי אריאל, כיפת ברזל, הכנפיים של החמקן וטיל החץ מזה. פחות או יותר משתווה. צריך לשים את האמריקנים במקום. תפסו תחת האמריקנים האלה (תפסו אמריקה?).  קודם כל צריך לתת לשר החוץ הנודניק שלהם שמקשקש על אינטרס גלובלי ואמריקני וישראלי על הראש. הוא משיחי. לא כמו חבריו הטובים של שר הביטחון ביהודה ושומרון שמשיחיות היא מהם והלאה. צריך לומר להם להוציא מחברות ולרשום קצת אסטרטגיה גלובלית טובה מפי האיש שמנהל את מערכת הביטחון במדינה הידועה בכך שאין לה מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. הנה מה שד"ר בוגי ממליץ, עוד לפני הפעולה באיראן: פעולה בעיראק, פעולה באפגניסטן, פעולה בעזה. אופס, מתברר ששם כבר היינו וזה לא כל כך עבד. לא נורא. תנסו שוב. אשר להסכם שאתם כל כך להוטים לו—תשכחו מזה. לא בדור של האסטרטג. אגב, לא רק מהאמריקנים בוגי מודאג. יש בעיות (הייתם מאמינים?) אפילו לממשלת ישראל: "יש גורמים בממשלה שאיבדו איזון ומאשימים את עצמנו". ההוכחה הברורה ביותר ליציאה מאיזון, מתברר, היא ההאשמה העצמית. בוגי, יש להודות, לא מאשים את עצמו. מצד שני יש מקום לחשש שהוא קצת יצא מאיזון.

התפרסם בידיעות אחרונות 20.3.14

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s