אשכבה

רוברט לואיס סטיבנסון (1850 – 1894) לא האריך ימים. רק בן 44 היה במותו. בימי חייו הקצרים הספיק סטיבנסון לכתוב כמה ספרים רבי השפעה שהביאו שמחה ועניין להמוני קוראים, ביניהם "אי המטמון" ו"החטוף" ו"המקרה המוזר של דר ג'קיל ומר הייד".  הוא חיבר גם קובץ שירי ילדים רב השפעה בשם "גן החרוזים לילד". סטיבנסון ידע לספר סיפור. הוא ידע לכתוב בפשטות ובישירות. לפעמים טקסטים פשוטים מאד יכולים להיות חזקים מאד. הנה הדברים החקוקים על קברו של הסופר בסמואה, שם חי את שנותיו האחרונות:

Under the wide and starry sky
Dig the grave and let me lie:

Glad did I live and gladly die,

And I laid me down with a will.

This be the verse you 'grave for me:

Here he lies where he long'd to be;

Home is the sailor, home from the sea,

And the hunter home from the hill.

כך זה נשמע בתרגומית, שפה המתחזה לעברית, אבל היא שפת חרטומים שכל מטרתה להרשים יודעי ח"ן (במקרה הזה, מלאכתו של אליהו ציפר):

בְּמֶרְחָבוֹ שֶׁל רָקִיעַ כּוֹכָבָיו עֲלוּמִים,

כְּרוּ לִי שָׁם קֶבֶר לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

חָיִיתִי בְּגִיל וּבְגִּילָה אָמוּתָה,

וּבְטֶרֶם רוּחִי אָשִׁיב צַּוָּאָתִי מַלְאוּ בְּמָטוּתָא:


עַל קִבְרִי חִרְטוּ אֶת זֶה הַדִּבֵּר:

עַל מִשְׁכָבוֹ הוּא נַח, בַּמָקוֹם בּוֹ בִּכֶּר.

לָעָפָרוֹ הוּא חַָזר כְּסַפָּן מִן הַיָּם,

וּכְצַיָּד לְבֵיתוֹ מְגֶבַע רָם.

ועכשיו בתרגומי:

תחת רקיע רחב, מכוכב,

חפרו לי הקבר, הציעו משכב.

טובים היו חיי וטוב גם מותי,

וזאת היא צוואתי.

על קברי חרתו את זה הדבר:

"כאן הוא שוכב באשר בחר;

הבייתה שב הספן מן הים;

שב הצייד מן ההר."

7 replies »

  1. אהבתי את תרגומך לשירו החקוק על מצבתו.
    במקרה קראתי את ספריו (כילדה). הם היו "גבריים" מדי (כ"כ שונים מ"נשים קטנות" וכל ה"אבא ארך רגליים" של בנות גילי דאז), אך מרתקים.
    במבט לאחור, ספרו "ד"ר ג'קיל ומר הייד" (לקח לי שנים להבין את נושא ה"הייד" / "מחבוא", כי כילדה לא ידעתי אנגלית כמו שצריך), ובכן – זה סיפור קלאסי. בכולנו יש משני הצדדים, המאבק בין ה"טוב" וה"רע".

    אהבתי

    • אביעד, אין כמובן מה להשוות. התרגום של ציפר מתחכם ומסרבל ללא צורך את התמונה (למה "כוכביו עלומים" – סתם). התרגום שלך טוב בהרבה, בעיקר משום שהוא משמר את הפשטות והבהירות של המקור, וכמובן, החריזה והמשקל מוצלחים (אם כי אני לא מאוד אוהבת את "זה הדבר". אחשוב על פתרון). לשלומית, רק בהערת אגב: לי היה מזל גדול, כנראה בזכות הורי. לא הכרתי את ההבחנה בין ספרים "גבריים" ל"נשיים", והיא בכלל לא עניינה אותי, בוודאי לא בגיל הקריאה של ספרי סטיבנסון, שקראתי בהנאה עצומה ובעיקר במתח רב. שמעתי פעם מחברה, פמיניסטית לוהבת, שהיא לא קראה את טום סוייר כי לא היה לה עם מי להזדהות שם, בטח לא עם בקי המפונקת בשמלותיה, ודי נדהמתי. מה הבעיה? אני הזדהיתי עם טום לאורך כל הדרך, ההרפתקאות שלו היו שלי, רוחב הלב שלו כלפי הקלברי פין היה בדיוק מה שחשבתי שצריך להיות. זה שהוא בן, לא הפריע לרגע.

      אהבתי

      • טוב, הבעיה כאן היא כי משום-מה חששתי בילדותי שאני יותר מדי "בן" (העירו לי שאני צריכה להתנהג יותר באופן רגוע וכו'. בדיעבד הסתבר שהייתי היפר-אקטיבית עקב מתחים שהיו במשפחתי, אך זה סיפור ארוך, וגם היום, במיוחד כשאני שוכבת מצוננת, אני סופר פעילה בפייסבוק…).
        לגבי "תום סוייר", הזדהיתי עמו לאורך כל הספר. בקי – לא היתה כלל ראויה להתייחסותי.
        לגבי "נשים קטנות", עבורי, הוא ספר מופת ובהחלט פמיניסטי (לדעתי).
        לגבי "חלף עם הרוח" (לא היה בדיון זה, אבל ברשותך, אני מזכירה אותו), למרות שפמיניסטיות רבות רואות בו "ספר מופת", אני מאוד לא אהבתי אותו (שלא לדבר על רמת הכתיבה שכלל אינה ראויה להתייחסות).
        כשדיברתי על "ספרי בנים / בנות", לא התכוונתי לפן הפמיניסטי דווקא, אלא יותר לגבי תחומי ההתעניינות. ז'ול ורן היה יותר של "בנים" (אבל גם אני קראתי בשקיקה) וכו'.
        חג שמח 🙂

        אהבתי

  2. אהבתי את סטיבנסון(דווקא כמבוגר), אבל לא היכרתי את השיר הזה. התרגום יפה אבל שתי השורות האחרונות של התרגום יפות במיוחד. הן אולי יותר טובות מן המקור(ההקבלה של סטיבנס:
    Home is the sailor, home from the sea, היא קצת מלודרמטית מדי בשביל כתובת על קבר, שיש בה מספיק דרמה. הצמצום של "הביתה שב הספן מן הים" הוא ישיר יותר, פשוט יותר, מתאים לרוח השיר).

    .

    אהבתי

  3. תרגום נאה תרגמת, קולח, עכשווי כמעט. נהניתי לקוראו. עד שקראתיו, נהניתי מקודמו, על פתלתוליו וכבדותו התרגומית.
    יש הנאה מרובה בעבודת התרגום, בכל סגנון שיבחר המתרגם, אפילו פזל אל יודעי ח"ן. גם יודעי ח"ן זכאים להנות מפזילה לעברם, וגם המתרגם למענם זכאי להנות מפרי עמלו בלא חשש לנימה לא נעימה בביקורת עליו.
    אין ספק: אתה גדול. היה נדיב. הצע את גרסתך, והנח לקורא לשפוט, שכן אלמלא סמכת על יכולתו, לא היית מתרגם למענו. לא כן?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s