ברית אזורית

טוב שזה קרה עכשיו וטוב שזה קרה בנסיבות שבהן זה קרה. יכולנו לגלות את המערכת הענקית של מנהרות החמאס גם בצורה שונה לחלוטין—בפיגוע רב נפגעים, שהיה מותיר אותנו המומים וכואבים ומחייב פעולה צבאית נרחבת. טוב גם שהחמאס נתפס, בצדק גמור, כמחרחר המלחמה הזאת. לא מדובר רק ברצח שלושת הנערים (שגם אם החמאס לא יזם אותו הוא לא התנער ממנו בשום צורה); מדובר בהתקפת רקטות רצחנית על אזרחים בישראל. העובדה שההתקפה הזאת נחסמה בהצלחה, אין פירושה שחמאס לא היה מעוניין בהרג מסיבי של חפים מפשע. ההתפרצות האחרונה של טרור חמאסי העניקה לישראל לגיטימציה עולמית לתגובה צבאית, לגיטימציה שספק אם היינו זוכים לה לו היינו יוצאים ביוזמתנו למבצע מונע של טיהור מנהרות בעזה. לפעמים האיוולת והרוע של הצד האחר משרתים אותך טוב יותר ממודיעין משובח ומיכולת צבאית, שהרי בעולם הפוסט-מודרני מלחמות אינן מתחוללות בריק תקשורתי. גם אם יש במערב הפגנות נגד ישראל, מנהיגיו (וגם רובה של דעת הקהל) תומכים בה כמעט ללא עוררין. חשוב לא פחות, מצרים תומכת בנו בגלוי והנהגות ערביות אחרות בשתיקה. החשיפה של המנהרות ערערה את דימויו של חמאס כארגון שעיקר מטרתו התנגדות למצור הישראלי. יותר מידי מנהרות נועדו בבירור לפיגועי טרור בחפים מפשע בישראל ולא למאבק בכוחותיה המזוינים. מי שנזקק להוכחה שהחמאס הוא ארגון קיצוני מן הסוג הגרוע ביותר, מי שלא השתכנע מן ההוקעה המצרית של הארגון, זכה למקלחת של מי מציאות צוננים. פתרון הפלא הנאיבי של "לדבר" עם כל אחד ובכל מחיר התגלה במערומיו. החמאס אינו מעוניין בהסרת המצור (הוא מעוניין גם בזה כמובן). הוא מעוניין לחסל את מדינת ישראל ומבחינתו כל האמצעים לכך כשרים. עם החמאס צריך לדבר בשפת הכוח, כוח תבוני, מידתי, מחושב, אבל כוח. כרגע מדינת ישראל מפעילה כוח בצורה תבונית ומידתית.

בניגוד לטענה החוזרת כאילו כל המוסלמים (וכל הפלסטינים) חמאס, החמאס הוא חלק מתנועה מוסלמית הנמצאת—למרות "הצלחותיה" לעת עתה של דאעש—בנסיגה. הכישלון המצרי של קנאי האסלאם מעיד שאין מדובר בצונאמי בלתי ניתן לעצירה, אלא בהתעוררות שרבים (כנראה הרוב) בעולם המוסלמי (גם הפלסטיני) מתנגדים לה וחוששים מפניה. למדינת ישראל יש אינטרס מובנה להפוך את שיתוף האינטרסים בינה לבין הכוחות המתונים בעולם הערבי לברית אמתית. כדי להגיע לברית מדינית-אסטרטגית כזאת צריך לסלק את המניעה העיקרית לקיומה—המשך השליטה הישראלית בפלסטינים. השליטה הזאת יוצרת לא רק מעשי עוול יומיומיים כנגד הפלסטינים בשטחים (מעשים שרק מיעוטם נובע מצרכים ביטחוניים ורובם נובע מהיותם של הפלסטינים נתינים נטולי זכויות והגנות), לא רק פיצול פנימי בישראל (קשה ליישב בין הדימוי העצמי הדמוקרטי של המדינה לבין ההפרות הבלתי פוסקות של זכויות אדם בשטחים), אלא גם מכשול בלתי עביר בינינו לבין בעלי ברית פוטנציאליים באזור. יוזמת השלום של הליגה הערבית הייתה רמז אחד לתובנה של העולם הערבי המתון כי ישראל אינה הבעיה; המדיניות המצרית היא רמז נוסף. אם, אחרי החלשה משמעותית של חמאס, תמשיך ישראל במדיניות הנצחת הכיבוש, האהדה תתפוגג. מה צריך לעשות אפוא במקביל לפגיעה בחמאס? צריך לחזק את אבו מאזן. צריך להודיע על נכונותה של ישראל לסיים את הכיבוש בהקדם, להניח על השולחן תכנית (שבקווים כלליים היא מתווה קלינטון משופר) ולדרוש בתמורה הכרה נרחבת לצרכי הביטחון של ישראל. ההזדמנות הזאת אולי לא תחזור.

התפרסם בידיעות אחרונות 23.7.14

22 replies »

  1. מצויין, חכם וחשוב ולא פחות מזה!
    ולמרות הימים הנוראים שעוברים על כולנו, אני תקווה שזו לא דעת מיעוט.

    אהבתי

  2. מזעזע שהמנהרות מאפשרות לחמאס לפעול בשטחנו מתי שבא להם, כמעט כמו לנו, הזכות הזו לפעול בשטחם.

    קשה אפילו לקרוא למנהרות "שובר שוויון" אם משווים את זה לחיל האויר שלנו, או לשריון, או לחיל הים אפילו.

    אהבתי

    • מתחכם? אין הבדל בין מי שמכוון לפגוע במטרות צבאיות לבין מי שמנסה להרוג אזרחים? אתה גוזר מידה שווה?

      אהבתי

      • אם נדקדק עד כדי כך שנדבר רק על המנהרות ורק עד כה… ונתעלם מכל מה שלא מתאים… כמו למשל 3000 טילים, אינספור פעולות טרור, חינוך לשנאה ווכיו"ב זוטות…

        אהבתי

  3. מתווה מעניין ונבון מאד לדעתי. מהלך מדיני בגדה חייב ללוות את המבצע ברצועה. אני מסכים גם עם אלמנט הפומביות שהדגשת אותו: ישראל חייבת להצהיר מיד על נכונותה להכיר במדינה פלסטינית. רק אחר כך צריך לדבר על הפרטים. המו"מ יתקדם רק אם הרשות תבין שישראל לא מורחת את הזמן שלה, והדרך היחידה לעשות את זה היא לתת להם הישג סמלי אבל משמעותי מיד.

    אהבתי

  4. טור חשוב ביותר. הוצאת לי את המילים מהבלוג : )
    כך כתבתי לא מזמן:
    ייתכן מאוד שאנו חווים את סוף פרדיגמת ה"שלום" במזרח התיכון ומעבר אפשרי לפרדיגמת "הבריתות המקומיות והאזוריות". זה לא אומר שבתוך כך "הסכמי שלום" אינם כלי מדיניות חיוביים אפשריים, אבל הם רק עוד כלים מתוך מגוון רחב, כלים שלא בהכרח סומכים עליהם שייספקו את הסחורה, והם אינם מהווים עוד מטרת-על. ולמה זאת? כעת כשמדינות ברחבי המזרח תיכון מתערערות או מתפרקות ממש, צריך להבין שהשחקנים במגרש היחסים באזורנו אינם רק שחקנים מדינתיים, אלא קבוצות, פלגים, זרמים, וארגונים – מקצתם פונדמנטליסטים רצחניים ומסוכנים, וחלקם במרחב שבין האדיש, המיואש, והחפץ חיים ושותפות. רבים מהם מתעבים את הפונדמנטליסטים וחרדים מהם יותר מאתנו..

    http://yarivmohar.wordpress.com/2014/07/07/%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/

    אהבתי

      • אולי באמת כדאי קצת להיות יותר מעשיים, ובמקום לדרוש יותר מדי מהערבים שיכירו בנו כ"מדינה יהודית" ושאר ירקות, להתחיל ב"בריתות מקומיות / אזוריות" כאלו ואחרים. זה כמעט כמו שלום. בעצם – זה אותו הדבר. למה אנחנו צריכים "הכרה" ו"קבלה". שכל אחד יעשה מה שצריך – וזהו.
        זה יכול להיות פתרון מבריק מה שאומר יריב מוהר. אפשר לעשות "הסכם" כזה או אחר למשך 200 שנה. מי יודע מה יקרה בעוד מאתיים שנה, אולי הסוס יתחיל לדבר…

        אהבתי

  5. לא הבנתי איך באותה נשימה אתה מדבר על הגילויי המדהים שחמאס השקיע את כל מעודו בהתקפת ישראל, ירה 15,000 טילים, חפר מנהרות לתוך יישובים שנועדו להרוג מאות ישראלים וכל זה אחרי שפינינו לחלוטין את עזה- ומיד אחר כך מסביר שצריך לפנות את השטחים.
    מה שקרה בעזה כבר קרה בשטחים אחרי הסכם אוסלו. ואם היינו משלימים את הנסיגות הגדה הייתה הופכת לעזה רק גדולה ממנה פי 20 וקרובה ממנה פי 100 למכרזי האוכלוסין של ישראל.
    כל מה שקרה בעזה נחזה על ידי הימין אלף פעם בעוד השמאל פוטר אותו בבוז ומכנה אותו מפחידן בעוד הוא מסביר איזה גן עדן יהיה בעזה אחרי היציאה.
    אני שמח שהאסימון נפל לך לגבי עזה. חבל שאחרי 1500 הרוגי אוסלו עוד לא נפל האסימון לגבי הגדה. ארגוני טרור הם לא פרטנרים טובים לשלום.

    אהבתי

  6. מה כל הקטע אם האמריקאים והאירופאים "ירשו" לנו או "לא ירשו לנו" להילחם…

    למה אנחנו צריכים להיות תלויים במה שחושב העולם – מה זה כאן, גן ילדים???

    האם אין לנו זכות להגן על עצמנו?

    בין כה וכה העולם יאמר שאנחנו חרא של אנשים, אז נישאר רגועים ונעשה מה שצריך (מיגור הטרור והמנהרות בעזה וחיזוק הביטחון וכו').

    חברה' – תתקדמו, יש לנו סוף-סוף מדינה. די עם הגישה הגלותית שהתאימה אולי לתקופות חשוכות אחרות, והמבין-יבין.

    טוב אביעד, אם לא תראה אותי בימים הקרובים בפייס (גם בשבוע שעבר נפקדתי כמה ימים), אז זה בגלל שאני צריכה קצת לנוח מהפייס ויש לי כמה דברים שעלי להשלים ושהם בהחלט יסייעו לי בחוסן-נפשי (לימודים בתחום נוסף שאני עוסקת בו – הוראה מתקנת). אז המשך את העבודה הטובה. keep doing the good work (אבל עשיתי "מעקב", כך שאוכל לקבל הערות והארות על תגובות אחרים לפוסט שלך). ביי.

    אהבתי

  7. ברית אזורית הנו רעיון מצוין אלא שבריתות קמות ונופלות בשל אינטרסים משתנים. השאלה הינה מהי בעצם ברית ולמה היא מחייבת. אין לנו שום ברית עם אלבניה ועם מדינות רבות אחרות ובכל זאת לא קיים מתח בטחוני או אחר. היו לנו מעין בריתות עם איראן ותורכיה וראינו מה קרה.היו לנו מלחמות עקובות מדם עם מצרים וראה איזה פלא יש לנו בעלת ברית חזקה וותומכת. ולמה כל זה?במצב בו מזהים הצדדים העוינים אינטרסים כלכלים וקיומיים מתחיל האיזון המדיני בו כל צד עושה את חישובי עלות תועלת.
    ובגדה שקט? גם שם היורה רותחת וההסתות לפיגועים אינן חדלות למרות התקווה המסתמנת ששם יש לנו עם מי לדבר.

    אהבתי

  8. אני מסכים עם כל המסקנות אך לא אם חלק מן ההנחות שמצדיקות בין השאר את המבצע הנוכחי. החמאס הוא אכן ארגון אכזרי וקיצוני, אך על סמך מה אתה כותב שום אפשרות לדבר איתו? בעבר דובר איתו על כל מני דברים בהצלחה, למשל על שחרור גלעד שליט. האם נעשה איזשהו ניסיון לדבר עם החמאס מאז שהשתלט על עזה? האם ממשלת ישראל ניסתה לדבר עם ממשלת האחדות שעמדה לקום ושהסכימה לכבד את כל ההסכמים הקודמים? האם מבצע שובו בנים ומעצר מחדש של משוחררי הסכם שליט לא טרמו להסלמה? אפילו אם אי אפשר כרגע לדבר עם החמאס אלא "בשפת הכוח", כמה כוח דרוש? מה הן מטרות המבצע והאם המחיר בשני הצדדים מוצדק? עד עתה נהרגו 43 חיילים, יותר מכל ההרוגים מירי תלול מסלול. עד כה מעל 1000 פלסטינאים נהרגו. האם באמת לא היתה ברירה להפעיל את כל הכוח הזה? בינתיים נראה שהתוצאה המדינית היחידה היא ששלטון עבאס נחלש עוד יותר ואינתיפאדה שלישית בגדה קרובה מתמיד.

    אהבתי

  9. אוהב מאוד לקרוא את הטורים שלך. קול שקול, מתון, נבון ומעורר תקווה, בים של התלהמות עדרית וקצרת רואי.
    תודה לך.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s