ממשלת יש"ע: והפעם סדר עדיפויות

אביחי שרון וליאת שלזינגר פירסמו היום תחקיר חשוב ביותר באתר של מכון מולד ("הקופה הסודית של הימין המתנחלי"). חשוב לקרוא אותו ולהפיץ (גם נחום ברנע כותב על התחקיר במוסף לשבת של ידיעות אחרונות). תחקיר מולד מדבר על הדרך העקומה והנפסדת שבה מועברים כספים להתנחלויות ביו"ש. למה אני אומר עקומה? משום שסכומי העתק שמועברים להתנחלויות ביו"ש (כ150 מיליון ש"ח) מועברים ללא שקיפות וללא הגיון לאומי או ביטחוני, בתוך החבילה הגדולה של כספים "להתיישבות" ולרשויות המקומיות. למרות שכמעט בלתי אפשרי להוציא מרשויות המדינה את המספרים המדוייקים (אפילו שרת המשפטים ציפי לבני שניסתה לתבוע מן המדינה–מדינת יש"ע– שקיפות לא הצליחה), תחקירני מולד הגיעו אליהם. יש במספרים משהו מזעזע: מתוך 200 מיליון ש"ח ליישובים ולמועצות מקומיות בארץ 150 מיליון (כלומר 75%) מועברים ליו"ש. רק כדי לתת לכם מושג, זה אומר שהיישוב בית אל לבדו קיבל השנה 51.5 מיליון ש"ח, יותר מכל היישובים בגליל ובנגב. כל תושב במועצה האזורית הר חברון מקבל 1418 ש"ח. כל תושב בעוטף עזה 130 (!) ש"ח. התחקיר פורש גם את הדרכים העקלקלות שבה מוזרמים הכספים הללו ואת הרשת הסבוכה של ניגודי אינטרסים הכרוכים בהעברות.

מעבר לדיספרופורציה המדהימה בין יו"ש לכל היתר, להעדפה החד משמעית של ההתנחלויות על פני כל שאר המדינה, יש כאן ביטוי נוסף, מסוג אחר, לחזירות סקטוריאלית. לאנשים ביו"ש יש הרבה מה לומר על ממלכתיות, על סולידריות ועל שותפות גורל–עד שזה מגיע לתקציבים. להם מגיע יותר, הרבה יותר מלכל היתר. ואל תגידו שזה עניין ביטחוני. זה אף פעם לא היה באמת קשור לביטחון. תרומתם של יישובי עוטף עזה גדולה לאין ערוך מתרומתה של בית אל (ואגב גם מתרומת כל גוש קטיף, שהיה–אף פעם לא מיותר להזכיר–מובלעת קטנה ומבודדת בתוך רצועת עזה שתרומתה לביטחון אפסית). אנשים שמאמינים בשותפות גורל אמורים להאמין גם בשותפות הוגנת של המשאבים. שהרי כל שקל עודף שמועבר ליישובי יו"ש נגרע מיישובים שזקוקים לו הרבה יותר ומצרכים שאינם "יישוב ארץ ישראל" (שמאחורי הקו הירוק). רק שהממשלה הזאת (והאחים בנט ולפיד) היא במובן העמוק ממשלת ההתנחלויות. היעד המדיני החשוב ביותר שלה הוא הגנה על "המפעל" בכל מחיר (בכל מובן). לכן אין לישראל תכנית מדינית (מלבד הרחבת הבניה ביו"ש והגנה על ההתנחלויות בכל מחיר) שהרי כל תכנית מדינית תחייב פשרה בשטחים המקודשים. לכן גם חישובי הצדק החלוקתי בישראל מעוותים.הבעיה אינה בכמה מאות הטייקונים החיים כאן (זאת בעיה קטנה שצריך לטפל בה), אלא בסכומי העתק המועברים ליו"ש בצורת תמיכות, תשתיות, אבטחה ולא פחות חשוב בצורת מחיר מדיני אדיר (רוב מדינות העולם תומכות בזכותנו לביטחון; אף מדינה בעולם אינה תומכת בזכותנו להתנחל).

הפיצו ושתפו. חשוב שכולם יראו את המספרים ויבינו איך עובדת השיטה.