דברים שמשתנים ודברים שלא

והפעם פתגם מיוחד לאלה שעוד חושבים שביבי יהיה הדה-גול הישראלי:

Lupus pilum mutat non mentem

הזאב יכול להחליף פרווה לא אופי

זה קצת מזכיר את "היהפוך כושי עורו" שלנו ואינספור משלים על בני אדם שלא משתנים, כשזה מגיע לאופי שלהם. ביידיש יש פתגם על זה שגם כשהוא לבוש בחליפת ערב חזיר נשאר חזיר וכולנו מכירים את הסיפור על העקרב והצב (או הצפרדע).

הנטייה של ביבי לשקר לעצמו ולאחרים, להימנע מהחלטות קשות, לפעול בדבקות למען ההתנחלויות ולעזאזל כל היתר, ולטייח את הכל בשכבה אדירה של טיח, היא לא טקטיקה, אני חושש, היא אופי. מהזאב הזה לא יצא כבש. השאלה הקשה יותר היא למה אנחנו ממשיכים להאמין לו, על אף שהוא מתעקש להוביל אותנו מן הפח אל הפחת. תשובה אחת היא שאם אתה כבש יש לך נטייה מולדת ללכת עם העדר ולהאמין בעיוורון למי שמוביל אותך (אפילו אם הכבש המוביל מתברר, פעם אחר פעם, כזאב בעור כבש). ייתכן; אבל אני לא בטוח שיש עוד רבים שמאמינים לביבי. אנחנו הולכים בעקבותיו כי שכנענו את עצמנו שאין מישהו אחר. זוהי כמובן טעות. תמיד יש מישהו אחר–בין אם הוא אחד/ת מן המועמדים/ות הקיימים/ות ובין אם הוא מישהו/מישהי חדש/ה שיצוץ. התחושה שאין אלטרנטיבה אינה נובעת מניתוח המציאות; היא הטייה מכוונת שהכוחות הפועלים נוטעים בנו: מה שיש הוא הטוב שבכל העולמות האפשריים.  אין שום אופציה ריאלית אחרת ולכן צריך להמשיך בנתיב שקבע המנהיג הקיים, באחריות ובנחישות, לתוך התהום. מההה.