רובוטים בירוחם ורבנים בכנסת

הנה בשורה טובה לחנוכה: אתם בטח לא יודעים את זה, אבל ביום שני זכתה קבוצת הנוער של ירוחם, The Y Team, יחד עם שותפתה האמריקנית מהיילנד פרק בפרס הראשון בתחרות הרובוטיקה היוקרתית של ארגון FTC העולמי. כיוון שזאת הפעם הראשונה שהקבוצה משתתפת בתחרות, היא זכתה גם בפרס התכנון ובפרס הטירונים ה("רוקיז") הניתן כעידוד לטובה מבין הקבוצות החדשות. סיכויי הטירונים לזכות בפרס הגדול קטנים בדרך כלל (החבורה מירוחם יוצאת, גם בזה, מן הכלל). מופתעים? על פי הדעות הקדומות המקובלות, עיירות פיתוח בדרום אינן אמורות לספק הצלחות, אלא בעיות ותירוצים. ואם כבר הצלחות, אז מה פתאום בתחום המדעי ועוד בחוד החנית שלו—הרובוטיקה? התשובה כמובן היא שלא פתאום. נס לא קרה לנו. קרה שהדעות הקדומות שיש לנו כישראלים על חלקים מן החברה שלנו התבררו, שוב, כשגויות. קרה שלמישהו בדרום היה אכפת. קודם כל לחברי הקבוצה עצמם–הנערים והנערות, הדתיים והחילונים, המזרחים והאשכנזים, משלושה תיכונים בירוחם–ולמשפחותיהם. קרה שלהנהגת המועצה המקומית היה אכפת (עמרם מצנע מילא פה תפקיד חשוב, אבל לא רק הוא) וקרה שלחבורה של מדענים בעלי חזון מקמ"ג הסמוכה (רחל קנול, דב שוורץ, גרשון חנוך) היה אכפת. וכאשר אכפת, כאשר נותנים את המשאבים הדרושים (טוב, פחות או יותר נותנים; בכל זאת אנחנו בישראל לא בפינלנד), כאשר נותנים את ההדרכה והעידוד הנכונים, כאשר מאמינים, לא ברחמי שמים, אלא ביכולתם של בני אדם, השמיים, מתברר, הם הגבול. כל הכבוד לY Team ולכל מי שתמך בהם!
ועכשיו לבשורה טובה פחות—מפלגתו החדשה של אלי ישי. חשיבות העניין אינה עצם הקמתה של עוד מפלגה חרדית והשאלה הגורלית מי מכניס למי במחנה החרדי-מזרחי. אני גם לא שותף ללהיטות לחשב חישובים קואליציוניים על סמך סקרים, שהכזיבו שוב ושוב: ביום ב', למשל, הקשבתי בתדהמה לשלי יחימוביץ' מדברת על השפעת החיבור, "האלכימי" כדבריה, בין הרצוג ללבני על הסקרים, ותהיתי אם אנחנו בדרך לעוד ראש ממשלה, תיקון שני ראשי ממשלה, של הסקרים. אבל אם לא סקרים ולא פוליטיקה חרדית, מה מטריד אותי בידיעה הזאת? מה שמדאיג הוא היציאה מן הארון של ההיבטים הימניים-קיצוניים של המגזר החרדי. שהרי, מעבר לסיסמאות על מורשת מרן, זה מה שמפלגתו של אלי ישי תהיה– מפלגת ימין קיצוני חרדית חרד"לית. בעשורים האחרונים, יש לזכור, עבר הציבור החרדי מהפך רדיקלי. מקבוצה מתונה ופשרנית (אולי הפשרנית ביותר בישראל), חפה מחלומות משיחיים, הקוראת שלא להתגרות האומות העולם, הפכה הקהילה החרדית למאמינה אדוקה בתפיסת עולם, שהיא לא רק כוחנית, אלא גם רואה בשימוש בכוח ) ערובה לאותנטיות יהודית (לעת עתה בידי אחרים, אבל במוקדם או במאוחר גם על ידי בניה—ההשתמטות מן הצבא הייתה חלק מעולם שלא השתכר מן המיליטריזם הישראלי; החרדים החדשים מוקסמים ממנו). אימוץ התחושה, הישראלית כל כך, שאפשר לצפצף על הגויים ולהציג קבל עם ועדה גם את הפנים הלא נעימות של היהדות, בבחינת "בגויים לא יתחשב", מביא את החרדים החדשים לתמוך בהיבטים האלימים והדורסניים ביותר במדיניות הישראלית. השילוב בין אמונה מוחלטת באמת משמים לבין היעדר עכבות הוא שילוב נפיץ, כפי שאפשר ללמוד מן הקורה בעולם שסביבנו. אין לי מושג מה סיכויי ההצלחה של המפלגה החדשה. אני יודע שזאת סנונית ראשונה. הסנונית הזאת, חוששני, אינה מבשרת את בוא האביב.
התפרסם בידיעות אחרונות 16.12.14

:קטגוריותהבלוג

1 reply »

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s