לכאורה החלטתה של תנועת תקומה לא לעזוב את הבית היהודי אינה שונה מהחלטתה של ציפי לבני להצטרף למפלגת העבודה (שם זמני). בשני המקרים בחר השותף הזוטר לרכוב לכנסת על חמורו של משיח. אבל בעוד שלבני אינה מייצגת גרעין קשה של בוחרים, אלא מצב רוח, תקומה מייצגת סקטור קטן אך נחוש, סקטור המתנחלים. זה עשורים השפעתו של זה על הפוליטיקה הישראלית גדולה לאין ערוך ממספר המנדטים הריאלי שיש לו. למתנחלים יש אג'נדה סקטוריאלית המתחזה לאג'נדה לאומית. אלא שתפיסת האינטרס הלאומי של המתנחלים דומה יותר לתפיסה החרדית—אנחנו ואנחנו ולעזאזל השאר– מאשר לתפיסה הממלכתית שהם מתיימרים לבטא. למתנחלים אין מדיניות חברתית ואין להם עניין בשאלות חברתיות. יוקר המחייה? יחסי מרכז ופריפריה? זכויות נשים? צדק חברתי? כל אלה מבחינתם הם עניינים שוליים לעומת העניין העיקרי: הקמתה של ישראל הגדולה וביסוסה. אין להם גם עניין ברווח והפסד בזירה הבינלאומית, בהשתלבות המדינה באזור, בהסדר שיעניק לישראל יתרונות כלכליים ומדיניים ויפטור אותה מעול השליטה המתמשכת באוכלוסייה שאינה מעוניינת להיות חלק מן הפרויקט הלאומי הישראלי. מבחינתם גם אלה הם דברים טפלים, ביטויים לחולשה ערכית. בעיני המתנחלים, הפוליטיקה היחידה המבטאת כוח ערכי, זקיפות קומה לאומית וראייה נכוחה של המציאות היא חיזוק מתמיד של ההתנחלויות, הקמת עוד ועוד יישובים מעבר לקו הירוק והזרמת תקציבי עתק לכל גבעה מיושבת ולכל מאחז רענן. פערים? בידוד בינלאומי, מלחמות חוזרות ונשנות הנובעות מהיעדר כל מהלך מדיני? כל אלה הם מחיר סביר לפרויקט הנדל"ני שהם מנהליו. למה המפעל הזה, מפעל ההתנחלות, שווה יותר מכל יתר המפעלים במדינה, למה הוא קודם לכל צורך אחר? ביטחון. האם מדינה מבודדת כלכלית ומדינית בטוחה יותר בזכות עוד כמה מאחזים ביו"ש? ספק. המתנחלים מציעים תשובה רגשית–זקיפות הקומה יאה לנו, היהודים, ולעזאזל הגויים למיניהם. אבל מתחת לדרישה האינסופית לזקיפות קומה, מצוי הסבר נוסף. הוא פחות פופולארי בקרב הציבור הרחב ולכן הם ממעטים לדבר עליו: ההתנחלות אינה פרויקט ביטחוני (ההתנחלויות אינן מוסיפות ביטחון לישראל), אלא דתי. מי שמאמין שמשמים ציוו עליו ליישב את הארץ ולהביא את ימות המשיח חושב במונחי הישועה ולא במונחי ריאלפוליטיק. מה יהיה כשיגיעו מים עד נפש? מן השמים ירחמו.
כמה מנדטים שווה תפיסת העולם הדתית הזאת כשהיא מוצגת בכנות ובגלוי? לא הרבה. המתנחלים פועלים אפוא בדרכים עקיפות. המהלך החשוב ביותר שביצעו בעשור האחרון היה ההשתלטות מבפנים על מפלגת השלטון, הליכוד. קשה להשתלט על מצביעי הליכוד; קל להשתלט על המרכז. במרכז הליכוד יש כיום גרעין קשה של "ליכודניקים" מן ההתנחלויות, שאינם מצביעים למען המפלגה שאותה הם מייצגים לכאורה. הם מצביעים עבור מפלגות הימין הקיצוני; אבל הם מכתיבים מדיניות המשרתת את האינטרסים הסקטוריאליים שלהם. המהלך הבא הוא הפיכת הבית היהודי בראשות בנט לתנועה לאומית הנשלטת גם היא על ידי הגרעין הקשה של בעלי האג'נדה ההתנחלותית. נפתלי בנט, עם הכיפה הזעירה, עם הדיבורים על הייטק ועם הסרטונים המגניבים, ידבר בשפת זקיפות הקומה הביטחונית (לא מתנצלים בפני אף אחד) ויביא בוחרים חדשים—חילונים ומסורתיים. הוא ימעט לדבר על הקמת בית המקדש ועל ההדתה של החברה בישראל. הגרעין הקשה כבר ידאג לקדם את האג'נדה "הנכונה", מבפנים. הצבעתם ליכוד—קיבלתם את פייגלין; הצבעתם הבית היהודי, קיבלת את רבני יש"ע. אתם בטוחים שזה מה שאתם רוצים?
התפרסם בידיעות אחרונות 24.12.14
הבלוג של אביעד קליינברג 
אביעד, אתה חוטא פה בהכללה פרועה. זה משהו שלא הייתי מצפה באיש אקדמיה, באופן כללי וממך בפרט.
ה"מתנחלים" הם לא קבוצה אחת מוגדרת ולבטח אינם כה אחידים בדעותיהם כפי שאתה מציג זאת.
שליש מהמתנחלים הם חרדים בכלל שלבטח לא יצביעו לבית היהודי אלא למפלגות החרדיות.
שליש נוספים הם חילונים שעל אף שחלקם, אני מניח, יצביע לבית היהודי, הרי שרובם יצביעו למפלגות אחרות.
השליש הנותרים הם בני הציונות הדתית כאשר גם בתוכם לא כולם, ואסתכן ואומר שאף רובם, לא מחזיקים בדעות אותם אתה פורש כאן.
רובם המוחלט של המתנחלים בני הציונות הדתית הם בני מעמד הביינים העוסקים במקצועות חופשיים באזור המרכז, משלמים מיסים כדת וכדין ומשרתים במילואים אף למעלה מן הממוצע. הם נאבקים בקשיים הכלכליים בדיוק כמו המשפחה הממוצעת בגבעתיים ואכפת להם מזכויות הנשים והעובדים בדיוק כמו הרווק מראשל"צ.
בנוסף, הצגת המתנחלים כמי שרק יישוב ארץ ישראל חשוב בעיניהם הוא מיסקונספציה שאחזה בסוציולוגים באקדמיה והתנפצה בהתנתקות (להרחבה: עבודת התיזה לתואר השלישי של ד"ר ענת רוט) כאשר גם שם דיברו על א"י מעל הכל ומלחמת אחים על הרקע הזה והוכח שלא היא, החברה בישראל ומדינת ישראל חשובה לציבור ממנו אני מגיע לא פחות ואולי יותר מאשר א"י. כך גם לא נראו גלי הסרבנות ההמונית שכולם צפו שיגיעו, בדיוק מאותה סיבה.
אז, לסיכומו של דבר, אתה אכן מדבר על סקטור קטן אך נחוש, על גרעין קשה אך במקום שאותו סקטור ימנה כ400,000 "מתנחלים", הוא למעשה מונה, במקרה הטוב, כ20,000 איש שגרים בעיקר בגב ההר ושאותם, אנחנו, אנשי הציונות הדתית הקלאסית, הפרגמטית, כולל כאלה שגרים בהתנחלויות (שלא כולן משיחיות כפי שאתה מציג) מנסים לאזן- בהצלחה גדולה, יש לציין.
אנא, להבא, כשאתה כותב כך על ציבור- נסה להעמיק מעט יותר על מנת לתת לקוראיך את התמונה האמיתית ולא סקיצה שטחית, כוללנית שחוטאת למציאות.
אהבתיאהבתי
לאוריאל
אינני מכיר אותך, ולכן תשובתי מופנית לאיזה שהוא אוריאל גנרי.
מספיק לי שאתה גר בהתנחלות, ואפילו אם עברת לשם מסיבות כלכליות, כדי שיהיה ברור לי שאתה מתנגד ל חלוקת הארץ. לפיכך על ידי כך העמדת את מקום מגוריך מעל שיקולים מרכזיים כמו זה שאתה מביא למדינה דו- לאומית, וגורם לניתוקנו משאר העולם. יכול להיות שנכנעת להתנתקות וזאת כדי למנוע אלימות, אבל לעולם לא תודה שזה היה מהלך מבורך שהביא לכך ש 6000 יהודים לא יהיו תקועים יותר בקרב 1.5 מיליון ערבים.
אולי אתה בעד הורדת יוקר המחיה , אבל באופן קונסיסטנטי נציגיך ואנשים החושבים כמוך התיחסו להפגנות נגדו בתור פינוק של של צעירים חילוניים. לפיכך אתה כן מעמיד את פרויקט ההתישבות מעל הרבה מאוד צרכים אחרים חיוניים של מדינת ישראל. ועדיין לא דברתי על הבעיה המוסרית של שליטה במיליוני אנשים שאינם רוצים בך.
אהבתיאהבתי
אילן, אני מקווה שאתה לא מפלה כך, על בסיס מקום מגורים, בעולם האמיתי מחוץ לרשת כי זה קצת נוגד את החוק ואת זכויות הפרט ודברים שוליים כאלה, אבל ניחא.
חבל שהכל ברור לך מראש וכבר מקוטלג לך בצורה מסודרת. כי אם היית מתעניין אז היית לומד שיש ציבור גדול בציונות הדתית שחושב שאין לנו למה להחזיק התנחלויות מבודדות וגבעות למיניהן ושאנחנו צריכים להתרכז בגושים המרכזיים.
הציבור שלי לא נכנע להתנתקות אלא נרמס בדרך לשם ע"י ראש ממשלה שהתעלם מהתהליך הדמוקרטי התקין ובדרך ניפץ כל זכות יסוד של כ10,000 אזרחים שווי זכויות במדינה הזו. כל זאת ללא העלאת גבה, שאלת שאלות או אמירה כלדהי מצד ארגוני זכויות אדם או בית המשפט העליון.
לא רק שאני לא אודה בכך אלא שאכפור ואומר שההתנתקות הכניסה כ2 מליון אזרחים לטווח הרקטות ואיפשרה את התעצמותו של חמאס והשתלטותו על הרצועה.
לגבי מחאת יוקר המחיה, להזכירך, דווקא בנט, כמנכ"ל מועצת יש"ע הגיע לשדרות רוטשילד עם עשרות צעירים אך גורש משם בבושת פנים. אם המוחים עצמם לא רצו לקבל את הציבור שלי למחאה אז איך אראה עצמי חלק ממנה? וזה כשבאופן אוביקטיבי, רוב הציבור שלי מתמודג עם הקשיים עליהם היתה המחאה.
לגבי השליטה על עםנאחר, בפועל, אצלי בישוב עובדים עשרות פלסטינים וכאשר היתה הקפאה- הם היו הנפגעים העיקריים ממנה. בא.ת ברקן עובדים מאות, אם לא אלפי פלסטינים יחד עם ישראלים במפעלים השונים. אנחנו נוסעים באותם כבישים בדיוק. באותם אוטובוסים.
אהבתיאהבתי
אוריאל, התשובה שלך מעידה על תפיסת עולם המשותפת גם לך וגם למתנחלי גב ההר. ההבדלים הם בניואנסים.
אהבתיאהבתי
אביעד, ודאי שלי ולתושבי גב ההר יש תפיסת עולם משותפת. בסופו של דבר שנינו יהודים אורטודוקסים. אבל אם, לדוגמא, אתה קורא להבדל בין התנגדות לכל פינוי לבין פינוי כל המאחזים והישובים המבודדים והתרכזות בגושים, ניואנס אז אנחנו לא אוחזים באותן הגדרות למילה ניואנס.
אהבתיאהבתי
הניסיון שלך לצמצם את המתנחלים ועולמם לוקה בחד מימדיות ואינו מתכתב עם המציאות. אינני דתי וגם לא מסורתי אבל אני מכבד את עולם הגמרא וחושב שייחד את העם היהודי במשך הדורות לכדי אומת הסטארטאפ והמדע שכה מתפעלים ממנה היום בעולם ולכח הכלכלי העצום שמרכז בידיו העם היהודי בניכר.
הקהילתיות המושרשת, עולם הערכים, קידוש הדעת ולוא רק אלו בלבד – דיינו. מי עומד כנגדם ? חברי הכנסת החילוניים שמתיימרים כחוזים ? מה שמעניין אותם הם חוזים תרתי משמע … איזו רדידות, איזו צרות אופקים, איזה חוסר מעוף – רובם אינם שווים כקליפת השום שלא לומר את אמון הציבור. צר לי ואני בוש בהם על נמיכות קומתם
מי יקדש התמודדות בקשיים ועמידה על שלנו – השמאל הנרפה וחבורת אופורטוניסטים ?! הצחקתני
אהבתיאהבתי
אני מציע שתזלזל פחות בעולם החילוני על השגיו העצומים בכל התחומים. זה מעיד יותר מכל על נרקיסיזם ועל יהירות. יש חולאים בחילוניות ויש בה בריאות. בעיקר יש בה יכולת לבחון דברים כהוויתם. רוב ההשגים היהודים שכולנו גאים בהם כל כך בתחומי המדע והרוח הושגו כשיצאנו מדלת אמותיה של תורה. ומכל מקום מה חזה ולשיקולים המדיניים? רבי עקיבא היה ענק בתורה. הוא חשב שבר כוזבא הוא המשיח ותמך בהרפתקה שהמיטה אסון על העם היהודי.
אהבתיאהבתי
אוריאל,
אם אכן המתנחלים אינם מקשה אחת, ואם סדר העדיפויות הלאומי קודם אצל רובכם, כדבריך, לזה הסקטוריאלי, הבה נשמע את הדברים ונראה את המעשים הבאים, מפיו ומידיו של בנט וחבריו, לאמור: "דיינו. שבענו. בשערי העשור החמישי (!) של הצמדותנו לפטמת השלטון, אנו מוותרים: די. לא עוד. אין לנו צורך ורצון להיות מופלים לטובה. לא נוטבע במאות מיליוני שקלים בשעה שאחינו אהובינו, היהודים האחרים שאינם מיהודה ושומרון, שבשל נסיבות רבות אינם מאורגנים כמונו ורחוקים מאותה פטמה מיטיבה – נאנקים, נמקים, מתרוששים מול עינינו. לא עוד. לאחר שבכשרון לוביסטי ינקנו את חלבה ולשדה של הארץ שאינה מן הצד הנכון של הקו, אנו יוזמים אפליה מיטיבה הפוכה. קחו את הכספים, ואנו נתאפק. נקטין את משכורות הסרק הטפיליות שכה הטבנו לטפח בישובינו, את מפעלות הדת המשגשגים, וננסה לפרנס את עצמנו בעצמנו, ככל ישראלי אחר.
ולא, בבקשה, לא שוב סיפור בנט וההיי-טק הכה נדיר, טוסקנה בגוש עציון, לא הביקור היחצני במאהל.
אם איש אמת אתה, זה חייב להיות דברך, דברם, דברכם: ואהבת לרעך שאינו מתנחל, כמוך.
אהבתיאהבתי
אורן, גרמת לי לצחוק בקול כך שאנשים פה במעבדה הפסיקו כדי לראות מה קורה.
אני מצטער שאתה ניזון מתקשורת שבעצמה ניזונה מגורמים אינטרסנטים ולא טורחת לבדוק את העובדות אבל כל מה שכתבת הוא פיקציה.
הדבר היחיד שאני מופלה בו לטובה הוא הנחות באוטובוסים ואם תוריד את זה אז בחטיפה הבאה התקשורת תצעק למה נוסעים בטרמפים.
אני לא מכיר משכורות טפיליות בישוב שלי או אלה שקרובים אלי. כל מי שאי פעם באתי איתו במגע ב"שטחים הכבושים" עובד לפרנסתו ומשלם מיסים כדת וכדין.
אתה כותב יפה, אורן, אבל כדאי לפעמים לבדוק אם הכתיבה שלך מגובה בעובדות או שהיא תחת כותרת דעות.
אתה יותר ממוזמן לסיבוב בישובי יהודה ושומרון לבחון היכן נמצאות אותן משכורות טפיליות, כשתמצא- תודיע לי.
אהבתיאהבתי
פוטין אמר במסיבת העיתונאים האחרונה שלו: "לפעמים אני חושב שאולי היה מוטב לדוב שלנו לשבת בשקט, במקום לרדוף אחרי חזרזירים ביער, סתם כך לזלול דבש ודובדבנים. אולי כך הם היו משאירים אותו לנפשו, אבל הם לא יניחו לו. הם תמיד ינסו לשים עליו שרשרת, ומיד כשהם יצליחו בכך, הם יקרעו ממנו את הטלפיים והציפורניים".
נראה לי שזה מבטא יפה גם את תפיסת העולם הכוחנית/ימנית/מתנחלת (אנחנו בתוך מאבק כוחות, ואין טעם לפשרות, הן סתם יתפרשו אצל הצד השני כסימן של חולשה ויעודדו אותו להמשיך במאבק, לשים עלינו שרשראות ולזרוק אותנו לים")
אני לא בטוח למי המאמר שלך פונה, אבל יש לי תחושה שאנשים שמתכוונים להצביע לבנט מחזיקים בתפיסת עולם כזאת, ואין שום דבר במאמר שלך שעשוי לדבר אליהם (האמת, שאני לא בטוח איך אפשר בכלל לדבר אליהם, התפיסה הזאת כל כך מושרשת שכל ניסיון לגעת בה נדחה אוטומטית כעדות לשמאלנות תבוסתנית).
אהבתיאהבתי
אוריאל,
אתה נשמע לי, בין מעט השורות שכתבת, אדם הגון. אבל הצחוק הזה שלך – הוא הסיפור כולו.
ממש בקרוב – אם תרצה אתה מוזמן לעקוב – יגיע בליץ עובדות ללא דעה. מספרים יבשים ומילים יבשות.
כרטיסי האוטובוס המסובסדים שלך הם בבחינת תמצית, מראה מקום, בול על מכתב, אבל אדם הגון חייב לשאול את עצמו – האם ההשקעה בכל אחד מתחומי חייו של האזרח ב… נגיד, קריית גת, ב… נגיד שלושים השנים האחרונות, זהה/דומה/קרובה/רחוקה, פיירית בכל אמת מידה – מול זו שבישובים סביבך שם בשטחי יו'ש הכבושים, כן, עד להגדרה חוקית קבילה אחרת.
(אמרות התנ"ך לא תופסות ברקמה המאגדת את עמי העולם ושומרת עליהם מפני ג'ונגל מוחלט, מה לעשות..)
אני מכיר היטב את יו'ש, אם תעקוב, תיווכח. ואז – מה נותר – או לסמן מטרה סביב החץ שכבר נורה, או לחשב מסלול מחדש. אם זה אפשרי.
מנפלאות הדמוקרטיה הפנימית…
אהבתיאהבתי
אביעד – כל הכבוד.
מעטים החילוניים המפנימים באמת את מטרות הציונות הדתית: גאולת הארץ, גאולת ירושלים, בניית בית מקדש, חידוש הקרבת קרבנות, משיח, מלך במלכות ירושלים וחוק הלכה.
מצד אחד, כיפות סרוגות בג'ינס, חיוכים, נועם ההליכות ודרך הארץ מטעים אותנו לראות בהם אידאולוגיים המגשימים את ערכי הציונות היפה (בעוד שכל משענתם הנסתרת מרובנו היא תאולוגיה).
מצד שני אנו מפתחים את רגשות האשמה שלנו מהאינדיבידואליזם שלנו ומחומרנות החברה שבנינו מתוך הפרויקט הציוני (וכמן שכתבת למשהו פה – קצת שכחנו שאת רוב נכסי הציונות הדתית יצרו החילונים).
מכאן הסלחנות שלנו כלפיהם, עד כדי אהדת דרכם ממש.
כל הסיפור של המהלכים החדשים של הציונות הדתית נמצא כאן בדבריו של הרב אלי סדן (באתר משרד החינוך!):
יש ללחוץ כדי לגשת אל hemedzkriat041.pdf
דודי אלון
אהבתיאהבתי