את המאמר הזה פרסמתי לראשונה אחרי אחד המבצעים האחרונים בעזה. הוא נותר רלוונטי, אבוי.
במאה ה12 כבשו האנגלים את אירלנד. האירים לא התלהבו מאדוניהם החדשים; מדי פעם התמרדו בניסיון להחזיר אותם הביתה. המרידות לא עלו יפה. האנגלים היו חזקים והאירים חלשים. באותם ימים לא היו בנמצא לא מועצת הביטחון ולא תקשורת עוינת, לא בג"ץ ולא בצלם. איש לא הפריע לצבא האנגלי לנצח, והוא אכן ניצח, שוב ושוב. במאה ה16 נתווסף למדורה הלאומית שמן דתי: האנגלים הצטרפו למחנה הפרוטסטנטי והאירים נותרו ברובם נאמנים לכנסייה הקתולית. האנגלים שלחו לאירלנד מתנחלים פרוטסטנטים, שהתיישבו באי כתושבים בעלי-זכות יתר לצד הקתולים שהפכו בו לאזרחים סוג ב'. למרבה ההפתעה ההתנחלות לא הביאה לאירלנד שלום וביטחון. כדי להבטיח את בטחון המתנחלים ואת שלומם, המשיכו האנגלים לצאת למלחמות, למבצעים ולפעולות גמול ועונשין. היה חשוב להראות לאירים שבעל הבית השתגע. במאה ה17 זרע אוליבר קרומוול הרס וחורבן איומים באירלנד הקתולית; אחריו עשה זאת וויליאם השלישי; במאה ה19 כילה "רעב תפוחי האדמה" חלק גדול מאוכלוסיית אירלנד בעוד אנגליה השבעה מביטה בשלווה מנגד. בין לבין היו השפלות ואפליה וייאוש ואלימות ומרי ודיכוי.
ההבדלים בין שתי השכנות היו עצומים. מעבר זה של הים האירי אומה נאורה בעיני עצמה, מעצמה צבאית ששלטה בכרבע משטח העולם והייתה, מאז המהפכה התעשייתית, גם המעצמה הכלכלית מספר אחת בו. מן העבר האחר אחת מן העניות, הדתיות והמפגרות שבאומות אירופה. מזכיר לכם משהו? סתם מקרה. לכאורה היו האנגלים אמורים לפתור את הבעיה האירית בכשכוש קליל בזנבו של האריה הבריטי. הבריטים היו חזקים ורבים; האירים חלשים ומעטים. לא היו לאירים תומכים ובעלי ברית—אפילו לא איראן; לא היו להם פטרו-דולרים. אפילו הכנסייה הקתולית הפנתה להם עורף. בעצם לא היה להם סיכוי מול השכנים רבי העוצמה. אף על פי כן, למרות הדיכוי והתבוסות, סירבו ללמוד את לקח. כדרכם של חלשים, השתמשו בנשק הטרור. שוב ושוב נצרבה תודעתם בדם ובאש ובתמרות עשן. אדמות הופקעו, משפחות הוגלו. הארץ נותרה תקועה הרחק מאחורי יתר האומות האירופיות. לשווא. הם היו, מאות שנים, כיב זב מוגלה בצידה של האימפריה. עכשיו קחו נשימה היסטורית ארוכה ושאלו את עצמכם: האם אתם מוכנים לכמעט אלף שנות טרור? אם כן, אפשר להמשיך בדרך שבה אנו הולכים עתה. נהניתם מן המלחמה בעזה? תהיינה לנו עוד רבות כאלה. הניסיון מעיד כי ייאוש אינו מצמיח פשרנות, אלא עיקשות ופנאטיות דתית. הדת מציעה את הנאות העולם הבא לסובלים בעולם הזה. כאשר אין בעולם הזה אלא סבל והשפלה, יוצאים המאמינים להרוג ולהיהרג בשם שמים ולשם שמים. לבני משפחותיהם של הלא-מעורבים שמתו יש נטייה מדאיגה להפוך למעורבים. אפשר בהחלט לחיות עם זה. האנגלים חיו עם טרור כמעט אלף שנים. מצד שני, אם אין לכם העצבים לכמעט אלף שנות טרור, לאלף מבצעים מוצלחים יותר ופחות ולאלף ניצחונות שאינם מובילים לשום מקום, כדאי לבחון את הרגע שבו הטרור האירי נפסק. כאשר זכו האירים בביטוי, חלקי לפחות, לשאיפותיהם הלאומיות, כאשר הצליחו, בסיוע אירופי, לשקם את תשתיותיהם ההרוסות ולבנות כלכלה משגשגת משלהם נפסק בהדרגה גם הטרור. לפעמים הגזר אפקטיבי יותר מן המקל. אפשר לנסות את זה ואפשר להתנחם בידיעה שכארבעים שנים כבר חלפו. נשארו עוד שמונה מאות, מקסימום תשע מאות, שנים. המתנה נעימה.
(בתמונה, אירים בלונדונדרי רגע לפני הפעלת יד חזקה).
הבלוג של אביעד קליינברג 
תוספת קטנה (משחק מילים לא מכוון): בזמן הרעב הגדול יוצא מזון מאירלנד הגוועת לאנגליה.
אהבתיאהבתי
נו באמת ! איזה מן השוואות היסטוריון כמוך עושה … ישראל 22000 קמר בריטניה 243000 קמר
היהודים נזרקו מארצות מוצאם … הבריטים .. לא נזרקו אלא התנחלו בכל מקום
הסיבות לסכסוך כל כך שונות …
באמת אביעד כל כך הרבה ידע יש לך אבל השימוש בו לוקה בחסר
אהבתיאהבתי
הו באמת כל כך הרבה תאים אפורים יש לך ובכל זאת התעלמת לחלוטין מן הטיעון שלי ודבקת בשלך.
אהבתיאהבתי
אז אתה רומז שיש לנו בעייה דומה . מה שאתה טוען שכל אחד מגייס את התאים המחזקים את עמדותיו ואדיש לאחרים.
אבל במאמר שלך יש פער אדיר בין המשל לנמשל .. שום קו דמיון . ולכן הטיעון שלך לא מצליח ..
אהבתיאהבתי
אני טוען שכפיית שלטון על עם אחר, לא משנה כרגע מה הסיבה, מצמיחה טרור ואפילו כשהפער בין האומות עצום זה לא נפסק. פשרה יכולה להביא לדו קיום. זה הכל.
אהבתיאהבתי
פשרה בכפייה? כי הרשות הפלסטינית דבקה בלא להגיע להסכם. עד מתי נמשיך להתעלם מהמציאות?
אהבתיאהבתי
זיו, פשרה בכפיה זה גם סוג של פתרון. יצאנו, למזלנו, מגוש קטיף בלי לתאם את זה לא עם חמאס ולא עם אש"ף. אין כאן מערכת יחסים בין שווים. אנחנו חזקים והם חלשים. אנחנו שולטים והם נשלטים. אנחנו כופים את עצמנו עליהם כבר 47 שנים. אנחנו כופים עליהם התנחלויות ומתנחלים אז למה אי אפשר לכפות פשרה? אם נחליט, לדוגמא, שהחל ממחר לא בונים יותר אף בית חדש בהתנחלויות, צריך הסכם איתם בשביל זה? אם נחליט שמורידים התנחלויות לא חוקיות, צריך הסכם בשביל זה?
אהבתיאהבתי
אני גם בעד פשרה אהבה שלום ושיוויון . הלוואי. ואני תוהה על השורשים לסכסוכים במדינות שמסביבנו ובמדינות המרוחקות מאתנו בהן האיסלאם מנהל את העניינים . האי שיוויון שם, הדיקטטורות , החוסר ליברליות.. היחס לאשה .. ערך האדם .. זכויות האדם .. מאות אלפים אנשים נהרגים נרצחים .. אני מפחדת שהפונדמנטליזם הזה יתדפק על שערנו .
מפחדת..
אהבתיאהבתי
גם אני מפחד. מה לזה ולהסדר?
אהבתיאהבתי
החמאס וכל התנועות האחרות שמתחרות זו בזו לא מפסיקים להצהיר שמטרתם ישראל כולה.. הטרור שלהם
לא יפסק .. ויהיה קשה להתמודד עם טרור שיונח מעל צוארך! זאת הבעייה. לילה טוב
אהבתיאהבתי
הלוואי שזה היה כל כך פשוט. כמי שתומכת בפתרון שתי מדינות לשתי עמים, נראה לי שהמרכיב המהותי ביותר להסכמים – אמון, לא קיים. אף צד לא מאמין לצד השני. יתרה מזו, השינויים שמתרחשים בעולם הערבי הקרוב אלינו, תגובת העולם האיטית במקרה הטוב והאדישה במקרה הרע, מרחיקה עוד ועוד את הפתרון הזה. במילים אחרות, אין לי שום אמון, שמי מבין אומות העולם שנחושות כל כך 'לסייע' להגיע לפתרון, תתערבנה במידה ונעמוד בפני איום קיומי מיידי מצד מדינת פלסטין . הם לא היו שם עבור היזדים, הם לא היו שם עבור האוקראינים והם לא יהיו שם עבורנו. אז יש בי גם חוסר אמון גם למי שמציע 'ערבויות' שבקושי שוות את הנייר שעליו הן כתובות. כשהפחד שולט, 1000שנים של טרור, הן סכנה מועטה לעומת פחד מחורבן גמור.
התחלויות מהוות מכשול לא רק להסדר מדיני עתידי, אלא גם לכינונה של חברה ישראלית צודקת.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מצפה מישראל לפרק את צה"ל.
אהבתיאהבתי
באותו ראש של טל אבל בניסוח מעט עילג: האירים לא רצו לחסל את האומה האנגלית, האמנה של התנועה האירית לאאסרה על שיקום האירים למען הנצחת בעיית האירים. האירים לא היו אומה ממוצאת על ידי פוסט אנגלים ואירים כדי לסכל את הקמת היישות האנגלית. והעצמאות האירית לא תביא לגלישת מאות אלפי אירים לתוך השטח המצומצם של אנגליה בקריאות איטבח אל אנגלוד. אנגליה לא זקוקה בשליטה בשטח האירי כדי לחשוף ולסכל תאי טרור
אהבתיאהבתי
הם גם לא דברו ערבית ולא היו מוסלמים. מה המשמעות של כל הנתונים האלה? האירים השתמשו בטרור, באירלנד, באנגליה (שם כמעט חיסלו את וועידת המפלגה השמרנית) ובעולם. הם שתפו פעולה עם האירגונים הנתעבים בעולם. אנגליה בהחלט חשבה ששליטה בשטח תקל על סיכול. והנה כל הפעילות הצבאית לא הועילה. מה שעצר את הטרור היה הסכם מדיני.
אהבתיאהבתי
הסכם מדיני עם גורמים מתונים מביא רק לשחרור רוצחים, איבוד לגיטימיות בינלאומית, ביסוס הנרטיב השיקרי הפלסטני, איבוד קווי הגנה מינימלים לישות היהודית. תוקף משפטי לתביעות בינלאומיות פסאודו ניטראליות ופסיאודו ללא משא פנים גולדסטוניות. מתן אפשרות חוקית להזרמת מיליוני פליטים לשטחים המשוחררים וקביעת עובדות דמוגרפיות חדשות בין הים לנהר. הרעלת מקורות המים. טיווח שדות התעופה של רמת דוד תל נוף חצור חצרים. טיווח של בניין מרכז פרס לשלום ביפו וגם את הסירות במרינה שנועדו לבריחה המונית מכאן……
אהבתיאהבתי
הבנתי. השלום רע לישראל. זה לא חדש.
אהבתיאהבתי
אביעד, בגדול, אני מסכים איתך, אבל הטבע לא יצר מטבע עם צד אחד בלבד. אין כאן טובים ורעים אבסולוטיים כמו באירלנד, או באלג'יריה, או בקניה שבה הטרור של המאו מאו הבריח את האנגלים, או בטיבט… באף אחד מהמקומות האלו לא היתה בעיה של "זכות השיבה". אנחנו לא שולטים בעזה והם חופרים מנהרות נגדנו. נכון, הם במצור, אבל המצור הוא כדי למנוע טילים ומנהרות. 2 צדדים למטבע. מין loop כזה. הפלשתינאים הגיבו על אוסלו בטרור. למה ? זה הביא לרצח רבין, לעליית הימין, לחיסול כל סיכוי לאיזה שהוא הסדר.
אבל שוב, בעיקרון, אני בהחלט מסכים איתך.
אהבתיאהבתי
אני לא מחסידי החמאס כשם שאינני מחסידי האיי אר איי. בהחלט יש סיבה לחשש ולזהירות. צריך רק להיזהר שהזהירות המוצדקת לא תשמש מסווה לחלומות משיחיםן על ישראל הגדולה שאין להן דבר וחצי דבר עם ביטחון
אהבתיאהבתי
החלומות המשיחיים על ישראל הגדולה זה כבר צד שלישי של המטבע. זה הצד של תג מחיר. של נוער הגבעות. זה הצד שדברי היגיון מבוזבזים עליו מראש. אבל לא אליהם פנית במאמר שלך.
אהבתיאהבתי
אתה חושב שאצליח לשכנע מעשהו מן המשוכנעים? לא מאמין. פניתי אל המתלבטים. הם עשויים אולי להשתכנע.
אהבתיאהבתי
הוא שאמרתי. החלומות המשיחיים לא מתלבטים. ולא עשויים להשתכנע. ולכן המאמר שלך לא רלוונטי להם.
אגב, האם היכרת אי פעם מישהו שבעקבות וויכוח, או בלוג או איזה דברי חוכמה שהם, שינה דעתו? אני זקן ממך ב 12 שנים ולא ראיתי. ולכן, נתראה בעוד 800 שנים באותה סיטואציה. או גרועה ממנה.
אהבתיאהבתי
משוכנעים לא הזזתי מעמדתם, אבל כבר שכנעתי לא מעט מתלבטים.
אהבתיאהבתי
יפה
אהבתיאהבתי
אפשר להביא דוגמאות הפוכות לאלה שהבאת וגם הן חלק מהתנהלות צבאית ומדינית בהן הכובש כבש ונשאר. נכון, זה לא צודק,זה אכזרי,אך כך מתנהלת ההיסטוריה. באשר אלינו, רבים וטובים מסכימים שחייבים לא רק לצאת אלא לעוף וכמה שיותר מהר מהשטחים כי כך מחייבים האינטרסים שלנו המדיניים והבטחוניים. ובשביל זה צריך כח שאחרי כל החלטה יבוא מעשה אמיתי ובר מימוש.
לכן על כל הכוחות השפויים להתאחד ולפעול במרץ
בתבונה ובכח כדי ליישם את כל המטלות העומדות לפיתחנו. יושם האגו בצד, פה ושם ויתורים וגוש שמאל מרכז חברתי יצליח להחזיר לנו את השפיות.
אהבתיאהבתי