שיר לכת

כל הנכלים הולכים אל הים,

ומה שהיה לא יהיה לעולם.

זה נגמר, הוא חושב, חושב ונרעד.

הים השתנה, השתנה לעד.

 

תם הקסם; הוד המלכות התפוגג.

בחוץ נדם קול המון מתמוגג.

ונותרו ערפילי הטירוף בביתו,

ואדי אלכוהול וחרפת אשתו.

 

באוזניו מצלצל שיר זמר עצוב,

על ימי גדולתו שחלפו לבלי שוב.

איך בז לידידיו, איך לעג לאויביו,

איך היו אז כולם מרמס לרגליו.

 

ועתה בודד הוא יושב ונידח.

כועס ונפגע, באיש לא יבטח;

תהילות העבר נושרות כשלכת.

הוא יודע: הגיע זמנו ללכת.

 

הבית מלא בפגרי בקבוקים,

הכתלים מביטים בו חיוורים ושותקים;

זמנו אוזל בשעון החול.

הוא צריך לעזוב, אך איננו יכול.

:קטגוריותהבלוג

12 replies »

  1. יפוי כוח / ת.ס

    ״איך אשיב אליי את לב הקהל?
    עכשיו כשתם ואזל המזל?״
    התלבט המנהיג הדגול ותמה
    ״אולי כדאי לעשות מלחמה?״

    ״לא משהו ׳גדול׳, שיחריב לי ערים
    תו לא – ׳מבצעון׳ שיפחיד בוחרים
    ׳נכיל׳ ו׳נספוג׳ הרוג או שניים
    רק תנו לי סיבה לגלגל ת׳עיניים״

    ״אלבש מעיל רוח מעל השכפ״ץ
    אשן בקריה כי קרוב המפץ
    אפעיל ׳שרמנטייה׳ וגם את המוח
    אראה לכולם מה יפה הוא הכוח…״

    ״פיתחו מיקרופון ותנו מצלמה
    כי אין דבר סקסי מעוד מלחמה:
    מבטה של יונית כה עצוב ויפה
    ורוני התחיל להקציף קצת בפה״

    ״אויי תנו לי מרפסת, גינה או היכל
    לנאום באנגלית עד כמה שאוכל
    הבייתה לחזור – ממש אין לי חשק
    כי נגד הגברת אין מגן ואין נשק…״

    אהבתי

    • עצוב כמה שזה נכון ועדיין אני שומעת שהרבה מאוד אנשים אומרים: אין מישהו אחר, רק הוא יכול, במי נבחר? הוא מנהיג גדול וכו׳
      זה מדאיג. ואולי מנהיגי המפלגות האחרות לא עושות מספיק כדי לשכנע את הציבור שאפשר וחייב להיות אחרת.

      אהבתי

      • צופית,
        הניחי לפוליטיקאים. את ואני (!!) לא עושות מספיק כדי לשכנע את הציבור שאפשר וחייב להיות אחרת… מנהיגי המפלגות האחרות עסוקים בקמפיין הבחירות שלהם. נוח להם לשכנע אנשים בוגרים שהם עדיין ילדים ומתבקשים לשבת בשקט ולא להפריע.
        לעצב ודאגה יש רשות כל עוד הם לא משתקים. אביעד מפרסם מאמרים נהדרים; אני כתבתי שיר, עשיתי לייק, שייר ופוסט…קדימה צופית! בואי ביחד – יאללה בלגן!

        אהבתי

  2. הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן…ונחדש ימינו כקדם…כשמנהיגים הסתפקו בלבן …
    זה כנראה כבר לא יקרה. נסתפק בפינוי הכסא.
    למשוררים הידד!

    אהבתי

  3. מה זה "נכלים"? (להכלים מישהו? לבייש אותו)? או שחסרה האות ו' וזה אמור להיות נוכלים? או שבכל זאת כל הנחלים הולכים אל הים…. אשמח למשוב

    אהבתי

  4. וכתיבת הפוסט שלי גם נקטעה באמצע, אבל אני ממשיכה:
    לעצם העניין – החיים אינם שיר (למרות ששני השירים כאן – של אביעד ושל תמי מצוינים, למרות עצבותם הקשה).
    איך לשנות את המציאות? הלוואי שידעתי.
    האם שאר העם יתפקח? שאלה קשה.

    אהבתי

  5. מעורר התפעלות אביעד עד כמה היטבת לתאר את ה״נסיך״… מקווה שלא יסבך אותנו הלאה וגם על השיר המקסים שכתבת. הבעייה שחלק מהעם שלנו עיוור, אטום והולך שולל אחר אימרות הכנף הנבובות שלו. איך גורמים להם להבין ?!?…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s