איפה אתם חיים

הנה כמה תובנות ראשונות על סמך תוצאות האמת.

א. הליכוד ניצח למרות מאמץ מרוכז של התקשורת וחלק לא מבוטל מן האליטה הפוליטית להפיל את נתניהו. אני לא חושב שזה מעיד על אהבה גדולה לנתניהו. זה מעיד שהאיבה למחנה הלא-ימין (קשה לקרוא לו שמאל) מוכן לבלוע אפילו את נתניהו כדי להבטיח ש"האליטות הישנות" לא יחזרו לשלטון. הבחירות האלה היו לכאורה "רק לא ביבי". בפועל הן היו "רק לא השמאל". זה דורש חשבון נפש רציני. מחנה הלא-ימין לא יכול להרשות לעצמו פיצול ולא יכול להרשות לעצמו מנהיגות חלשה. שוב ושוב הוא מפצל את הצבעתו בין מפלגות המרכז (עבודה ויש עתיד; במידה פחותה כולנו). זאת פריווילגיה שהוא לא יכול להרשות לעצמו. מחנה הלא-ימין חייב להתאחד והוא חייב הנהגה אחרת. הימין יכול להסתפק ברק-לא-שמאל. המחנה האחר חייב מנהיג/ה שמעורר/ת רגש ואהבה. הרצוג, שלי יחימוביץ', פרץ–זה לא מספיק.

ב.  הכישלון הנשנה וחוזר של הסוקרים (כישלון שנשכח שוב ושוב רגע אחרי הבחירות) מלמד שישנה ישראל שלמה המתקיימת מתחת לרדר של המרכז. האנשים האלה לא מושפעים מן הערוצים המרכזיים. הם צופים בהם כמו כולם, אבל מצביעים על פי מה שעובר בתחנות הרדיו הלא ממסדיות. הם לא קוראים הארץ ובמידה הולכת וגדלה הם לא קוראים ידיעות אחרונות. הם קוראים ישראל היום, עיתון שהשפעתו כנראה גדולה בהרבה ממה שאנחנו חושבים. הסקרים מפספסים את זה לגמרי. לא מדובר רק במדגם של ליל הבחירות, אלא בכל מערכת הבחירות המתנהלת בעולם דמיוני על סמך סקרים חסרי ערך. כדי לדעת מה קורה חייבים לפתח אמצעים אחרים.

ג. הליכוד ניצח, אבל החברה הישראלית התמרכזה. היא החלישה את השוליים (מלבד במגזר הערבי); היא העלימה את יחד וצמצמה דרמטית את ישראל ביתנו ואת הבית היהודי. בשמאל כבר מזמן אין שוליים (המעט שיש, מרצ, בקושי עבר את אחוז החסימה). רוב הישראלים (יש עתיד, כולנו, המחנה הציוני ובעצם גם הליכוד) לא מאמינים במפלגות אידיאולוגיות. הליכוד אפילו לא טרח להציע מצע. הויכוחים בין "המחנות" הם ברובם פרגמטיים ותדמיתיים–ההצבעה לגושים היא עניין של הזדהות חברתית יותר מדבקות באידיאולוגיה.

ד. הולך להיות רע. ביבי השאיר אדמה חרוכה והמחנה שמולו, על אף שהוא לא מבוטל מבחינה מספרית, ספג מכה גדולה. התחושה היא שלא משנה מה יעשו, הליכוד-ביבי ינצח. מבחינה מדינית ממשלת ביבי תמשיך בקו ההרסני שבו נקטה כשהיא מחוזקת מניצחונה. אלא שהעולם לא ישתנה כי ביבי ניצח. ההתחפרות בבוץ תימשך. עד מתי? עד שתעלה אלטרנטיבה אמתית.השאלה היא, האם יש בכלל "מחנה" מול ביבי ותומכיו. מבחינה טקטית השאלה הקריטית היא אם לפיד ירוץ להצטרף לקואליציה של נתניהו או יישאר באופוזיציה (ואידיאלית, יתאחד עם המחנה הציוני תוך שלפיד מתחרה על ההנהגה). השאלה האסטרטגית היא מה דרוש כדי לקעקע את ההצבעה ההזדהותית המעניקה יתרון מובנה ללא-שמאל. אם תעמוד מול נתניהו אופוזיציה מאוחדת, פעילה, יש סיכוי שהיא תצטייר בהדרגה כאלטרנטיבה. אני לא בטוח. אני בטוח שלישראל אין, כבר שנים, אופוזיציה.  צריך לנסות את זה. אומרים שזה הלוז של משטר דמוקרטי. אין קסמים בפוליטיקה ונתניהו לא ניצח בזכות כוחות על-טבעיים, אלא בזכות פיצולו וחולשתו של המחנה שמולו. אפשר להרים ידיים ואפשר להתארגן מחדש.

ה. אסור להרים ידיים.

14 תגובות

  1. דברים מדוייקים בעיני, חוץ מהרעיון ש"החברה הישראלית התמרכזה. היא החלישה את השוליים". לא, יש עתיד החלישה את השוליים על-ידי העלאת אחוז החסימה. החברה נותרה כשהיתה, מקצינה ימינה משנה לשנה בעידודם של מנהיגיה.

    אהבתי

  2. אפשר גם לספר ככה את הסיפור של המפה הפוליטית של 2 מערכות הבחירות האחרונות –

    43-44 מנדטים לימין המדיני (ליכוד, ישראל ביתנו, בית יהודי)

    27-28 מנדטים לשמאל המדיני (מרץ, העבודה והתנועה שרצה על הנושא המדיני ב2013, מרץ והמחנה הציוני ב2015)

    18 מנדטים חרדים (הפעם 4 מהם כנראה הלכו לפח עם אלי ישי)

    21 מנדטים אובדי דרך במרכז ( 2 לקדימה ו19 ליש עתיד ב2013, הפעם 11 ליש עתיד ו10 לכחלון)

    לפי הניתוח הזה –
    לא היו תנודות רציניות בין גושי ההצבעה בבחירות האחרונות.
    בתוך הגושים היתה התחזקות של המפלגות הגדולות (בגלל תחושת התחרות שלא היתה בבחירות הקודמות).

    הסיפור הגדול של מערכת הבחירות הזאת הוא בגוש המרכז – כחלון (גם בעידודך) לקח 10 מהמנדטים שלו (וחובבי הקונספירציות כבר שערו שזה מהלך מתוכנן של ביבי) לא בטוח עד כמה זה משנה.

    מסכים עם הניתוח שלך שכדי לעלות לשלטון חזרה, האליטות הישנות יצטרכו להתאחד ולמצוא מנהיג כריזמטי מספיק כדי לגרוף את רוב 21 המנדטים של המרכז (כי גם הימין ימשיך מין הסתם להקים מפלגות מרכז חדשות שינסו לקושש אותם) וגם לסגור דיל עם החרדים.

    Liked by 2 אנשים

  3. הסקרים לא מראים את ההצבעה של תשושי נפש ומאושפזים אחרים לחרדים ולימין. גם לא זיופים ובעיות אחרות. בעקרון, מי שהדמוקרטיה חשובה לו נוטה לרמות פחות. השמאל ניצח ב-2000 רק בגלל שדאגנו לשים נציגים שלנו בכל הקלפיות.

    אהבתי

  4. הימין ניצח משלוש סיבות עקריות:
    1. הסקרים המוטים מיסודם של הסמול לטובת הסמול היו מבחינת "באו לקלל ויצאו מברכים". כי הסקרים הם שגרמו לאחוז גבוהה של ימין שלא תכנן להצביע ליכוד ללכת ולשים מחל בקלפי.
    2. הימין מזמן לא קורא עתונים אלא חי בעולם האינטרנט (פייס בוק). והעליהום של התשקורת ומסע "רקלאביבי" העצימו את התלכדות הימין לכיוון הליכוד
    3. הפחד מעלית השמאל וההתאבדות הלאומית שהרצוג/לבני היו מביאים אותנו אליה איחדה את השורות.

    נ,ב
    ציפי לבני היא הטעות הראשונה והכי גדולה של הרצוג.

    אהבתי

  5. על המחנה הציוני להתחיל לעבוד. חריש עמוק ויסודי בקרב מצביעי הליכוד אלו שפעם אחר פעם מתנהגים כמו אשה מוכה. לא רק באמצעות המילים אלא גם במעשים. שימוש במודלים של השפעה.

    אהבתי

  6. מי שמצד אחד מגן (כאילו ) על ההמון הנבער העני
    הנרמס על ידי ביבי
    ומצד שני מתנשא מעליו ומנצל כל הזדמנות
    להראות כמה הוא בור כמהה קמעות משתחווה לפסלים

    לא קיבל את אהדתו של הבוחר הנכסף.

    אהבתי

  7. אלטרנטיבה תבוא רק מחוץ לממסד הקיים. אי אפשר לחזור שוב ושוב על אותה טעות ולצפות לתוצאות שונות. ייתכן שינוי רק אם יקום כאן זרם צעיר, חזק וסוחף כמו ביוון וספרד שיערער את היסודות הקיימים ויביא אלטרנטיבה שונה חוץ ממסדית. במצב הנוכחי נשקע במדמנה טובענית ללא חבל הצלה.

    אהבתי

  8. אני מסכימה אתך. אני סבורה כי יותר מאשר זה ניצחון של נתניהו, זהו כישלונו של המערך/בוז'י. גם בתקופה שלפני הבחירות הם לא השכילו להגיע לציבור הימני. הם לא השכילו להגיע לציבור שבנפשו צרובה המחויבות להצביע ליכוד, חבל מאוד.

    אהבתי

  9. השמאל חייב לדבר על מדיניות בצורה ברורה! כמו כן הוא חייב לצרף אנשים ביטחוניסטיים לתוך המפלגה זה שהם מדברים מחוץ לפוליטיקה זה לא מספיק. הם חייבים להיכנס למחנה הציוני ולהשפיע מתוך המיפלגה.

    אהבתי

  10. ההסבר הכי פשוט הוא שבוז׳י לא שכנע שהנהגת המדינה תהיה בידיים יציבות אם יזכה. ישראל נמצאת בסביבה לא פשוטה, ולגמרי רציונלי מצד הבוחר להיות שונא סיכון.

    Liked by 1 person

  11. האם הציבור "הרוסי" שהוא משכיל וביקורתי מצביע לימין בשל עוינות לאליטה או כי הוא מצביע אידיאולוגית?

    אהבתי

כתיבת תגובה