בספר נחמיה פרק י מופיעים שמות החותמים על האמנה ללכת בדרכי האל. האמנה עצמה מבאסת כדרכן של אמנות כאלה—מתחייבים לעשות כל מה שהפרשנים הרשמיים של הקב"ה יגידו—אבל השמות מופלאים באמת. ולא נותר לו לבן המאה ה21 אלא להצר על שרובם שבקו חיים (וביניהם גם השם העברי הנאה "שובק").
הנה לפניכם מבחר מתוך השמות שאני קורא להחזיר למחזור ולצדם מדרש שמות קצר.
פַּשְׁחוּר: מקור השם פה-שחור, ובעברית מודרנית "פה ג'ורה"
שְׁבַנְיָה: אחיו של שבניח.
בִלְגַּי: תושב בריסל
בִּנּוּי: משרד ה
חֵנָדָד: שמה הקדום של חן טל הדדנית
קְלִיטָא: משרד ה
רְחוֹב: רחוב ה
זַכּוּר: מי שזכה בזיכוי גמור מטענת הטרדה מינית. חרמן מטוהר. זכור לטוב.
שֵׁרֵבְיָהִ: במקור קריאת ייאוש קדומה—אלוהים, איזה חמסין.
בְּנִינוּ: ראו בינוי
פַּרְעֹשׁ: ללא מילים
זַתּוּא: מעשה באישה שהיו לה שישה יונים: שניים עפו לה, שניים מטו לה ושניים זתוא לה.
חָשֻׁם: הוא כל כך טיפש שהוא לא יודע לנקד את השם של עצמו
בֵּצָי: קריאת כאב קדמונית. יש לבטא בתוספת סימן קריאה.
חָרִיף עֲנָתוֹת: אחיו של תפל עטרות
מַגְפִּיעָשׁ: לא חשוב מה זה. השם המושלם.
חֵזִיר: אביהם של בר ושל יבלות
מְשֵׁיזַבְאֵל: השם הכמעט-מושלם (ראו מגפיעש)
חַשּׁוּב: לא חשוב
הַלּוֹחֵשׁ פִּלְחָא: הלוחש לפלחים
שׁוֹבֵק: אביו של שובק סמך.
אני מבקש לשוב ולהמליץ לכם בכל לשון של המלצה על השמות מגפיעש ומשיזבאל.
ובבניין ירושלים ננוחם.
(לתמונה אגב אין קשר לכלום. היא פשוט מיטיבה להראות את יכולת הראייה למרחוק של מנהיגינו).
הבלוג של אביעד קליינברג 