במדינת ישראל החטא הנורא ביותר אינו גזענות או קריאה לאלימות, או אפליה על רקע לאומי או דתי. אפילו שוביניזם נסבל בישראל. מוות לערבים? שובבות; הדרת נשים? מסורת ישראל; קצת מכות לשמאלנים? שלא יעצבנו עם הדעות שלהם. כל אלה נסלחים, ולעתים אפילו מעוררים סימפתיה, משום שהם מעידים על חפות מן החטא הנורא באמת—ההתנשאות. בישראל ההתנשאות היא חטא עם סטיית הגה חמורה. היא תקפה בעיקר לצד שמאל של המפה הפוליטית בעוד שצד ימין, יהיו אשר יהיו דבריו ומעשיו, זוכה לפטור גורף ממנה. בכל מערכות הבחירות האחרונות חוזר ונשנה אותו ריטואל פוליטי: הימין מנצח ואז נתבע השמאל "לעשות חשבון נפש". חשבון הנפש הזה כולל בעיקר הודאה בהתנשאות: השמאל "לא השכיל לדבר את השפה", לא השכיל "לקרב לבבות", לא ידע "להכות על חטאי העבר". בקיצור השמאל מתנשא. לא לגמרי ברור למה תפיסת עולם שוויונית (צדק לכל) היא יותר מתנשאת מתפיסת עולם הדוגלת בהעדפה ברורה של קבוצה אחת על פני אחרות (צדק ליהודים); לא ברור למה תפיסה הדוגלת בהפרדת הדת מהמדינה היא יותר מתנשאת מתפיסה המעניקה כוחות נרחבים לרבנים שראיית עולמם מפלה לא-יהודים ונשים; לא ברור למה התפיסה הרואה בהסדר מדיני אינטרס חיוני של ישראל יותר מתנשאת מתפיסה הרואה בהתחפרות מדינית את הדרך היחידה. לא ברור, אבל ככה זה. תפיסת העולם השמאלית היא מתנשאת ומי שאינו מבין את זה הוא עצמו מתנשא.
לפני שאתם מאשימים אותי בהיתממות (ובהתנשאות), אני מבקש להבהיר שאינני סבור שתפיסת העולם של השמאל היא התבונה הטהורה ותפיסת העולם הימנית היא עיוות מחשבתי או מוסרי. כמובן שלא. בנושאים השנויים במחלוקת בישראל, ההכרעה היא מבחינות רבות תלוית ערכים ולא פתרון משוואה מתמטית. לאנשי שמאל רבים יש אכן נטייה לראות ביריביהם הפוליטיים אנשים לא רציונאליים ובעצמם ביטוי מובהק של ריאליזם ערכי. זה אווילי וזה מפריע גם לי. אין לי גם ספק שבימיו בשלטון נהג השמאל בחוסר כבוד, שלא נעדר ממנו ניחוח של גזענות, בערכיהם ובמסורותיהם של מי שלא היו מאנ"ש. לא פעם היה לזלזול הזה ביטוי גם בחלוקה המעוותת של משאבים. אמת ויציב. האמינו לי שאין בי שמץ של געגוע לימי מפא"י. אצלנו במשפחה שילמו מחיר יקר על הזכות לא להיות מפא"יניקים. כל מה שאני מבקש לטעון הוא שהגישה הרואה בבר הפלוגתא אדם לא רציונאלי ובערכיו משהו נחות ומסוכן רווחת בימין הישראלי לא פחות מאשר בשמאל—מה גם שהימין שולט במדינה בכמעט-חמישים השנים האחרונות. אז ככה: השמאלנים כקבוצה מוגדרים כמנותקים מן המציאות, שטופי מוח (לא על ידי ביבי, אלא על ידי תרבות המערב), נטולי שורשים ונטולי כבוד. יהיה אשר יהיה מוצאם, הם מוגדרים כ"אשכנזים" או "משתכנזים". במובן העמוק תפיסת עולמם אינה מבטאת פטריוטיזם. "אהבת ישראל" יש רק בימין וכל מה שיעשה נובע ממנה. השמאלנים שכחו להיות יהודים.
כשהוא מגיע מימין היחס המבטל את האחר לעולם לא יוגדר כהתנשאות. אדרבה, הוא מוגדר כאנטי-התנשאות. כשהמנהיג הרוחני של ש"ס אומר שההמנון הלאומי הוא שיר טיפשי אין בזה זלזול בערכי האחר ובוודאי לא אמירה אנטי-פטריוטית. כשגרבוז (אדם פרטי ולא אחד ממנהיגי השמאל) מוקיע "קומץ" מנשקי קמעות, זאת התנשאות ממארת המצריכה כמובן חשבון נפש כללי. הרשו לי להטיל ספק בערכו של חשבון הנפש התמידי הזה. מה שנחוץ לנו אינו עוד דיאגנוזה פסיכולוגית. בואו נסכים שאנחנו מעצבנים זה את זה. עכשיו בואו נדבר על הבעיות האמתיות של מדינת ישראל.
התפרסם בידיעות אחרונות 1.4.15
הבלוג של אביעד קליינברג 
מפסיקים להתנצל ! בנט וגם אביעד
אהבתיאהבתי
ברור שהתנשאות היא לא חטא חמור יותר מאלימות או גזענות. אבל יש התנשאות בשמאל (ואתה צודק, גם בימין), והיא מבטאת ביטול מוחלט של מי שאינו חושב כמוך. ואם האינטרס שלך הוא להשפיע על אנשים אחרים ללכת אתך, התנשאות זו הדרך הגרועה ביותר להשיג אותו. לפחות במובן הזה, אולי חשבון נפש איננו רעיון רע כל כך.
אהבתיאהבתי
כן, כי הימין בהחלט מכבד את מי שלא חושב כמותו, ובכלל לא מאמין שהשמאלנים הם עיוורים וטיפשים.
אהבתיאהבתי
אכן 2 הצדדים מבטלים זה את זה ולא באמת רוצים לדבר, הבעיה של השמאל היא שיש יותר ימנים כרגע אז הוא בפוזיציה שהוא צריך למצוא איזושהיא דרך לדבר בלי לעצבן ואכשהוא להגיע לצד האחר (שכאמור מבטל אותו כרגע). הימין כבר מצא דרך להגיע למספיק שמאלנים ולשנות את דעתם מאז ימי אוסלו, עכשיו תור השמאל, ואם ניקח את הבלוג הזה כדוגמא מייצגת, כמעט כל אינטרקציה שיש כאן עם ימנים נגמרת די מהר בעקיצות או התעלמות, לא נראה שנוצר כאן דיבור והשאלה אם להגיד לימנים ״אתם גם מתנשאים, אז מה אם אני מעצבן ועוקץ אתכם, דברו איתי״ זאת הדרך להצליח לדבר איתם?
התשובה תתגלה בהמשך.
אהבתיאהבתי
כאקדמאי, כל ניתוח שכלתני שלך הוא מתנשא בעיני מי שלא נוקט בשיטתיות ושפה דומה. כך גם בנוגע להיקף הידע שלך, שמקשה על מי שהשקיע פחות זמן ברכישת חינוך וקריאת ספרים. היכולת שלך להתנסח במשלב גבוה יוצרת אנטגוניזם. בנוסף, עצם היותך בתל-אביב ולא בערים אחרות או בספר מערערת את תחושת הסולידריות עם רוב העם היושב בציון.
במילים אחרות, רד! רד לעם! באמאשך! מה זה הזיוני שכל האלה על התנשאות שמתנשאות – בתכלס אתה מתפלסף על איזה מילה מצ'וקמקת, במקום להתעסק במה שחשוב באמת ועושה שכל – לשמאל אין היום "פתרון" שיביא נורמליזציה, יבטיח שהחמאס לא יעלה לשלטון בבחירות בגדה, יפרז את לבנון או הגולן או הרי שומרון יותר ממה שעזה פורזה, ימנע מכנופיות פליטים לתבוע את ישראל בכל בית משפט, יתפוס מהגרים לא חוקיים, ינטרל את האיסלמיסטים או יעשה כוחות בינלאומיים בבקעה וירושלים יותר אפקטיביים מבסיני או בגולן או בלבנון.
אתם מקשקשים בנושאים סוציואקונומיים – אבל (כמעט?) כולכם בורגנים או עשירים, עם מנהיגים אשכנזים לפלאפים. כולכם עושים לביתכם בהיי-טק ובנקים, ונזהרים לא להתערבב יותר מדי עם אלה מבת-ים, אשדוד, נתניה, עפולה וכו', שלא נדבר על דימונה, ירוחם ובית-שאן. אין לכם שום דריסה אצל הפלסטינים אזרחי ישראל, והמשולש והנגב הם מבחינתכם כולה נושא לדיון בוועדת תכנון. כשאתם אומרים שמאל, או ציוני, או שלום, אתם מחרטטים.
די לזיין בשכל – כשרוב השמאלנים יחזרו לשורשים – יקימו ציונות מגשימה-עושה למען המדינה ולא למען חשבון הבנק, כשהם יגורו בהצלחה עם ערבים באותם ישובים וילכו לאותם בתי-ספר בלי ללכת מכות, כשהם יהיו הרוב ביחידות הקרביות ולא בקרייה – אז נדבר.
אהבתיאהבתי
מי זה האתם הזה? ומי אתה?
אהבתיאהבתי
אהבתי !
כשהימין מדבר מאשימים אותו בהסתה
כשהשמאל מדבר ( ראה גפן) זה לא נקרא הסתה …. נו באמת האם גפן בדבריו לא מסית לשינאה? בודאי שכן
הוא מסית לשנאה ומסית מגרה בכך לאלימות ועל כך צריך למחות
מצד שני כש עובר אורח שאמר לניני עוכרת ישראל כל המדינה נסערת … זאת הסתה
אהבתיאהבתי
אביעד אתה מסכים עם דברי גפן ולכן לא רואה בכך שום הסתה לאלימות
אהבתיאהבתי
למה להסתפק בטענה שאני תומך בגפן (שקר) כשאתה יכול להאשים אותי בקריאה לרצח למשל. אם להמציא, אז עד הסוף .
אהבתיאהבתי
אם כך מדוע אתה קורא לדברי השמאל ״התנשאות״ ולא מעמיק קצת ומבקר את המחנה שלך
שבדבריהם יש הסתה לאלימות מה שנקרא חימום האווירה … קצת ביקורת עצמית תתן לך מקום של כבוד
בעולם האוביקטיזם
אהבתיאהבתי
הסתה לאלימות? בינתיים נרצחו פה שני יהודים (ומספר לא מבוטל של פלסטינים), הוכו רבים מאד. אני לא מצליח להיזכר במשהו דומה שקרה לאנשי ימין.
אהבתיאהבתי
אתה דוגל בשוויון בין כולם – הבעיה שהאויבים שלך לא, הם רוצים להרוג אותך רק בגלל מה שאתה ולא מי שאתה
אהבתיאהבתי
הטענה שלמילים יש כח עצום ביצירת אווירת התלהמות שגוררת לאלימות תקפה לגבי שני הצדדים .
גם אם אתה גורם לצד שלך לנהוג באלימות וגם אם אתה גורם לצד שנגדך לנהוג באלימות.
תחשוב על זה טוב ולעומק. ו
אהבתיאהבתי
אני מעריך שהסיבה לתדמית ה"מתנשאת" של השמאל קשורה לשלשה נושאים עיקריים: יחס למסורת ודת , יחס לסמלים, ואימוץ סטריאוטיפים עדתיים.
לגבי יחס למסורת ודת, יש אכן הבדל ניכר בין ימין ושמאל. לא תשמע אף פעם איש ימין מתגולל על מסורות או ציוויים שקשורים באמונב בעל טבעי או בקיום מנהג רק כי הוא עובר מדור לדור במשפחה. הדברים של סובול למשל על מנשקי המזוזות הם דוגמא לזה.
יחס לסמלים בלט מאד במערכת הבחירות הזו, עם כל הדיונים על יחסה של סתיו שפיר להמנון או של יוסי יונה ליום השואה. גם כאן קשה למצוא אנשי ימין שיתגוללו למשל על סמלי השמאל (נגיד שיר לשלום).
אימוץ של סטריאוטיפים עדתיים בלט בניתוח תוצאות הבחירות. רבים האשימו את מצביעי ה"פריפריה" כי הם "מצביעים שבטית" "הצבעה מהבטן" "מונעים מפחדים לא רציונליים". כל אלו חזרה על סטריאוטיפים שמודבקים למזרחיים תחת ה"פוליטקלי קורקט" של "פריפריה".
אהבתיאהבתי
לגבי אלימות של השמאל, אני כרגע יכול לחשוב על שני מקרים: הראשון הוא האירוע האלים "השביעי לפסח" (למי שלא מכיר – http://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/1b-2.htm. אניטה שפירא טוענת שככלל, כל האלימות בימי היישוב הופנתה כנגד הימין הפוליטי). אומנם האירוע התרחש בזמן היישוב, טרם הקמת המדינה, אך עדיין אפשר לדבר על החברה הישראלית ועל פוליטיקה של שמאל וימין. המקרה השני הוא יותר מורכב. לפי דעתי, הסתה של הימין מביאה לאלימות מצד ימניים בארץ. הסתה של השמאל מביאה לאלימות מצד ערביי ישראל או הפלסטינים. האם לא ניתן למצוא קשר בין אינתפאדת האבנים של הקיץ האחרון (שבינתיים די נעלמה לה) לבין הקריאות של השמאל בארץ להתנגדות, בין אם דיפלומטית ובין אם אלימה (מפנה אתכם למאמרה של עמירה הס "התחביר הפנימי של יידוי אבנים" מאפריל 2013", בו טענה הס כי זריקת אבנים היא חובה לכל מי שנמצא תחת שלטון זר)?
בתור איש שמאל שסביבתו החברתית מורכבת גם באנשי שמאל, אני יכול להעיד שאני מזהה את ההתנשאות ומכיר אותה היטב. יותר מכך, לדעתי מדובר בגזענות של ממש, שבגלל היבטים תרבותיים כאלה ואחרים, באים לידי ביטוי לעיתים נדירות בפליטות פה ולא בצורה מכוערת במגרשי כדורגל או במטוסים. הגזענות באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שיש ציבור שלם שמבקש לנתק עצמו מה"עם". זה מתחיל ברצון לגור רק בתל אביב או בשכונות היקרות בירושלים (דבר זה מסביר את טענתם של חלק ממצביעי הליכוד שהם לא סובלים מיוקר המחיה, הרי במצפה רמון או בשדרות ממש לא קשה לקנות דירה כמו בתל אביב או גבעתיים), ממשיך בסירוב לבלות עם ה"המון" בקניונים או באתרי הטבע, וממשיך בניתוח אנתרופולוגי של תוצאות הבחירות, משל היו מצביעי הליכוד שבט אקזוטי.
אולי ראייתי פגומה בצורה זו או אחרת, אך אני מזהה תמונת ראי של ממש בין שני המחנות היריבים בפוליטיקה הישראלית, פשוט כל צד מבטא את תחלואיו בצורה מעט שונה.
אהבתיאהבתי