היום ראיתי את הסרט המדובר של ענת גורן "הרצוג". ראיתי אותו אחרי שכבר נחשפתי להיסטריה שתקפה את הפרשנים (התחיל בזה גדעון לוי בכתבה אווילית במיוחד), לזעזוע המתפלץ, למריטת השיער, לדרישה להדיח את האיש לאלתר. מה אגיד לכם? לא מבין על מה יצא הקצף. פשוט לא מבין. אני לא נמנה על מעריציו של הרצוג. לו רצה בתמיכתי היה צריך לומר דברים ברורים הרבה יותר בנושאי מדיניות פנים וחוץ. אבל התגובות לסרט לא התייחסו כלל למהות. הפרשנים אמרו שוב ושוב, בתערובת של שוביניזם מצ'ואיסטי ובולשיט מקצועי-עאלק, שבוז'י (הרצוג) לא מספיק גבר, כלומר לא מספיק גבר בשבילם. לא הצלחתי לזהות בסרט אף אחת מטענות ההבל שנאמרו עליו–שהוא חלש, שהוא חננה, שהוא מריונטה. ראיתי אדם אינטליגנטי שמקשיב ליועצים ובוחן את מעשיו באופן ביקורתי. זאת מריונטה? הרי אריק שרון שהקמפיין שלו גרם לאותם פרשנים להכריז על ראובן אדלר כגאון, התמסר לחלוטין, בצורה הטוטאלית ביותר, ליועציו. זה בסדר שיש יועצים וזה בסדר שמקשיבים להם, בצורה ביקורתית. ההפסד של בוז'י לא נגרם בגלל שהוא סמרטוט. הוא נגרם בחלקו בגלל שהוא לא איש ימין ובחלקו בגלל שלא מעט מצביעים חולקים עם הפרשנים את התפיסה השוביניסטית-מצ'ואיסטית שהם הפגינו.
הסרט של ענת גורן הוא סרט בעייתי. אי אפשר להבין ממנו שום דבר בצורה שיטתית–מה הקמפיין למשל? הוא מפרק את הכל (כולל את הרצוג) לשברי שברים, לסאונד-בייטס. הוא עושה, במילים אחרות, בדיוק את מה שסרט כזה אמור לא לעשות. זאת רכילות. זאת לא דוקומנטציה רצינית.
הביקורת שלי על בוז'י אינה קשורה לקמפיין שלו. בוז'י הצליח יותר ממצנע, יותר מעמיר פרץ ויותר משלי יחימוביץ' "הנחושים והנחרצים". הבעיה שלי עם בוז'י היא שהוא פוחד לומר את מה שהוא חושב על המצב ואולי גרוע יותר–אומר בדיוק את מה שהוא חושב, כלומר כלום.
הבלוג של אביעד קליינברג 
עכשיו ממש בא לי לצפות בסרט. תמיד אהבתי קורטוב רכילות… חחחחח 😉
אהבתיאהבתי
נו? אז מה לא ברור? נקבת בדיוק בשמה של הזוועה שעלתה מהסרט – העובדה שלצד כל הקטעים המביכים שלא היו צריכים להיות מוצגים לקהל, כי את המניפולציות ההכרחיות על תודעת הציבור לא אמורות להחשף – לצד זה לא התגלה שום דבר נוסף. אפשר להבין , שבניית תדמית ציבורית של מנהיג היא משהו מביך אך הכרחי. אבל במקרה הזה – לא היה שם המנהיג עצמו. כמו היפוך של בגדי המלך החדשים – בגדים היו, אבל איפה המלך?
אהבתיאהבתי
"ראיתי אדם אינטליגנטי"
זה פשוט טעות, שיכולה לנבוע מרמה גבוה של הטיית אישור (הוא ראש המחנה השמאלני ולכן הוא אינטיליגנט)
הרצוג לא אמר מילה אחת אינטליגנטית בסרט הזה. למעשה, לא ראיתי שום עדות לפעילות מחשבתית כלשהי מצידו. אני לא אומר שאין כזאת, אני אומר שאם היה דבר כזה זה לא הופיע בסרט.
סליחה- היתה פעם אחת, כשהוא המציא במקום שקר בשביל לכסות על זה שהדליפו לו את השאלה הלא נכונה והוא לא קלט את זה. לא בדיוק איינשטיין.
אומרים עליו גם שהוא בן אדם טוב… אבל חצי מהסרט אני ראיתי אותו מתקנטרן ומלכלך על העובדים שנמצאים מתחתיו. אם במקום פוליטקאי שמאלני היה שם בוס בשוק הפרטי שחוזר ואומר לעובדים שלו שהם גרועים ומאשים אותם בכל דבר, ללא שום אחריות אישית, האם עדיין הייתם מתייחסים אליו כבן אדם טוב?
יכול להיות שפיספסתי משהו. אם כן, תגיד לי בקשה מאיזה חלק בסרט קיבלת רושם חיובי על הרצוג- מלבד אולי עצם ההסכמה שלו שיצלמו את הסרט הזה.
אהבתיאהבתי
יניב תרגע עם האנחנו ואתם הזה. אתה לא יכול פעם להתייחס לדברים בלי להרגיש שאתה מציל את הימין הקדוש מצפורני השמאל המרושע?
אהבתיאהבתי
לא אמרתי בשום מקום 'אנחנו' (או כתבתי בגוף ראשון רבים בצורה אחרת). החלטת באופן די בוטה לתייג אותי כאיש קש ימני במקום להגיב לעניין. אני מניח שזה בסה"כ המשך לוגי לקו שננקט כאן: לא משנה מה הרצוג אמר בסרט, הוא אינטיליגנט גם כשכל העדויות אומרות אחרת, ולא משנה איך אני הסתייגתי מהכתוב כאן, החלטת שאני נלחם בשליחות מהימין נגד השמאל בלי שום קשר למה שבאמת רשמתי. תגיב לעניין או שאל תגיב בכלל.
אהבתיאהבתי
אתה באמת חושב שהאינטליגנציה של הרצוג היא העניין? אני חושב שביבי מבריק וגם שהוא ראש ממשלה נוראי. אם אתה מעדיף לחשוב שהרצוג טיפש, יבושם לך. אני חושב שהסרט מציג אדם שמסוגל לבקר את עצמו. זה לא אומר שהוא מנהיג גדול וזה לא אומר שהוא איש בעל ערכים. בעצם זה לא אומר כלום וזה מה שהסרט אומר: כלום. למה הייתה ההתפעלות מהסרט כמסמך חושפני ומעמיק?
תהרוג אותי אם אני מבין.
אהבתיאהבתי
איך שלא מסתכלים על זה. מצבנו עגום. ללא קשר לסרט, המציאות הנוכחית מלמדת אותנו שהכול מותר והכל אפשרי. אני לא מתכוונת לעמדות פוליטיות אלא חשוב מזה, לתרבות פוליטית וחברתית פסולה. לקומבינות, שקרים, בזבוז כספי ציבור, צביעות וגם אם זה נשמע דרמטי – זה משפיע על הציבור. על ההתנהלות היומיומית ממרום שלטונות של נתניהו ועד אחרון האזרחים. לחשוב שמזה לומר הדור הצעיר, זה נורא.
אהבתיאהבתי
ההחלטה לעשות את הסרט הזה בהתחשב במרחב המאצ'ואיסטי בישראל היא החלטה תמימה הגובלת (אם לא יותר מכך) בטיפשות בפרט כשהיא מתקבלת ע"י אדם הנמצא בשירות הציבורי כ"כ הרבה שנים ורואה עצמו מועמד לראשות הממשלה.
אדם שלא מסוגל לפטר אדם אחר גם כאשר הוא מביא מישהו אחר למילוי אותו תפקיד, אדם שחייב לרצות את כל סביבתו ומפוחד מכל בדל עימות, לא קורץ מחומר מנהיגותי.
זו תהיה החלטה תמימה הגובלת בטפשות אם הוא יבחר שוב כמועמד לראשות הממשלה מטעם העבודה.
תמימות יפה אצל ילדים היא בעייתית ורומזת על חוסר תחכום כשמדובר בפוליטיקאי.
יתכן ששלי יחימוביץ' לאחר השיעור בצניעות שלמדה או רון חולדאי (הגם שהוא מוכר בעיקר בבועה התל אביבית) יצליחו יותר.
אהבתיאהבתי