מיד אחרי ששמעה על מינויו של דורי גולד לתפקיד מנכ"ל משרד החוץ צייצה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בטוויטר: "אני שמחה על מינו ומברכת עליו." יש משהו יפה בפליטת המקלדת הזאת. חוטובלי שמחה על מינו של דורי גולד ומברכת עליו. בהחלט. העובדה שהוא גבר לא צריכה להפריע לו לרוקן את תפקידה מתוכן והיא אכן לא תפריע. אבל לא רק לגולד ולנתניהו לא תפריע, אלא גם לחוטובלי עצמה. לכאורה סגנית השר אמורה להתעניין בענייני חוץ, כלומר ביחסינו עם אומות העולם. למעשה הדבר היחיד שמעניין אותה היא מדיניות הפנים. תפקידה, כסגנית שר החוץ, הוא לומר לדיפלומטים את מה שינעם לאוזני החברים במרכז הליכוד ובמועצת יש"ע. וחוטובלי אכן אמרה את הדברים כבר במטח הפתיחה שלה במשרד החוץ: "הגיע הזמן להגיד לעולם שאנחנו צודקים ולא רק חכמים…חייבים לחזור לאמת הבסיסית של זכותנו על הארץ. הארץ שלנו. כולה שלנו. לא הגענו לכאן כדי להתנצל על כך." גם במקרה זה מדובר כנראה בפליטה, פליטת פה: המילה "רק" מיותרת. אנחנו צודקים ולא חכמים ולעזאזל מה חושבים על זה אחרים.
אל תסיקו מזה שחוטובלי וחבריה חושבים שהם לא חכמים. הם בהחלט חכמים, בעיניהם כמובן (ניצחו או לא ניצחו את "השמאל"?). כשאת יודעת שאת צודקת, לא אכפת לך מה שאר העולם חושב על זה. מספיק אפוא עם ההתחכמויות. צריך, סבורה סגנית השר, לומר דברים כהווייתם: הכיבוש יימשך, ההתנחלות תמשך, לא תהיינה שתי מדינות, לא יהיה שום הסדר עם הפלסטינים שמעניק להם זכויות מדיניות כלשהן. לא מוצא חן בעיניכם? בעיה שלכם. תפנימו. כי לישראל, כידוע, אין צורך במדיניות חוץ. יש לה מדיניות פנים ויש לה מדיניות הסברה. נכון שאף אחד בעולם לא שותף לתפיסת העולם של סגנית השר וחבריה במועצת יש"ע, אבל התפיסה הזאת צודקת, לפחות בעיני סגנית השר חוטובלי, מנכ"ל המשרד גולד וחבריהם. אם צריך, הם יסבירו לגויים המשתאים את זכותנו על הארץ כולה בשם ההבטחה האלוהית. עזבו אתכם מהסברי ביטחון, הציעה חוטובלי. ההבטחה האלוהית היא ההסבר היחיד שמשכנע אותה ואת חבריה. זה לא משכנע אף אחד אחר? יהיה קשה אולי, נצטרך כנראה לשלם מחיר של בידוד עולמי, כי נתקשה למצוא לנו תומכים בעולם? לא נורא. לחוטובלי יש מענה גם לזה. האם לא אמר בלעם בנבואתו: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"? אמר. ואם יש לנו פסוק מן התורה, לא צריך מדיניות, לא צריך שיקולי רווח והפסד, לא צריך לברר כמה תעלה לנו זקיפות הקומה הלאומית והדחף הלאו-בר-כיבוש להמשיך את הכיבוש, להגשים, עכשיו ומיד את חזון אחרית הימים, עם משיח או בלעדיו. בקיצור לא צריך להיות "חכמים" ואכן לא נהיה.
זה לא שעקרונות אינם חשובים. הם חשובים. זה לא שחלומות גדולה טריטוריאלית הם בהכרח עניין מגונה. טוב לחלום. זה רק שמדיניות עוסקת, או לפחות אמורה לעסוק, באפשרי, במה שניתן להגשמה בתנאים הקיימים. ועם כל הכבוד לחלומות הגדולה ולצדק המוחלט של סגנית השר, המציאות קובעת שיש לנו בעיה—דמוגרפית, מדינית, אפילו מוסרית. משרד החוץ נועד להקשיב רוב קשב לתפיסות המציאות והצדק של אחרים ולסייע לממשלה להגיע לפתרונות מדיניים בני ביצוע. אלא שאין יותר משרד חוץ. יש משרד להסברת ההבטחה האלוהית לעם ישראל. קללה סינית עתיקה אומרת, "הלוואי שתחיו בזמנים מעניינים". הולך להיות מעניין.
התפרסם בידיעות אחרונות 27.5.15
הבלוג של אביעד קליינברג 
יש משהו מבהיל בהתנהגות שלה ושל איילת שקד משום הנטייה שלהן להסתכל על העולם רק מזווית הזהות שלהן מה משקף את הנטייה של שתיהן לראות בתרבות שלהן כתרבות מרכזית, נעלה, טובה, צודקת יותר מכל דבר אחר ומבטלות כל תרבות אחרת. הן מתייחסות בביטול ובהתנשאות לכל דבר שלא קשור לתרבות שלהן ולחשוב שהן מכהנות בתפקידים משמעותיים, במיוחד איילת שקד – זה מדאיג מאוד.
אהבתיאהבתי
עד כמה שזה יישמע לך מוזר, יכול מאוד להיות שדווקא הגישה של חוטובלי היא הגישה הנכונה. אני אתיאיסט ואני מניח שגם אתה, אבל כפי שאתה יודע אנחנו שייכים למיעוט מבוטל בעולם הרחב. לגבי כל השאר: דיבורים על הבטחה אלוהית ועל חזון הנביאים הם הרבה יותר אפקטיבים מדיבורים על סידורי ביטחון והסכמי מים. כן, מפתיע ככל שזה יישמע, גם כיום יותר אנשים מזדהים עם הדת מאשר עם הניהיליזם הדסטרוקטיבי הפוסטמודרניסטי. כך זה באירופה, קל וחומר באמריקה, בטח ובטח שכך זה בארצות ערב השונות, שם דיבור דתי זוכה לכבוד, להבדיל מאיזה ׳שיח זכויות׳ שזוכה, ביום טוב, לשאגות צחוק ולבוז מוחלט.
והערה קטנה לצופית שהגיבה פה לפני. מדהים בעיני עד כמה הגמל לא רואה את דבשתו. הדברים שהיא כתבה הם תיאור מדוייק, מילה במילה, של מחנה השמאל דווקא.
אהבתיאהבתי
העניין עם דתיים הוא שהם לא מזדהים עם ״דת״ אלא עם הדת שלהם. ההבטחה לעם ישראל תשכנע כמה אוונגליסטים. כל השאר? לא ממש.
אהבתיאהבתי
לא רק אוונגליסטים משוגעים: כמעט כל הפרוטסטנטים באשר הם וגם לא מעט קתולים עם מצפון (מצד שני, אני מודה שנאבד את כותבי הטורים בניו יורק טיימס, אבל אותם ממילא כבר איבדנו מזמן).
באשר למוסלמים: זכור לי במיוחד ראיון שנערך באל-ג׳זירה עם דר׳ מרדכי קידר. המראיין, אחד האנשים התוקפניים בערוץ הזה, תקף אותו בנוגע לבניה בירושלים. קידר לא התבלבל וענה: "אנו בונים בירושלים כי זוהי בירתנו הקדושה ואיננו זקוקים להיתר מכם. בנינו בירושלים עוד לפני שהנביא (מוחמד) נולד, עוד בימים שאתם הייתם עובדי אלילים". מיותר לציין שהראיון הזה, שהיה כולו על טהרת הדת, נעשה ויראלי מהר מאוד ועשה לישראל שירות טוב יותר מאלף נאומים על "מזרח תיכון חדש" ושאר קשקושים שאף אחד לא קונה.
ככה זה, נרצה או לא נרצה. בעולם שבו אנו חיים משפט כמו "בזכות ישראל ירד שיעור תמותת התינוקות בירושלים" הוא הרבה פחות אפקטיבי ממשפט כמו "ירושלים לא נזכרת בקוראן אפילו פעם אחת"
אהבתיאהבתי
נו באמת. מוטי קידר עשה לנו שירות? אולי שירות דב.
אהבתיאהבתי