כזה כאילו ממשל תקין

הרכב של חמישה שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה מרים נאור, קבע ביום שלישי כי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אינו יכול להמשיך לכהן כ"סגן שר במעמד שר". הפסיקה היא מופת של תקיעת סיכות משפטיות בבלופים המרכיבים את הפוליטיקה הישראלית. בג"ץ לא קנה למשל את הבלוף לפיו ליצמן הוא בסך הכול סגן שר. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה שר, קבע בג"ץ. גם המתווה שנוסח על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולפיו ראש הממשלה ישמש כשר "על אמת" וכך יציל את ליצמן מן השרות, נדחה על ידי השופטים. השופט רובינשטיין תהה: "מי באמת אחראי לבריאות? לראש הממשלה יש איראן, ביטחון, חוץ, שלא לדבר על תקשורת, וצריך בעל בית. מי בעל הבית? אם נשאל את האדם ברחוב, הוא יגיד, "ליצמן" והוא יצדק…אם [ליצמן הוא] כמו כל סגן שר, למה בכלל צריך מתווה? [ואם הוא שר המתחזה לסגן] אז [המתווה קובע ש]על כל דבר בעל משמעות הוא צריך ללכת לראש הממשלה. איפה פה המשילות?" שאלות טובות. השאלות הללו עוררו תהיות נוספות בלב שופטי בג"ץ: אם כבר שאלתם, הוסיפו השופטים, אז דעו שלא רק את תפקיד שר הבריאות אין ראש הממשלה יכול למלא, אלא גם את תפקידי שר החוץ והתקשורת היקרים ללבו. השופט חנן מלצר קבע בפשטות: "ראש הממשלה לא יכול להיות שר בכלל. בחוק יסוד הממשלה הקודם היה סעיף, שלפיו ראש הממשלה יכול להיות ממונה על משרד. בחוק יסוד הממשלה הנוכחי הורידו את הסעיף הזה. הוא לא יכול בכלל [לשמש כשר] לצד תפקידו כראש הממשלה, לכן כל המתווה, ככל שהוא מכוון לראש הממשלה, יש בו פסול בעצם זה שהוא [רה"מ] גם שר". שרים זה לא רק תואר אלא גם אחריות. תפקידו העיקרי של השר אינו לכוון לדעתו של ראש הממשלה (משימה שראש הממשלה מיטיב לעמוד בה מאחרים), אלא גם לעבוד (בפיקוח על התקשורת או בניהול ענייני החוץ של מדינת ישראל, עניינים שאין לרה"מ פנאי לעסוק בהם).

נשמע פשוט? אז זהו שלא הכול פשוט. לא פשוט להבין מדוע ליצמן אינו מוכן להיות שר. כשהפנו שופטי בג"ץ את השאלה לנציגת המדינה, נאלצה להודות כי אין לה מושג: "מי שיכול לספק הסבר לעניין הזה הוא סיעת יהדות התורה, שאינה מיוצגת על ידנו". לסיעת יהדות התורה פתרונים אפוא. מהם הפתרונים? אפשר להעלות השערה: למשל, שתפקיד סגן השר משול למכירת החמץ לגוי. הכול יודעים שמדובר בבלוף. החמץ נותר יהודי והגוי אינו נעשה איל דגנים. אבל הבלוף הזה משביע את רצונם של הקב"ה ושל נציגיו עלי אדמות. הוא מאפשר לסיעת יהדות התורה, ללכת עם ולהרגיש בלי, כלשון הפרסומת הידועה לחזיות. אנשי יהדות התורה רוצים להלכה לשמור על מרחק מענייני השררה החילונית, אבל רק להלכה. למעשה הם מעורבים בפוליטיקה עד מעל לראשם—לא סתם מעורבים, אלא ממלאים בה תפקיד מכריע. ומה שטוב לגדולי התורה טוב כמובן גם לנתניהו. כשם שיש לו סגן שר שהוא בעצם שר, יש לו שרים שהם בעצם סגנים שכל תפקידם הוא ליחצ"ן את החלטותיו. ועכשיו נותר לברר מדוע בג"ץ שיודע לשאול שאלות טובות כל כך בענייני בריאות, חוץ ותקשורת אינו שואל גם את השאלה הטובה הבאה: באיזה אופן מדינה שיש בה כמעט יובל שנים ציבור גדול של נתינים (פלסטינים) נטולי זכויות היא מדינה דמוקרטית? כדאי לברר את זה עם סיעת יהדות התורה.

התפרסם בידיעות אחרונות 8.7.15

2 replies »

  1. אני חושבת שמפלגת יהדות התורה מבקשת לאחוז את המקל בשני קצותיו. מצד אחד היא לא מכירה במדינת ישראל כמדינת חוק, כי הרי חוק יש רק אחד והוא חוק התורה מצד שני היא מבקשת להיות קרובה ככל האפשר לממשלה או יותר נכון לקופה הציבורית כדי ליהנות ממנעמי השלטון. אז הוא מחליט להיות סגן שר ולא שר כאשר בפועל אין שר והוא משמש כתפקיד של שר, מקבל החלטות, מוציא לפועל, מעביר ומחלק תקציבים על פי סדרי עדיפויות שהוא קובע כולל מרכזים רפואיים השייכים למגזר החרדי. או במילים פשוטות – העדר יושר, מוסר וצביעות בחסות החוק.

    אהבתי

  2. פורסם היום: מועצת גדולי התורה אישרה לליצמן להתמנות לתפקיד שר.
    אני מנחשת, שמאותה סיבה שאי אפשר להכריח שופט ערבי לשיר את התקווה יטען ליצמן שאינו מסוגל להישבע אמונים למדינה וימצאו ניסוח פרווה כזה או אחר כדי להחליק את העניין.
    כשנוח להם – הפרדת דת והמדינה זה נעים.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s