והעיקר–לא לפחד כלל

פרוש המילה טרור הוא פחד. הטרוריסט פועל בדרכים שונות כדי להטיל אימה בלב אויביו ולגרום להם לפעול בדרך לא ראציונלית–להיכנע או להגיב תגובת יתר. יש בישראל טרור פיזי, רובו של פלסטינים ומיעוטו של יהודים. יש בה גם טרור פוליטי, תוצרת בית–מהלכים חוץ-פוליטיים, שנועדו להטיל אימה על יריבים פוליטים ולגרום להם לשתוק ולהסתגר בדלת אמותיהם. לעתים הוא גורם להם לאבד את הצפון ולהכנס להיסטריה. שתי התגובות מבורכות מבחינתו של מטיל האימה.

בישראל מתנהלת כיום מערכה, מתוזמרת ולא מתוזמרת, שנועדה להפוך את ההתנגדות למדיניות הממשלה ללא לגיטימית ובאופן ספציפי יותר להפוך את ההתנגדות למדיניות הכיבוש של הממשלה לבגידה. זוהי מערכה מלוכלכת ובמובן העמוק אנטי-דמוקרטית.

התגובה הראויה למערכה הזאת היא קור רוח. לעת עתה מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. חרפות וגידופים, הכפשות, אפילו איומים מרומזים הם אכן עניין מדאיג, שיש להילחם בו, אבל הם אפקטיביים רק אם הצד השני משתתק או הופך אותם לחזות הכל. בישראל עדיין אפשר לדבר ועדיין אפשר לפעול. המחשבה שאנחנו חסרי אונים היא ניצחון לטרור הפוליטי. היא משקפת את המציאות רק אם מתנגדי הממשלה יפעלו על פיה. כל הדיון על תחקיר "עובדה" למשל הוא דוגמא למשחק מבוהל לידי הצד השני. במקום להגיב עניינית ובקצרה (דבריו של עזרא נאוי אינם משקפים את עמדתנו ואם יתבררו כנכונים יש להעניש אותו) הפך הדיון הציבורי להתקפה על השליח (שוב "התקשורת אשמה"). גרוע מזה, הדיון הפוליטי הישראלי הפך להיות ממוקד בזכויות אדם ובאירגוני זכויות אדם. חשובים ככל שיהיו, דיונים כאלה ואירגונים כאלה מוסיפים פלסטרים למציאות ולא משנים אותה. שינוי יכול לבוא רק כאשר הנציגים הפוליטיים יפעלו בנחישות כדי לשנות את המדיניות המזיקה והלא מוסרית של הממשלה. ההיאלמות של התנועות הפוליטיות המתנגדות למדיניות הממשלה (תנועות המרכז והשמאל) היא הבעיה האמיתית. לא ברור אם היא תוצאה של אימה, או–סביר יותר–של התקרנפות. אם כך ואם כך, היא מדאיגה הרבה יותר מעוד שטות שאמרו אנשי אירגון ימין כלשהו. עם כל הכבוד, או אי הכבוד, ל"סוכנים הסמויים" מ"עד כאן" או למחרפים מ"אם תרצו", השאלה היא למה לא מתנהל כאן מאבק פוליטי אמיתי נגד הכיבוש.

אשר לנבהלים, אפשר לצטט באוזניהם את קריאתו של יוחנן פאולוס השני באוזני העם הפולני (שהיה נתון לדיכוי חמור פי אלף מכל דיכוי שאנשי השמאל בישראל נתונים לו): "אל תפחדו". המערכה לא נגמרה וכלל לא בטוח שהיא הוכרעה.