שקיות פלסטיק והמערכה ההסברתית

בישראל מחולקות מידי שנה כ2.2 מיליארד שקיות פלסטיק. שקיות הנשיאה עשויות מחומר בלתי מתכלה שגורם נזק גדול לסביבה. לא מדובר רק במפגע אסתטי. חלק גדול מן השקיות מגיעות לים והורגות יצורים ימיים. הן מקשות על תהליכי הטיפול הנאות בפסולת בשל המבנה שלהן והקושי להפריד אותן מסוגי פסולת אחרים. עד כאן החלק המוסכם: זה מזיק וזה מכוער; צריך לעשות משהו בעניין. ואכן כנסת ישראל נחלצה לפעולה ובהליך חקיקה נחרץ קבעה כי החל מינואר 2017 נשלם 10 אגורות על כל שקית נשיאה שנצרוך. הכסף שיצטבר יועבר ל"קרן הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה".  ולמה אני מטריד אתכם בעניין הזה? אז נשלם 10 אגורות מי בכלל ירגיש בזה? בדיוק בגלל זה: בגלל שהחוק המגוחך הזה מסמל את הנטייה "לעשות משהו" שהכל יודעים שאין לו שום ערך, מלבד הערך התקשורתי. שהרי בעצם לא מדובר בניסיון לצמצם את צריכת השקיות, אלא במס נמוך שהצרכן אמור לשלם בלי לעשות עניין. אנחנו נמשיך לצרוך שקיות כרגיל. פשוט נשלם על זה קצת יותר—לא הרבה. בעצם יש לנו תקדים למידת האפקטיביות של החוק. אנחנו משלמים "פיקדון" (בעצם מס) על בקבוקים ריקים. כמה מכם אוספים בקבוקים ריקים ועומדים בתור כדי לקבל החזר? לא רבים אני מניח. אין סיבה להניח ש10 האגורות שייגבו על שקיות הנשיאה יהיו שונות (אפילו ההומלסים האוספים לעתים בקבוקים לא ירוויחו מהחוק החדש). הסביבה תישאר מזוהמת, בעה"ח הימיים ימשיכו למות. לא פתרנו שום דבר. ברוך שפטרנו. וזה לא שאין פתרון לבעיה. יש פתרון פשוט מאד. לא מזמן שבה אחותי מטיול בפיליפינים. גם בפיליפינים הבינו שיש בעיה. הם אסרו אפוא את השימוש בשקיות פלסטיק. במרכולים יש שקיות נייר, אריזות קרטון מוכנות וסלים לשימוש רב פעמי. העולם לא התמוטט. הסביבה נקיה יותר.

פשוט מידי בשבילנו. בישראל לא הצליחו להחליט אפילו על גביית 30 אגורות על שקית.  אנחנו נשלם 10 אגורות כדי להבטיח ששום דבר לא ישתנה. ושום דבר לא ישתנה. הרעיון שהכסף שיצטבר ישמש לניקוי משול לרעיון שבמקום לסלק מפגע שגורם לנו להיפצע, נממן קניית פלסטרים. אל תגידו שלא עושים

יש נמשל למשל הזה. במדינת ישראל אנחנו עסוקים באובססיה בתנועת הBDS. מבחינתנו העניין אף פעם איננו מה שאנחנו עושים, אלא איזה נזק תדמיתי זה גורם. בתפיסתנו העצמית, לישראל אף פעם אין בעית מדיניות, אלא רק בעית הסברה. צריך להשקיע בהסברה. צריך אפילו להקים, כפי שמציע צבי האוזר, יחידה צבאית, 8300, שתטפל בהסברה. יפה. ומה באשר למדיניות שאותה אמורים להסביר? בעניין הזה אנחנו לא להוטים לגעת. למעשה זכותנו לעשות מה שבא לנו ולקבל פטור מוסרי בשם ההיסטוריה ובעזרת ההסברה. רוב הציבור בישראל חושב למשל שזכותו של כל חייל יהודי היא להרוג פצוע חסר אונים, כי הוא מחבל. ברור שהשלב הבא הוא ירי בשבויים, שהרי בטרם נפלו בשבי כוחותינו, קמו עלינו לכלותנו ואף הרגו חיילים ישראלים. ואחרי החיילים יבואו חיילים פוטנציאלים—אנשים שעוד לא התגייסו נגדנו, אבל יש בדעתם להתגייס ולקום להרגנו ושעל כן חשוב להשכים מאד להרגם, ואם לא להרגם לפחות לגרשם, כפי שהציע הרב יצחק יוסף. לא עכשיו, אולי, מיהר הרב להסביר, אבל במהרה בימינו אמן.

משום מה הדברים לא מתקבלים טוב בעולם. אפשר לראות בזה זיהום סביבתי. צריך הסברה. חשוב מאד להסביר, כמו שהציעה סגנית השר חוטובלי, שככה אלוהים אמר. ואם יורשה לי להציע, כדאי אולי לגבות עשר אגורות על כל מת שנוי במחלוקת (זה התעריף המעודכן מאז הטיל בית הדין קנס של אגורה אחת על ישכה שדמי, האיש האחראי על טבח כפר קאסם) . אחר כך יהיה קל יותר לחברה ב8300 להסביר: זה לא שאנחנו לא עושים כלום. עושים.

התפרסם בידיעות אחרונות, 6.4.16