יוחלף ביבי בביבי

ועידת השלום בפריז, כך דווח, תקרא לנתניהו ולעבאס להתנער מגורמים בממשלותיהם המתנגדים לפתרון שתי המדינות. הקריאה הזאת מכניסה את ממשלת ישראל לדילמה מטפיזית ופוליטית. שהרי כל בר דעת מבין שהגורם העיקרי בממשלת נתניהו המתנגד לפתרון שתי המדינות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכון שנתניהו הצהיר בעבר שהוא תומך בפתרון המדיני הזה, אבל זוהי כמדומה דוגמא קלאסית לביטוי "טובל ושרץ בידו". מעת לעת מכניס נתניהו בוהן אנינה למים, אבל בה בעת הוא אוחז אחיזה אמיצה, בשתי ידיים, בשרץ. בעודו תומך, בעיקרון, בפתרון מדיני, עושה ראש ממשלת ישראל הכול כדי להפוך אותו לבלתי אפשרי. הוא מרחיב את ההתנחלויות, מחליש ככל שעולה בידיו את הרשות הפלסטינית ומודיע השכם והערב כי אופציית שתי המדינות תתקיים רק באחרית הימים, כאשר כל הבעיות האחרות בעולם תיפתרנה.

שכן התמיכה בעיקרון שתי המדינות המאוס בעיניו, היא בעבור נתניהו תמיכה "עקרונית". בעיקרון למשל הוא תומך במנהל תקין. בפועל הוא מחזיק בתיקי החוץ והתקשורת ומשתמש בהם לצרכיו הפוליטיים. בעיקרון הוא תומך בטוהר המידות, בפועל הוא צובר מתנות מאילי הון ומעגל כל פינה שתגביל את תאוות הבצע ואת הנהנתנות שלו. בעיקרון הוא מתנגד בתוקף לגזענות, בפועל הוא אינו מחמיץ שום הזדמנות להסית כנגד המיעוט הערבי בישראל. בעיקרון נתניהו בעד מערכת המשפט, בפועל הוא רואה בה מחסום שמפריע לו בדישו. בעיקרון נתניהו בעד צה"ל, בפועל הוא בעד בנצי גופשטיין וכנופיית להב"ה. הרשימה ארוכה, אבל עולה ממנה בבירור שנתניהו הוא איש עקרונות. כלומר יש לו הרבה מאד עקרונות יפים ויש לו הרבה מאד מעשים מכוערים. ואין הוא רואה כל סתירה בין אלה לאלה: עקרונות לחוד ומעשים לחוד. רוצים הצהרות? תקבלו. מה הבעיה? הנה: אני תומך, ותמכתי תמיד, בעיקרון שתי המדינות לשני העמים—העם היהודי והעם הפלסטיני הבלתי קיים שמבקש להקים ישות מדינית כדי להחריב את ישראל ורק מטורף יסכים לכך. במילים אחרות, רוצים צ'קים? אין בעיה. רוצים כיסוי? בעיה. לגמרי במקרה אין על ראש הממשלה מזומן כרגע. תבואו מחר. בעצם, תבואו באחרית הימים—כשיתממש פתרון שתי המדינות.

המתח בין ההצהרות למעשים היה אולי מטריד מדינאים אחרים, קטנים מנתניהו. הם היו מתקשים ליישב אותו בנפשם. אבל נתניהו, מבשרו של דונאלד טראמפ במלכות הפוסט-אמת, לא ייחת ולא יירא. האמת היא נר לרגליו. הוא רומס אותה מידי בוקר ושנתו ערבה עליו בלילות. בעולמו של ראש הממשלה, עולם שכולנו לכודים בו, מי להוותו ומי לששונו, האמת, האינטרס הציבורי, טובת הכלל, האחריות לדורות הבאים—כל אלה אינם אלא אמצעים, כלים שיש להקריב מעת לעת על מנת לקדש את המטרה הנעלה מכולן. איזו? לא ארץ ישראל, לא תקומת העם היהודי, אפילו לא "ישראל היום". המטרה העליונה היא בנימין נתניהו. המטרה הזאת נקנית לא פעם בייסורים גדולים של כל מי שאינו נתניהו ושרה, אבל הייסורים הללו מוצדקים. ולא רק בעיני נתניהו הם מוצדקים, אלא גם בעיני מקהלת המעודדים הגדולה הקוראת לו מן היציעים: גדוש את סאת ייסורינו, הרוס כל חלקה טובה, השאר אחריך אדמה חרוכה ואפר סיגרים. עשה כאשר תעשה ובלבד שתנקום נקמת אחת מעינינו מן השמאלנים. ונתניהו שומע ועושה. מעשן עוד סיגר והורס עוד חלקה. מרים עוד כוס שמפניה וורודה ומעוות את אשר יקשה לתקון. משקר ומוחה מצח נחושה סגלגל במטפחת מעצבים אשר שלחו לו שוחרי טובתו עתירי הממון.

אדם שכאלה הם כישוריו לא יתקשה בבוא העת, אם רק יעלה הרצון מלפניו, או אם רק יזהה בזה שמץ אינטרס, להתנער מעצמו. יוחלף נתניהו בנתניהו! מבולבלים? זה רק ההמשך.

התפרסם בידיעות אחרונות 11.1.17

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s